חוקים ומסמכים

חוקים ומסמכים

חוקי הכנסת, תקנות ודו"חות

במהלך השנים נחקקו חוקים ותקנות המסדירים את פעילות הספרייה הלאומית ומאפשרים לממש את המטרות והתפקידים שהוגדרו לה מאז היווסדה, למען שימור אוצרות הרוח של החברה הישראלית ושל העם היהודי.

חוק הספרייה הלאומית, התשס"ח-2007

החוק התקבל בכנסת ביום ט"ז בכסלו התשס"ח (26 בנובמבר 2007).

הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת-108, מיום י"ב בכסלו התשס"ו (13 בדצמבר 2007), עמ' 102. פורסם ברשומות ב־29 בנובמבר 2007, י"ט כסלו תשס"ו.

מטרתו של חוק זה לעגן את קיומה של הספרייה הלאומית בישראל, לקבוע את מטרותיה ותפקידיה, להסדיר את פעילותה ולאפשר את פיתוחה לצורך מימוש מטרותיה. לפי חוק זה, תהיה הספרייה הלאומית ארגון עצמאי אשר מטרותיו הן איסוף, שימור וטיפוח אוצרות הידע של מדינת ישראל והעם היהודי בפרט. כמו כן מתחייבת הספרייה הלאומית לאפשר לכל הציבור נגישות לאוספי הספרייה, בין היתר בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

לקריאת החוק בספר החוקים

חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס"א-2000

החוק מחייב כל מי שהוציא לאור פרסום כלשהו בישראל למסור חינם לספרייה הלאומית שני עותקים ממנו בתוך חודש מיום הוצאתו.

החוק חל על פרסומי דפוס (ספרים, עיתונים או דברי דפוס אחרים) ופרסומים שאינם מודפסים על נייר (תקליטורים, קלטות אודיו או וידאו).

לקריאת החוק

מדור עותקי חובה בספרייה הלאומית

חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007

​​​החוק התקבל בכנסת ביום ט' בכסלו התשס"ח (19 בנובמבר 2007). הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק - הממשלה 196, מיום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005), עמ' 1116.

חוק זכויות יוצרים מגדיר את הזכויות של יוצרים על יצירותיהם ועל הדרך שבה מותר לכלל להשתמש בהן בצורה נכונה והוגנת.

חוק זכויות יוצרים יחול על יצירה ספרותית מקורית בצורה של ספר, תקליטור או תקליט. מטרת החוק היא הגנה על היצירה מפני העתקה או כל שימוש מהותי בתוכן למטרות של מסחר או הצגה בפני ציבור. שימוש הוגן ביצירה ייעשה רק למטרות של לימוד, ביקורת, דיווח עיתונאי ושמירה בארכיונים.

לקריאת החוק באתר "נבו"

שירות בירור מצב זכויות יוצרים ותנאי השימוש בפריטים מאוספי הספרייה הלאומית

תקנון חברת הספרייה הלאומית בע"מ (חל"צ)

ב-26 בנובמבר 2007 התקבל בכנסת חוק הספרייה הלאומית, לפיו הספרייה תהיה חברה עצמאית. החברה מתחייבת לפעול בהתאם לתפקידיה ומטרותיה של הספרייה כפי שהוגדרו ב'חוק הספרייה הלאומית'. כמו כן על הארגון להמשיך לשמש ספריית מחקר מרכזית בתחומי הליבה: מדעי היהדות, מדעי הרוח ותרבויות מזרח התיכון והאסלאם.

לקריאת התקנון

הועדה לשינוי מעמד הספרייה הלאומית

ב־24 ביוני 2002 מינה נשיא האוניברסיטה העברית, הפרופ' מנחם מגידור את הוועדה לשינוי מעמד הספרייה הלאומית. הוועדה הוקמה במטרה לגבש תכנית, לפיה הספרייה הלאומית תשנה את מעמדה ותהפוך לארגון עצמאי, וזאת כדי להסדיר את תקציבה ולבסס את משמעות קיומה התרבותי־רוחני.

לקריאת הדו"ח

המלצות ועדת הבדיקה הבינלאומית, 1998

"בשנים האחרונות חלה ירידה בתפקודה של הספרייה. תקציבי הרכישה הצטמקו במידה מסוכנת, קיצוצים נרחבים בכח האדם נתנו אותותיהם בקטלוג, בשימור ובתחומים אחרים. מעט מדי נעשה לניצול ההתפתחות בטכנולוגיות המידע, השירותים לציבור קוצצו...ניהול הספרייה רופף ואינו עומד באתגרים...אי אפשר לומר שהספרייה עומדת במשימות המוטלות עליה בחיי התרבות של הקהילה".

(מתוך דו"ח ועדת הבדיקה)

על רקע מצבו הירוד של בית הספרים הלאומי, ואי עמידה באתגרים ובמשימות שהוטלו עליו, מונתה ועדת הבדיקה הבינלאומית בנושא בית הספרים בדצמבר 1996 על ידי הלורד רוטשילד, יו"ר יד הנדיב, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים דאז, פרופסור חנוך נוטפרויד ושר החינוך, התרבות והספורט דאז, מר זבולון המר.

המלצות הוועדה

"בלי מחוייבות ליישר את ההדורים, לא יהיה עוד ביכולתו של המשאב האדיר הזה לשרת את צרכיה של קהילת מלומדים, ומדינת ישראל תמצא את עצמה עם ספרייה לאומית שהיא בבחינת כלי ריק מתוכן". (מתוך המלצות הוועדה)

המלצות הוועדה התבססו על מספר הסכמות בתפיסתה ובתפקידיה של הספרייה, שמהם הוגדרו גם תחומי אחריותה. המלצות הוועדה נגעו לפונקציות הניהוליות שעל הספרייה לקיים ולהרכיב, כולל התייחסות לפרופיל המנהל ולניהול שונה של משאבי האנוש, לתקציבים שנתיים ראויים, למדיניות הרכש, לשימור ולשחזור, לתשתית ולשירותים לקורא, לשימוש בטכנולוגיות מידע ואמצעים אלקטרוניים, לדיגיטציה, להסבת כרטסות הקִטלוג לפורמט אלקטרוני, לגיבוש מעמדה כמובילה בתחום הקטלוג, להקמת מוזיאון הספר היהודי ופתיחת תערוכות כלליות, ולקידום והתרחבות באמצעות פיתוח מערכת יחסי ציבור.

לקריאת המלצות הוועדה

מדיניות פיתוח האוספים בספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית נתונה היום בתנופת התחדשות לשם פיתוחה והתאמתה למאה ה-21 ,בעקבות חוק הספרייה הלאומית, התשס״ח-2007 ותכנית האב להתחדשות הספרייה, מתוך כוונה שתמלא תפקיד מרכזי בחיי הרוח והתרבות של כל תושבי ישראל ושל העם היהודי כולו. אחד היסודות העיקריים בתהליך ההתחדשות של הספרייה הלאומית הוא הגדרה ממוקדת של תחומי האיסוף שלה.

לקריאת מדיניות פיתוח האוספים