אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
כללי
להאזנה|
אדון עולם / לא ידוע אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא לְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא וְאַחְרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִמְיוֹן בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד גְּדָל כֹּחַ וּגְבוּרָה. וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא בְּמִקְדָשׁוֹ תָּגֵל נַפְשִׁי מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא |
|
פיוט זה, מן הידועים בקהילות ישראל, הוא מעין קבלת עול מלכות שמיים ו"הצהרת אמונים" של האדם בבורא עולם, זכה למקום של כבוד בסידור התפילה, עד כדי כך שהוא נאמר טרם תפילת שחרית, לפני עליית עמוד השחר. וכך כותבים הקדמונים : "כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' – ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו" (ר' אליעזר מוורמס, ספר הרוקח, דף י ע"ב). בחלק מן הקהילות, בעיקר הספרדיות, נוהגים לפתוח אִתו את היום, כהכנת הלב לפני תפילת שחרית. ייתכן שמחבר הפיוט ייעד את שירו דווקא לקראת השינה, כפי שאפשר ללמוד מן המילים החותמות את הפיוט "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה" (מילים הנאמרות גם כחלק מתפילת קריאת שמע שלפני השינה). |
|
• אֲדוֹן עוֹלָם - ה', שהוא מלכו של עולם. |
| לחן אופייני למסורת מרכז תימן בצלילי המודוס הפריגי ובמיקרוטונאליות המייחדת את מסורת יהודי תימן. פיוט זה מושר בבית הכנסת בלבד, והוא בנוי משני משפטים מוסיקליים. אנו מוצאים בו לחן רצ'יטטבי מליסמטי, הנע סביב חמישה צלילים מתוך הסולם. התחלתו וסופו של כל משפט מוסיקלי בצליל השישי של הסולם. לעתים מופיעה בצלעית הראשונה וריאציה של התחלה בצליל היסודי של הסולם, בביצוע זה נשמע וריאציה זאת במלים "לעת נעשה". את משפט הסיום מאפיינת ירידה בחצי טון אל הצליל החמישי בסולם, ירידה המבשרת את סיום המעגל המוסיקלי. הצלעית האחרונה של הפיוט "אמן אמן שם הנורא" מביאה אל הצליל היסודי של הסולם. פיוט זה מסיים את תפילת שחרית של שבת, ושרים אותו יחדיו כל מתפללי בית הכנסת. את אות הפתיחה נותן רב בית הכנסת, אשר פותח במלים "אדון עולם", ואתו ממשיכים כל המתפללים, המגוונים בבחירת צליל הפתיחה של כל צלע - הצליל היסודי, הצליל השישי או הצליל השישי הנמוך במרווח של שמונה צלילים. בכך הם יוצרים שירה משותפת במרווחים. |
| כותר |
אדון עולם / תימן–שג'אדרה לחן לשבת / בנימין נחום וחזנים |
|---|---|
| מסורת |
תימן - מערב תימן (שג'דרה) |
| לחן ממסורת |
אדון עולם 1 / תימן–שג'אדרה לחן לשבת |
| מאפייני הקלטה |
בהפקת האתר |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| מועד התפילה |
אחר |
| מעגל החיים |
בר מצווה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
| דירוג ביצוע |
3 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• אֲדוֹן עוֹלָם - ה', שהוא מלכו של עולם.
• בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא - מלכותו קדמה למעשה הבריאה.
• לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל - כל שנברא בזמן בריאת העולם, נברא על פי רצונו.
• אֲזַי מֶלֶךְ - הקב"ה נקרא מלך לאחר בריאת העולם, שכן על מנת להיות מלך יש צורך בנתינים.
• וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא - גם אם יכלה הכול הוא ימלוך.
• נוֹרָא - שמו של הקב"ה, על פי מלאכי א, יד: כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי אָמַר ה' צְבָאוֹת וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם.
• וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה - הקב"ה נצחי.
• בְּתִפְאָרָה - בפאר והדר.
• וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי - האל הוא אחד ויחיד.
• לְהַמְשִׁילוֹ - אין אחר המשול לו, דומה לו.
• וּלְהַחְבִּירָה - אין אחר שיכול להיות חברו, דומה לו.
• בְּלִי רֵאשִׁית - האל קדמון, ואין לו ראשית והתחלה.
• בְּלִי תַכְלִית - בלי קץ, קיים לעולם.
• וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה - לו הכוח והשררה, השלטון.
• בְּלִי עֵרֶךְ - אי אפשר להעריך אותו מרוב גודלו.
• בְּלִי דִמְיוֹן - אין דומה לו, וכן אי אפשר לדמיין אותו.
• בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה - לא חלים עליו שינויים, מכיון שהוא שלם.
• בְּלִי חִבּוּר - אי אפשר לחבר אליו שום דבר.
• בְּלִי פֵרוּד - האל הוא שלם ובלתי ניתן לחלוקה.
• וְחַי גּוֹאֲלִי - גואלי, החי לעולם, לעולם יימצא לגאול אותי מצרותי.
• צוּר - כינוי המתאר את חוזקו של האל.
• וְצוּר חֶבְלִי - הצור שהוא חבלי, גורלי וחלקי.
• נִסִּי - הוא דגלי.
• וּמָנוּסִי - אליו אנוס בעת צרה.
• מְנָת כּוֹסִי - חלקי, על פי תהלים טז, ה: ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.
• וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא - הוא הרופא והוא התרופה.
• וְהוּא צוֹפֶה - כעומד על המשמר, המזעיק עזרה בעת הצורך.
• וְהוּא עֶזְרָה - הוא גם העזרה עצמה.
• בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה - בשעת השינה נשמתו של האדם מופקדת בידיו של הקב"ה.
• וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי - יחד עם הנשמה מופקד גם גופו של האדם.
• אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא - עפ"י הלשון בתהלים קיח, ו: ה' לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם.
• וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי - לכשייבנה בית המקדש, תישמע שוב שירת הלוויים ועם ישראל בבית המקדש.
• אָמֵן אָמֵן - הלואי וכך יהיה.
• שֵׁם הַנּוֹרָא - הקב"ה, ששמו נורא.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
