דב אברמוביץ – נוסח אשכנז ליטא (מזרח אירופה)

---

לכל התפילות של דב אברמוביץ' באתר

בבואנו לספר על חזנים בני זמננו, בהרבה מהמקרים נוסח התפילה שבפיהם בנוי משכבות ומהשפעות שונות, תולדה של הגירה ותנועה בין בתי כנסת שונים וכן שהייה במרחבים שבהם התקיימו יחדיו מסורות שונות, גם אם במסגרת מארגנת של מסורת אב כללית ("אשכנזית – מזרח אירופאית"  במקרה שלנו).

נוסח התפילה שבפיו של החזן דב אברמוביץ הוא דוגמא מעניינת בהקשר זה, אשר משקפת מציאות רווחת בקרב חזנים בני זמננו. ננסה להתחקות אחר ההשפעה המרכזית, המהווה שורש ויסוד מארגן אשר סביבו, באופן מודע יותר או פחות, מתמזגות השפעות נוספות המתלכדות יחד לכדי נוסח אישי דינמי.

הערה כללית: בבואנו לדבר על נוסח* כוונתנו היא לנוסח המוזיקלי, קרי מערכת מודוסים (= סולמות מוזיקליים) ומוטיבים מסורתיים המותאמים לתפילות השונות לאורך כל מעגל השנה.

אם כן, דב אברמוביץ נולד במנהטן שבניו יורק בשנת 1960. בילדותו ספג את נוסח ליטא – מזרח אירופה, בבית הכנסת קהילת ישראל – חפץ חיים, ובעיקר מאביו יצחק, שהיה גם הוא בעל תפילה. קהילת בית הכנסת הורכבה בעיקר מניצולי שואה ממזרח אירופה. חברי הקהילה החזיקו סידורים שונים, כאשר הנוסח הטקסטואלי היה מבוסס על נוסח אשכנז (מערב אירופה), כמקובל בקהילות מזרח אירופה שאינן חסידיות. הנוסח המוזיקלי היה הנוסח המזרח אירופאי בווריאציות שונות.

את היסודות המעצבים, המלווים אותו עד היום, ספג באותו בית כנסת: נאמנות לנוסח שנטע בו אביו (נוסח ליטא) וזאת לצד הגיוון הפרשני, שנבע גם ממגוון המוצאים של המתפללים אך גם מהמגישה המסורתית לנוסח, גישה המעודדת את החזן לפרש את המוטיבים המוזיקליים המסורתיים בהשראת המילים המשתנות, הכוונה, הרגע בזמן, והקשר שבין החזן לקהל.

איזון זה בין נאמנות לנוסח המסורתי ולתפקידו הפרשני של החזן מהווה עד היום נר לרגליו של אברמוביץ והוא מצין כי בישראל שני היסודות נשחקו, קרי: גם הנוסח המסורתי על פרטיו ומורכבותו והן התודעה והפרקטיקה של הפרשנות.

בגיל 12 הוא עלה לארץ עם משפחתו ועבר להתגורר בירושלים. לאחר כמה שנים של נדודים קבעה המשפחה את מקומה בשכונת ארמון הנציב, שבו היו חלק מהגרעין המייסד של בית הכנסת "ישראל הצעיר", שקיבץ אליו מסורות אשכנזיות שונות ממזרח וממערב אירופה.

מגיל צעיר נהג אברמוביץ לעבור לפני התיבה בהשראתו ובעידודו של אביו, שהיה דמות בעלת נוכחות משמעותית בהובלת התפילות, גם כאשר לא היה חזן. בלשונו של דב: "אבי לימד אותי להיות נוכח בתפילה, באופן כללי ובפרט מבחינה קולית. כך הוא גם דאג שנוסח התפילה המסורתי יישמע גם כשהחזן לא היה מדויק במיוחד..."

שני חזנים השפיעו עליו בישראל. הראשון – החזן יחזקאל (ליונל) רוזנפלד, כיום בן 80, מגדולי החזנים האנגלים בני זמנינו (פרש לפני כשנה מתפקידו כחזן הראשי בבית הכנסת "מרבל ארץ'" בלונדון). רוזנפלד היה גם הוא בגרעין המייסד של בית הכנסת "ישראל הצעיר", ובמשך כ־20 שנה שימש בו כחזן ראשי. רוזנפלד נהג לשלב מנגינות ונוסחים ממערב וממזרח אירופה, ועם השנים גדלה המודעות של אברמוביץ למקורות השונים, והוא שילב באופן מודע את המנגינות בנוסח התפילה שלו.

השפעה משמעותית נוספת הייתה של חמיו, החזן משה אביטל, בעל תפילה אשר לימדו בצורה יסודית את נוסח הימים הנוראים על פי מסורת מזרח אירופה.  

בעשרים השנה האחרונות משמש אברמוביץ כחזן בבית הכנסת "ארנונים" בשכונת ארנונה בירושלים, וזאת לצד קהילות נוספות בישראל ובארה"ב. הוא פועל להנחיל את המודעות לחשיבותו של הנוסח המסורתי, בפרט בזמן הזה.

 * הנוסח הטקסטואלי כמובן גם הוא נושא את המושג "נוסח" שהרי מילות התפילה הן הבסיס הראשוני למסורת. בבואנו לדבר על נוסחי אשכנז מבחינה טכסטואלית, הנוסח הוותיק הוא הנוסח המערב אירופאי (אשכנז), הנמצא בשימוש גם בקהילות מזרח אירופה שאינן חסידיות. הנוסח הקרי "ספרד" אומץ באופן כללי בקרב קהילות החסידים.