קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

החזן סימון כהן – בין או'גדה לעין כרם
בנימין לידסקי

החזן סימון כהן – בין או'גדה לעין כרם

צוות האתר

על דמותו של סימון כהן, החזן הוותיק של קהילת יוצאי מרוקו בעין כרם.

לכל הביצועים של סימון כהן באתר

סימון כהן הוא החזן הוותיק של קהילת יוצאי מרוקו בכפר עין כרם בירושלים. הוא למעשה מקור הידע המרכזי בקהילה לכל נוסחי התפילה והקריאה בטעמי המקרא. הנוסח המוזיקלי שלו מבוסס על ידע שספג עוד במרוקו בקהילה היהודית בעיר אוג'דה. לאורך השנים שבהן הוא חי בארץ, הוא ספג השפעות מחזנים שונים במסורת המרוקאית, שאותן הוא משלב בסגנונו, באופן מודע ושאינו מודע. הוא ידוע ומוכר באיכות הביצוע העדין והמכוון שלו, המבוסס בין השאר על היכרות מעמיקה עם מילות התפילה.

ברשימה זו ננסה להתחקות אחרי ההשפעות השונות, הן המוזיקליות, הן התרבויות והן הרוחניות, אשר השפיעו על סגנונו המיוחד של סימון כהן ולנסות ללמוד מכך על תהליכי ההכשרה והעיצוב של בעל התפילה.

סימון נולד באוג'דה, עלה לארץ בגיל 14 ומאז מתגורר רוב הזמן בכפר עין כרם, שאליו התקבצו בשנות ה־50 של המאה ה־20 עולים מקהילות יוצאי מרוקו ותימן. את רוב הידע של בתחום נוסח התפילה ינק ממוריו באוג'דה, ובראשם החזן והפייטן הנודע ג'ו עמר.

החינוך היהודי בקהילה התקיים במסגרת תלמוד תורה שבו למדו הילדים בכל יום אחר הצהריים לאחר שהשלימו את לימודם בבית הספר הכללי (פרנקו־ישראל).

המיקום הגאוגרפי המיוחד של אוג'דה, בין עולמות ותרבויות, השפיע לדברי סימון גם על הנוסח המקומי.

על פי עדותו היו כמה השפעות מרכזיות, תרבותיות ומוזיקליות, אשר עיצבו את מסורת הקהילה. ההשפעה העיקרית הגיעה מכיוון יהדות אלג'יריה, שכן אוג'דה שוכנת ממש על גבול מרוקו–אלג'יריה. חזנים ורבנים, בעיקר מהעיר ווהראן, היו מגיעים תדיר ללמד ולהתפלל עם בני הקהילה. ניתן לומר באופן כללי כי הנוסח האלג'יראי מתאפיין בסגנון ביצוע רך ומאופק, בנובּות (סולמות מוזיקליים) ספציפיות השונות מהנובות המרוקאיות.

לצד ההשפעה האלג'יראית הורגשה גם השפעה אירופאית־צרפתית, שכן האיזור כולו היה נתון לשליטה צרפתית במשך עשרות רבות של שנים. צרפתית הייתה שפה מדוברת בבית הספר ומחוצה לו, ויחד עִמה הגיעה גם תרבות השנסון והמוסיקה הקלאסית האירופאית.

השפעה נוספת היא של מרוקו הספרדית הסמוכה (הערים הגדולות שבאיזור – טנג'יר וטטוואן), אותם חלקים במרוקו הקרובים לגבול עם ספרד, אשר בהם מדוברת השפה הספרדית וניכרת השפעה תרבותית ספרדית משמעותית.

בנוסף, הייתה כמובן השפעה שהגיעה מהמרחב הכללי של מרוקו והקהילות היהודיות הגדולות שפעלו בה מאות בשנים, וכן היו השפעות שהגיעו אף מהתנועה הציונית ושליחיה למרוקו.

מעבר למרחב התרבותי, לאופי הלימודים בתלמוד התורה הייתה השפעה ניכרת. מורו של סימון, ג'ו עמר, הקפיד על קלה כבחמורה בכל מה שנוגע לשפה העברית ולנוסח המוזיקלי.

לימודי התורה השפיעו מאוד על הגישה אל טקסט התפילה ואל משמעותה, מתוך רצון להבין היטב את מה שנאמר ורצון לפתח מידות טובות וראויות לבעל התפילה.

זיכרון ילדות זה ילווה את סימון בכל שנותיו בארץ. לצד השפעות שונות שספג, היסוד החזק שהביא משנות חייו המוקדמות היווה המסד העיקרי, הן בסגנון המוזיקלי ולא פחות מכך, באופן שבו ניגשים למילים, לכוונה בהן ולקשר עם הקהל.

סימון כהן הוא חבר באנסמבל הפיוט מיום היווסדו בשנת 2006. במסגרת האנסמבל למד שנים רבות בצמוד לפייטנים הגדולים הרב חיים לוק והרב חיים ביטון.  

בפרויקט התיעוד של תשפ"ב הקליט את מגילת אסתר, נוסח מרוקו־ווג'דה וברכת כהנים (יחד עם אליהו אדרעי).