יהודה לייב פינסקר

---

יהודה לייב (לאון) פינסקר (1891-1821) היה רופא, מאבות הציונות, הוגה דעות וממייסדי תנועת חיבת ציון. ספרו "אוטואמנציפציה" נחשב לאחד מהכתבים המכוננים של התנועה הציונית.

פינסקר נולד בפולין למשפחה יהודית משכילה שעברה לאודסה, שם הקים אביו בית ספר יהודי ובו התחנך פינסקר הבן. הוא סיים בהצטיינות לימודי רפואה באוניברסיטת מוסקווה, וב-1849 מונה לרופא בכיר בבית החולים באודסה. באותן שנים האמין פינסקר כי יהודי רוסיה יזכו גם הם באמנציפציה, שוויון הזכויות שהונהג במערב אירופה. ב-1860 החל לכתוב מאמרים אנונימיים בעיתונים יהודיים רוסיים, ובהם קרא ליהודי רוסיה להכיר בה כמולדתם ולהתערות בה, לצד שימור זהותם היהודית.

המפנה הדרמטי בהשקפתו הלאומית של פינסקר חל בעקבות הזעזוע מהפרעות האנטישמיות שאירעו באודסה ב-1871, והתחזק בהשפעת פרעות "סופות בנגב" שפרצו ב-1881. פינסקר הכיר בכישלון האמנציפציה, איבד את התקווה שיהודי רוסיה ישתלבו בעם הרוסי, והאמין שהפתרון היחיד לאנטישמיות הוא טריטוריאלי, כלומר שהיהודים יתרכזו בארץ אחת שבה יהיו מוגנים וחופשיים.

פרסום "אוטואמנציפציה!"

ברוח זו פרסם פינסקר ב-1882 את ספרו "אוטואמנציפציה!" (שחרור עצמי), שנעשה לספר יסוד בתולדות הציונות. בספר הגדיר פינסקר את שנאת היהודים כמחלה בשם יודופוביה, וקרא לעם היהודי לפעול באקטיביות למען שחרורו בדרך של העלאת התודעה הלאומית והקמת התיישבות יהודית, לאו דווקא בארץ ישראל.

פינסקר הצטרף לאגודות חובבי ציון שפעלו ברחבי רוסיה למען הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל, ואימץ את התפיסה שהפתרון הטריטוריאלי ראוי לקום בארץ ישראל. ב-1884 היה פינסקר בין יוזמי ועידת קטוביץ, שבה נוסדה תנועת חיבת ציון במטרה לאגד את פעילותן של עשרות האגודות הציוניות. פינסקר נבחר לעמוד בראש התנועה. הוא נפטר ב-1891 בגיל 70, וב-1934 הועלו עצמותיו לארץ והוא נקבר במערת ניקנור שבהר הצופים.

בדף זה אפשר להתרשם מדוגמאות מתוך הפריטים ההיסטוריים הרבים הנוגעים לפינסקר, שנאספו בספרייה הלאומית. החומרים הארכיוניים מעשירים במידע רב על הגותו של פינסקר ודרך התפתחותה, וכן על פעילותו הלאומית ותרומתו לתנועה הציונית. המהדורות הרבות שבהן יצא לאור ספרו המכונן, המאמרים שנכתבו על אודותיו, התמונות, המודעות והפרסומים השונים מעידים על החשיבות של ספרו, תפיסתו ופועלו וכן על דמותו המעניינת של פינסקר.