קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

הפיוט והתפילה במסורת תימן
באדיבות האגודה לשמירת תרבות וחברה ע"ש עובדיה שלום

הפיוט והתפילה במסורת תימן

מסורת תימן היא מהמסורות העתיקות והמפוארות במסורות ישראל. תחילתה בגלות בית ראשון. את המילה "תימן" כמייצגת את הדרום, אחד מכיווני שושנת הרוחות – אפשר למצוא כבר בתנ"ך.
קהילת יהודי תימן עמדה מימי קדם בקשרים עם קהילות רבות בעולם, דבר הבא לידי ביטוי גם במסורות התפילה ובפסקי ההלכה. השפעה חשובה נודעת לקשר עם חיבוריו של ר' סעדיה גאון ולחילופי המכתבים עם הרמב"ם.
המסורת התימנית ייחודית מכמה בחינות: רבים מבאי בית הכנסת הם בעלי תפילה בקיאים ודייקנים, וחלקו של הציבור במהלך התפילה דומיננטי מאוד. כל אחד מן הקהילה מסוגל ומיומן לעלות לתורה ולקרוא בה, לקרוא את ההפטרה, להתמנות שליח ציבור, והכול תחת עינו ואוזנו הפקוחה של רב בית הכנסת ("המארי") ושל הקהל. כבר מגיל צעיר הילדים עולים לתורה וקוראים בה קטעים קצרים, וכך רוכשים מקטנוּת ידע, ניסיון ויכולות, שיבואו לידי ביטוי בבגרותם. בשונה מכל שאר קהילות ישראל שרד בקהילות תימן מנהג קריאת התרגום ("התרג'ום") הארמי לתורה ולהפטרות בשבתות ובמועדים. בדרך כלל הילדים מתמנים למלאכה זו, והדבר מצריך שליטה בקריאה בלשון זרה, והקפדה מֵרבית בסימני הניקוד ובפיסוק מסורתי המשתקף בטעמי המקרא.
בשל תכונת המסרנות והדיוק בכל הנוגע למהלך התפילה, שרדו בסידור התימני חלקים עתיקים ונעימות עתיקות, שגם הם מאפיינים את התפילה התימנית. התפילה מתאפיינת במקצב בולט, אמירה של חלקים רבים מפי הקהל, ושירה במשותפת במרווחים של קוורטה (ארבעה צלילים).מסורת התפילה מתחלקת לשני זרמים מרכזיים: בָּלָדִי ("מקומי") – המתאפיין בשימור הנוסח הקדום, ושָׁאמי ("שאם" – שם, פירושו ארץ ישראל) - המתאפיין בהשפעות של סידורי קהילות המזרח ודומה יותר לנוסח הספרדי. תימן מתחלקת מבחינת הקהילות היהודיות לשישה אזורים עיקריים: צנעא ומרכז תימן, שרעב, חבאן, אל חוגריה, צפון תימן ועדן. לכל אזור מנהגים, נעימות ורפרטואר מיוחדים.
חמישה חומשי תורה נקראים תאג' או פרשה, וספר התפילה התימני נקרא תִכְּלַאל.
מסורת הפיוט של תימן עשירה בפיוטים המרוכזים בספר המכונה דיואן. השירה ווקאלית ואינה מלווה בכלי נגינה, בשל השמירה על המנהג שלא לנגן בכלי נגינה בשל האבל על חורבן בית המקדש. לעתים נעשה שימוש בכלי הקשה מאולתרים.

רפרטואר השירים התימני כולל שירים של גדולי משוררי ספרד ואת יצירתם של משוררי תימן. גדול המשוררים בתימן בכל הדורות היה ר' שלום (שלם) שבזי, בן המאה ה־17, שהטביע חותמו על מסורת תימן ועל מסורת הפיוט בכלל, והרפרטואר עשיר בפיוטים פרי עטו.פרט נוסף ומעניין הוא רמת המעורבות והעניין של בני הקהילה בתרבות העדה. יעיד על כך מספר הכניסות הגבוה לפיוטים ולתפילות ממסורת תימן באתר הפיוט והתפילה.

קריה יפהפיה

מהפיוטים הנודעים של ר' זכריה אלצ'אהר, בביצוע גדול הפייטנים של מסורת תימן, אהרן עמרם

אהבת הדסה 

אחד משירי הגאולה המפורסמים והחביבים ביותר על יהודות תימן, המושר בכל עת ובפרט במשתאות חתנים.

מטה אהרן

אהרן עמרם הוא  פייטן, מלחין, זמר, משורר, חוקר מורשת יהדות תימן ואחד מהיוצרים המשפיעים ביותר על המוזיקה התימנית ועל כך זכה בפרס מפעל חיים בגיל 83.  

 

קרדיט תמונות, תצלומים וציורים:באדיבות יאיר חובב מהאגודה לשימור לתרבות וחברה על-שם עובדיה שלום. ציורים: ורדה היימן | כתבי יד מתוך אוסף משפחת גרוס תל-אביב, באדיבות המשפחה | ביתמונה | צילום צבאים: ג'ון רויאל, מתוך אנספלש