קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

ספרי קודש

ספרי קודש

ספרי קודש באסלאם

הקוראן הוא הספר הקדוש של האסלאם. הוא נגלה לנביא מוחמד מהאל, באמצעות המלאך גבריאל, במשך תקופה של למעלה מעשרים שנה, החל בשנת 610, בהיותו בן ארבעים. לפי המסורת, ראשית ההתגלות התרחשה כששהה הנביא במערה בקרבת העיר הקדושה מכה, עת המלאך גבריאל נגלה לפניו ופקד עליו לקרוא. כשמוחמד השיב שאינו יודע לקרוא, המלאך גילה לו את הפסוקים הראשונים של הסורה ה-96 בקוראן: "קרא בשם ריבונך אשר ברא; ברא את האדם מטיפת דם מעובה; קרא, הן ריבונך הוא רב חסד; אשר לימד בקולמוס; לימד את האדם את אשר לא ידע."

הקוראן מורכב מ-114 פרקים (סוּרה בערבית), המסודרים לרוב מהארוכים לקצרים ביותר. מאחר ומוחמד קיבל את ההתגלות לאורך תקופה כה ארוכה, חלקים שונים של הקוראן שייכים לתקופות שונות בחייו ובשנותיה הראשונות של הקהילה המוסלמית. פרשני קוראן מאוחרים יותר חילקו את הפרקים לפי שייכותם לתקופת מכה או לתקופת אל-מדינה בחיי הנביא, כשהאחרונה מתייחסת לתקופה בה הקהילה המוסלמית המתהווה היגרה ממכה לעיר ית'רב, בה ביסס הנביא את כוחו, ושלימים נקראה אל-מדינה ("העיר" בערבית). הקוראן נמסר בראשיתו בעל פה, עד שהח'ליף עות'מאן (656-644) ציווה להאחיד את נוסחיו השונים ויצר את הנוסח הסטנדרטי המקובל עד היום.

הקוראן נחשב לנס החשוב ביותר של הנביא מוחמד ולהוכחה לאמיתות דת האסלאם, וזאת בעיקר בזכות יופיו הפואטי הנשגב. דבר זה היה בעל משמעות רבה, במיוחד בחברה הערבית הטרום אסלאמית, שייחסה חשיבות רבה לשירה וראתה בה מקור לגאווה: משוררים ערביים קדומים צוטטו לאורך הדורות, ועד התקופה המודרנית, כדוגמאות מופת. הקוראן מכיל התייחסויות לחוק האלוהי, המשולבות במיתוסים, היסטוריה ותיאולוגיה, וכל אלה משקפים את היותו הספר המשלים את ההתגלויות הקודמות למשה וישו. אך בניגוד לתנ"ך, הקוראן לא בנוי לפי קו עלילתי ברור, אלא בסגנון הפואטי מלא ההשראה והאסוציאציות של הנביאים.

מאפיין זה של הקוראן עורר צורך עז במיוחד לפרשו. כבר משנותיה הראשונות של הקהילה המוסלמית, אמירותיו ומעשיו של הנביא מילאו תפקיד זה. החדית', כלומר המסורת האסלאמית, מורכב מציטוטים של הנביא ומדיווחים של מקורביו על מעשיו ואורח חייו שנמסרו בעל פה לאורך הדורות. במאה התשיעית קובצו אוספי החדית' הקאנוניים, החשובים שבהם הם אלו של אל-בֻּח'ארי ומֻסְלִם. אוספים אלה כוללים אלפי מסורות הנוגעות לכל תחומי הדת והחיים, ומלוות בשרשראות מוסרים שמגיעות עד לאחד מחברי הנביא שהיה עד לאירוע. נוכח חשיבותו המרכזית בקביעת הלכות הדת, לאורך הדורות נפוצו עשרות אלפי מסורות ולכן מדע החדית' – בעיקר קביעת מידת אמינותן של המסורות השונות – הפך למדע מפותח וחיוני במיוחד בהתפתחות ההלכה האסלאמית.

באוספי הספרייה הלאומית תוכלו למצוא מאות כתבי יד של הקוראן מרחבי העולם, החל מדפי קוראנים מהמאה התשיעית, בכתב הכּוּפי הקדום, ועד לעותקים בעלי עיטורים מרהיבים מהתקופה הספאווית או העות'מאנית. בנוסף, בספרייה דוגמאות רבות ונדירות לספרי חדית', החל מעותקים מלכותיים של האוספים הקלאסיים ועד לחוברות "צנועות", המכילות עדויות חשובות לפעילות הלמדנית הענפה שסבבה את מדע החדית'. כמו כן, אוספי הספרייה כוללים אוסף עשיר ביותר של מהדורות מודפסות של הקוראן, אוספי החדית' והתחומים הנלווים להם, ושל הספרות המחקרית המודרנית אודות תחומים אלה ומקומם המרכזי בציביליזציה האסלאמית.