אדריכלות בישראל
התכנון והבנייה בארץ ישראל משמשים מקרה בוחן ייחודי למקום המרכזי שתופסת בעת המודרנית האדריכלות על מגוון ענפיה, ובהם אדריכלות נוף, תכנון עירוני ועיצוב פנים. לאדריכלות הישראלית חשיבות רבה, בהיותה פרויקט תכנוני מדוקדק שמשתמש לא אחת בתאוריות אוונגרדיות ובמבעים חדשניים. את נוכחותה המרכזית של האדריכלות בתפיסה הציונית אפשר לזהות כבר בתיאוריו של הרצל את חזון המדינה המודרנית המשולבת בנופי הארץ העתיקה, ובמעמד החשוב שהוא ייעד לאדריכלים ולמהנדסים בכינונה.
לאחר כיבוש הארץ בידי האימפריה הבריטית, ועל רקע העמקת פעילותה של התנועה הציונית בשנות העשרים של המאה ה-20, נעשו מאמצים כבירים לגייס אנשי מקצוע להובלת פרויקט ההתיישבות. דמויות מפתח אלו הגיעו ארצה מבתי הספר המתקדמים באירופה ומצאו בישראל קרקע פורייה ליישום של פרדיגמות תכנון מתקדמות בהיקף חסר תקדים: הסגנון הבין-לאומי כפי שהשתקף במרחב העירוני (העיר הלבנה) ובמרחב הכפרי; פרויקט השיכון האדיר שהונהג בשנות החמישים של המאה ה-20; השיח האדריכלי המקצועי שהתקיים בכתבי העת שפורסמו לאורך השנים; מאפייניה הייחודיים של האדריכלות הקומונלית שעל בסיסה תוכננו הקיבוצים; והבטון החשוף שאפיין את עבודותיהם של אדריכלי דור המדינה.
האוסף הלאומי הדיגיטלי של ארכיוני אדריכלות הוא המקור המקוון הנגיש, החופשי והמקיף ביותר המתעד את תהליכי העבודה שעיצבו את חזותה הפיזית של הארץ לאורך המאה ה-20. האוסף כולל ארכיונים אישיים ומקצועיים מרתקים, ועיון בחומריהם מאפשר הסתכלות מבעד לפריזמה ייחודית התורמת להבנת המגמות, הניסיונות, האופנות ולעיתים הגחמות שבמסגרתם תוכננה ונבנתה הארץ. נושאים אלו ועוד מיוצגים במקוריותם באמצעות תוכניות, שרטוטים, מסמכים, התכתבויות, תעודות ותצלומים פרי יצירתם של חברי קהילת האדריכלות הישראלית.
