קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

רבנו תם
רבנו תם, מתוך אוסף אברהם שבדרון - פורטרטים, הספרייה הלאומית

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר, הידוע בכינויו "רבנו תם" או "רבנו יעקב תם", שנולד ככל הנראה בתחילת המאה ה-12, היה נכדו של גדול הפרשנים, רש"י. רבנו תם נחשב כגדול בעלי התוספות, והייתה לו השפעה גדולה מאוד על פרשנות התלמוד הבבלי בגישה האשכנזית ובפסיקת ההלכה.

רבנו תם נולד בלורן שבצפון צרפת. בין אחיו נמנים ר' שמואל (רשב"ם) ור' יצחק (ריב"ם). שלושתם יחד ייסדו את אסכולת בעלי התוספות (שהתבססו על פרוש רש"י לתלמוד הבבלי ופלפלו בדבריו כחלק מפירושם). למרות שר' תם היה צעיר האחים, הוא בדרך כלל נחשב לגדול מבין בעלי התוספות, אסכולה שהמשיכה לפעול במשך כמה דורות. את הכינוי "רבנו תם" קבל ר' יעקב על פי התיאור של יעקב אבינו בתורה (בראשית כ"ה, כ"ז) - "יעקב איש תם ישב אהלים".

רבנו תם חי בערים טרוייש ורמרו, ולפי עדויות מהתקופה הוא נפצע בראשו במהלך פרעות מסע הצלב השני בשנת 1146, ומאוחר יותר הותקף עקב עלילת דם נגד יהודים באזור. לפי המסורת הוא זה שקבע את הצום של כ' בסיון, לזכר היהודים שהוצאו להורג בעקבות העלילה. רבנו תם קבע תיקוני הלכה רבים ליהודי צרפת ועמד בקשר עם עוד גדולי ישראל, מעבר לבעלי התוספות, כמו ר' אברהם אבן עזרא שחי אז בצרפת. רבנו תם קבור בעיר רומרו, לצד אחיו הרשב"ם ואחיינו ר' יצחק הזקן, אף הוא מגדולי בעלי התוספות. רבנו תם זכה להערכה רבה בדורו ובדורות הבאים, ובמיוחד בין חכמי אשכנז. המהרש"ל (ר' שלמה לוריא, פולין, מאה ה-16) כתב בספרו  שרבנו תם צריך היה להימנות בתור אחד משלושת "עמודי ההוראה" בספרו של ר' יוסף קארו, לפיהם קבע את ההלכה בספריו "בית יוסף" ו"שלחן ערוך". רבים מבין בעלי התוספות נמנים בין תלמידיו.

בתחום היצירה הספרותית, רבנו תם ידוע כמוביל מבין בעלי התוספות והוא מצוטט כמעט בכל דף של פירושם לתלמוד הבבלי, וכן בספרות ההלכה מאז ועד ימינו. בעלי התוספות המאוחרים נהגו לפלפל רבות בהבנת דבריו. רבנו תם חיבר את "ספר הישר", המחולק לשני חלקים: "חידושים" ו-"שאלות ותשובות". בנוסף הוא כתב ספר על הדקדוק העברי, בו צדד בדרכו של מנחם בן סרוק נגד שיטתו של דונש אבן לברט. בתחוםי ספרות הדת הוא גם ערך מחזור תפילה, חיבר פיוטים ואף פירושים לתנ"ך, שרובם אבדו במשך הדורות.

בפסיקת ההלכה חלק משיטותיו של רבנו תם נשמרו בתודעה הציבורית, ואף על פי שלא התקבלו על ידי רוב הפוסקים, הן אכן נשמרים מצד חלק לא מבוטל של ציבור שומרי המצוות. שיטת "תפילין דרבנו תם" אינה באמת חידוש שלו אלא מבוססת על שיטת חלק מהגאונים. רבנו תם לא הסכים עם רש"י בפירוש התלמוד ופסק שיש להניח את פרשיות התפילין בתוך הבתים בסדר אחר מזה שקבע סבו. במשך הדורות נשפך הרבה דיו בניסיון להבין איך יכול להיות מחלוקת כה בסיסית במצוה עתיקה ומרכזית כמו מצות התפילין. השולחן ערוך, שפוסק לפי רש"י, מביא גם את דעתו של רבנו תם, ורבים (במיוחד עדות המזרח, החסידים והמקובלים) נוהגים להניח תפילין לשיטת רבנו תם בסוף תפילת שחרית, ללא ברכה. הגאון מווילנה לא נהג להניח אותן וכן אלה ששומרים על מנהגיו.

עוד שיטה הלכתית המזוהה עם רבנו תם היא קביעת לוח הזמנים היומי והזמן של שקיעת החמה וצאת הכוכבים. על פי שיטתו, השבת יוצאת 72 דקות לאחר שקיעת החמה, כחצי שעה מאוחר יותר מהמקובל. גם כיום בבתי כנסת לא מעטים קיימת תפילת ערבית במוצאי שבת ב"זמן רבנו תם". מה שפחות מפורסם הוא שלפי שיטתו השבת גם נכנסת יותר מאוחר. מסופר שכשהאדמו"ר המפורסם ר' יואל טייטלבאוים מסאטמר (שנהג לפי דעתו של ר"ת בנושא זה גם בכניסת השבת) ביקר בארץ ישראל בשנת 1932, הוא נסע ברכב בשכונת מאה שערים שבירושלים ביום שישי, אחרי זמן כניסת השבת לפי הדעה המקובלת, וזכה לצעקות זועמות מצד התושבים...

 

כתב: צבי לשם