עת שערי רצון – פירושו של ר' יצחק ונה

---

עת שערי רצון – מילים וביצועים

בדומה לכל קהילות ישראל, גם על יהדות תימן עברו תמורות רוחניות מפליגות בעקבות התחזקות הקבלה במאה הט"ז ובעקבות התעצמותו של המרכז הרוחני בצפת במחצית השנייה במאה זו. אחד האישים הבולטים ביותר שיצירתם מסמנת את המפנה התרבותי־הדתי הזה הוא רבי יצחק ונה, מן המחצית הראשונה של המאה הי"ז, שפעל באופן שיטתי לחיזוק העיסוק בקבלה בתימן. הוא ערך סידור תפילה מקיף בשם "פעמון זהב", המבוסס אמנם על סידור התפילה התימני המסורתי ('תִכְּלאל), אך נעשו בו שינויים מפליגים שיסודם בקבלה ובמנהגי התפילה של ארץ ישראל באותם ימים.

מעבר לעניינים האידיאולוגיים, הביא ר"י ונה חידוש חשוב בסידורו, והוא כתיבת פירוש עליו בשם "חידושין", דבר שכבר מימי הביניים נודע מקהילות ישראל האחרות, אך לא מתימן. ואולם, כתיבת פירוש מקיף לפיוטי הסליחות הינו חידוש בתחום פרשנות הפיוט בקרב קהילות ישראל בכלל ולא רק בתימן, שכן זהו הפירוש המקיף הראשון לפיוטי הסליחות של משוררי ספרד. 

הפירוש שלפנינו מתייחס לנוסח הפיוט כפי שהוא מופיע בכתבי היד התימניים.

עֵת שַׁעֲרֵי רַחֲמִים לְהִפָּתֵחַ:
לַיִל יְהֶא כַפִּי לָאֵל שׁוֹטֵחַ:
וָאֲקָרְבָה לְפָנָיו קָרְבַּן רֵיחַ:
אֹמַר זְכֹר לִי אֵל בְּיוֹם הוֹכֵחַ:
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ: עוקד 

בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הָעֲשָׂרָה:
הַבֵּן אֲשֶׁר נֻלָּד לְךָ מִשָּׂרָה:
אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה:
קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה:
עַל הָר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ: עוקד

אָמַר לְשָׂרָה כִּי חֲמוּדֵךְ יִצְחָק:
גָּדַל וְלֹא לָמַד עֲבוֹדַת שַׁחַק:
אֵלֵךְ וְאוֹרֵהוּ אֲשֶׁר לִי אֵל חָק:
אָמְרָה לְכָה אָדוֹן אֲבָל אַל תִּרְחָק:
עָנָהּ יְהִי לִבֵּךְ בְּאֵל בּוֹטֵחַ: עוקד

סָחַר וְהִשְׁכִּים לַעֲלוֹת בַּבֹּקֶר:
וּשְׁנֵי נְעָרָיו מִמְּתֵי הַשֶּׁקֶר:
יוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָגְעוּ אֶל חֵקֶר:
וַיַּרְא דְּמוּת כָּבוֹד וְהוֹד וָיֹקֶר:
יָרַד וְהִכּוֹנֵן לְהִמָּשֵׁחַ: עוקד

יִדַּע נְעָרָיו כִּי קְרָאָם לֵאמֹר:
אוֹר הַרְּאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמּוֹר:
וַיֹּאמְרוּ לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהֲמוֹר:
עָנָה שְׁבוּ פֹה כִּי כְמוֹכֶם כַּחֲמוֹר:
וַאֲנִי וְהַנַּעַר לְהִשְׁתַּבֵּחַ: עוקד

הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בַּמְּלָאכָה:
וַיַּעֲנֶה יִצְחָק לְאָבִיו כָּכָה:
אָבִי רְאֵה אֵשׁ וַעֲצֵי מַעֲרָכָה:
אַיֵּה אֲדוֹנִי שֶׂה אֲשֶׁר כַּהֲלָכָה:
הַאַתְּ בְּיוֹם זֶה דָּתְךָ שׁוֹכֵחַ: עוקד

וַיַּעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי נֶחֱסֶה:
כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶּׂה:
דַּע כִּי כָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה:
נִבְנֶה בְנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא:
אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ: עוקד

דָּפְקוּ בְּשַׁעֲרֵי רַחֲמִים לִפְתֹּחַ:
הַבֵּן לַזֶּבַח וְאָב לִזְבֹּחַ:
קֹוִים לְאֵל וּלְרַחֲמָיו לִבְטֹחַ:
וְקוֹיֵ יְיֹיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ:
דָּרְשׁוּ בְּנַחֲלַת אֵל לְהִסְתַּפֵּחַ: עוקד

הֵכִין עֲצֵי עוֹלָה בְּאוֹן וָחַיִל:
וַיַּעֲקֹד יִצְחָק כְּעָקְדוֹ אַיִל:
וַהֲמוֹן דְּמָעוֹת נוֹזְלוֹת בְּחַיִל:
וַיְהִי מְאוֹר יוֹמָם בְּעֵינָם לַיִל:
עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ: עוקד

שׁוּרוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ שֻׁנָּה:
הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה:
הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה:
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֲמִים אָנָה:
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ: עוקד

מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי:
נָא חַדְּדָּהּ אָבִי וְאֶת מַאֲסָרִי:
חַזֵּק וְעֵת יִיקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי:
קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵעֲפָרִי:
וֶאֱמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ: עוקד

וַיֶּהֱמוּ כָּל מַלְאֲכֵי מֶרְכָּבָה:
אוֹפָן וְשָׂרָף שׁוֹאֲלִים בִּנְדָבָה:
מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא:
אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה:
אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי יָרֵחַ: עוקד

אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמָיִם:
אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוֹרָיִם:
שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחֲנָיִם:
יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלִִָם:
בּוֹ חֵטְא בְּנֵי יַעֲקֹב אֲנִי סוֹלֵחַ: עוקד

לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבוּעָה:
זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה:
וּשְׁמַע תְּקִיעַת תּוֹקְעִים וּתְרוּעָה:
וֶאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמָן הַיְשׁוּעָה:
יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ: עוקד

 

למאמר המלא בקובץ PDF יש ללחוץ כאן.