קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

ימי הרחמים והסליחות בפיוט ובתפילה
בתמונה: סליחות בבית הכנסת החורבה, באדיבות מוזיאון היישוב הישן

ימי הרחמים והסליחות בפיוט ובתפילה

חודש אלול הוא החודש המסיים את השנה החולפת, ונחשב כעת רצון וזמן של תפילה, התבוננות והקשבה. שני מנהגים עתיקים מהווים את התוכן העיקרי של חודש זה: סליחות, הנאמרות בחצות הלילה או באשמורת הבוקר, ותקיעה בשופר בסיום תפילת שחרית. הסליחות לא נקבעו כחובה, אבל בכל הדורות התמידו באמירתן מתוך הרגשת הימים האלה כימי רחמים וסליחה שבהם האל קרוב לכל קוראיו. בשל היותן רשות, חלה גמישות באופני אמירתן וכל מסורת קבעה לעצמה סדר סליחות משל עצמה.

במסורות הספרדיות והתימניות נהוג לומר סליחות בכל חודש אלול, ואילו במסורות האשכנזיות נהוג להתחיל את אמירתן במוצאי השבת שלפני ראש השנה. אופי הסליחות שונה אף הוא בין מסורות אלה, בעוד הספרדים חוזרים על אותן הסליחות, במנהגים האשכנזיים מסגרת הסליחות קבועה, אך פיוטים ופזמונים משתנים מיום ליום. גם אופי אמירת הסליחות שונה, אצל הספרדים הפיוטים והסליחות נאמרים במנגינות רבות ובשירת מענה של חזן וקהל, כאשר מתפללים רבים בקהל שרים בסולו חלקים מסוימים, בלחנים שנעים בין תחינה למחילה לשמחה על עצם האפשרות הניתנת לתשובה ולסליחה.

במסורות האשכנזיות הקו המרכזי של הנוסח המוזיקלי הוא תחינה, בקשת רחמים וכובד ראש. הלחנים משולבים רק בפזמון המיוחד לכל יום, שבדרך כלל נאמר בשירת מענה. המשותף לכולם הוא הריבוי באמירת י"ג מידות, שעליהן אמרו חז"ל "שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם... וברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם" (בבלי ראש השנה יז, ב). החזרה על י"ג מידות נמשכת עד שמגיעה לשיא בתפילת הנעילה של יום הכיפורים, מתוך תקווה וידיעה שהקב"ה יקבל את תפילת עם ישראל ויסלח לעוונותיו.

ארז לב ארי ויהודה פתיה על סליחות ופיוטים

מתוך מופע שהתקיים במסגרת פרויקט "ידיד השכחת"

קרדיט תמונות, צילומים ואיורים: אלישע איזנברג | איתי פלינט | ארכיון בוריס כרמי – אוסף מיתר, הספרייה הלאומית | יעל שילה, ויקיפדיה.