ישעיהו ליבוביץ' (1903–1994) היה פילוסוף, פרופסור רב‑תחומי, מדען והוגה דעות נועז, עורך האנציקלופדיה העברית ומבקר חריף של החברה והמדינה בישראל.
ישעיהו ליבוביץ (1903–1994) נולד בריגה שבלטביה ולמד כימיה ופילוסופיה באוניברסיטת ברלין, בה סיים דוקטורט בכימיה ב‑1924. בהמשך קיבל תואר רפואה בבאזל ב‑1934, וב‑1935 עלה לארץ והצטרף לסגל האוניברסיטה העברית. שם כיהן כפרופסור בכימיה אורגנית, ביוכימיה ונוירופיזיולוגיה במשך עשרות שנים, והיה מעורב במחקר על סוכרים, אנזימים, ומערכת העצבים של הלב. בנוסף לכך, הוא כיהן כעורך מדעי הטבע ואחר כך כעורך הראשי של האנציקלופדיה העברית. כחלק מעשייתו החברתית פעל להפצה של הידע בישראל, והרבה להרצות באוניברסטיה המשודרת, לענות למכתבים מקוראים, ולפגוש צעירים בביתו שברחביה.
ליבוביץ היה ידוע כהוגע דעות פרובוקטיבי ;הטיף להבחנה ברורה בין הדת והמדע, ולקיום מצוות רק "לשמה" בלי מטרות חומריות או מוסריות . הוא קרא להפרדה מוחלטת בין דת ומדינה והביע ביקורת חריפה על מדיניות ישראל, במיוחד לאחר 1967, ואפילו כינה חלק מהנהגתה ביהודה ושומרון "יהודונאצית". בשל עמדותיו הקיצוניות, זכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".
עזבונו של ליבוביץ' המכיל אוסף של כתבי יד, מאמרים, ספרים ותכתובת, נמצא בספרייה הלאומית.
גרטה וינטר הצטרפה לטיול מאורגן בן ארבעה שבועות בארץ ישראל בסתיו 1928, עם קבוצה מ'צעירי המזרחי' ומתנועת 'בלאו וייס'. בטיול השתתפו כ-40 משתתפים צעירים ושלושה זוגות נשואים. עם המשתתפים נמנו בת שבע וינטר, אמה של גרטה, וישעיהו ליבוביץ, שנהג להוציא ספר תנ"ך ולקרוא ממנו את הפסוקים הרלוונטיים באתרים השונים - ולימים היה לבעלה.
כל התמונות לקוחות מתוך אוסף גרטה ליבוביץ לבית וינטר, יד יצחק בן צבי (ישראל נגלית לעין). רשומות אלו הן חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינות במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל.
ב־5 בנובמבר 1977 אילן רמון בן ה־23 כתב מכתב לפרופ' ישעיהו ליבוביץ וביקש שיאיר בפניו את "שביל החיים החשוך". רמון תהה "מהי תכליתו של האדם בעולם?" וזכה לתשובה מפורטת ומורכבת מפרופ' ליבוביץ. חליפות מכתבים שכאלו בין ליבוביץ למבקשי עצה והכוונה היו נפוצות, ובהן ענה הפרופסור בהרחבה, בעדינות ובהתחשבות, בניגוד לדימוי הציבורי הניצי שנוצר לו. ליבוביץ האמין בהפצת הדעת והחשיבה המורכבת, ולכן עודד התכתבויות מסוג אלו. מספר מכתבים מעין אלו, וביניהם המכתב של אילן רמון, נאספו לספר: "רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ..."
בזמן ההתכתבות הזו אילן רמון היה טייס צעיר בתחילת דרכו, שנים לפני שיהפוך לדמות מעוררת השראה המוכרת בכל בית בישראל. בשנת 1997 בחר בו חיל האוויר להיות האסטרונאוט הישראלי הראשון, ובינואר 2003 המריא רמון לחלל כחלק מצוות המעבורת קולומביה של נאס"א. ב־1 בפברואר 2003, בסיום משימתה בחלל, התרסקה קולומביה בכניסתה לאטמוספירה. אילן רמון נהרג יחד עם כל אנשי הצוות.
אוחנה, מיכאל. ישעיהו ליבוביץ - מהגות לחינוך. קרית ביאליק: אח, תשס"ז 2007.
ליבוביץ, ישעיהו. על עולם ומלואו: שיחות עם מיכאל ששר. בעריכת אבי כצמן. ירושלים: כתר, 2011.
ליבוביץ, ישעיהו, ותלמידים-חברים. שיחות על תורת הנבואה. ירושלים: מוציא לאור לא ידוע, תשנ"ז 1997.
ליבוביץ, ישעיהו, משה צימרמן ואחרים. עם, ארץ, מדינה. בעריכת אורנה לוי. ירושלים: כתר, 1991.