אהבת הדסה / תימן–חוגריה / אפרים יעקב
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - חוגריה
להאזנה
שִׁירוּ לָאֵל נְבוֹנַי שִׁירֵי רְנָנַי שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹם זֶה לַה' יְקַר שְׁמוֹ הוֹדִיעוּ לַכֹּל וְהַשְׁמִיעוּ זַמְּרוּ הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה' עֹז [עוֹזֵר] לוֹ בְּמִקְדָּשׁוֹ תְּנוּ חוּשׁוּ לְדָרְשׁוֹ הִתְהַלְלוּ בְשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ה' קְדוֹשִׁים שִׁמְךָ יוֹדוּ וַחֲסָדֶיךָ יַגִּידוּ אַף יְהַלְלוּ וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה' בָּאתִי וְקִדַּשְׁתִּי שִׁמְךָ וְשִׁירִים שַׁרְתִּי וְאֵלֶּה הִגַּדְתִּי [הִגַּשְׁתִּי] בִּכּוּרִים לַה' |
פיוט זה מיועד לראש חודש שחל בשבת, והוא מושר בכמה מהקהילות הספרדיות בזמנים שונים של יום מיוחד זה. בחלק מהקהילות נוהגים לשיר את הפיוט לפני הוצאת ספר התורה, חלקן שרות אותו לפני קריאת ההפטרה המיוחדת לשבת וראש חודש, וחלקן שרות אותו בליל שבת. מעניין שהבבלים מבצעים שיר זה בלחן מתוך לחני ראש השנה, מה שמעיד אולי על החשיבות של מועד זה ועל הקשר שבין ראש השנה ובין יום ראש חודש החל בשבת. מילות הפיוט, הקורא לשיר ולהלל לה', פשוטות הן, ומבוססות על שיבוצים רבים, בעיקר מתוך מזמורי תהלים הנאמרים בקבלת שבת. בפיווט אקרוסטיכון – יעקב – המעיד על שם מחברו. |
• שִׁירֵי רְנָנַי - השירים שאני מרנן ושר. |
כותר |
שירו לאל נבוני / תימן – חוגריה / אפרים יעקב |
---|---|
מסורת |
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - חוגריה |
לחן ממסורת |
שירו לאל נבוני / תימן - חוגריה |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• שִׁירֵי רְנָנַי - השירים שאני מרנן ושר.
• יְקָר שְׁמוֹ... - כבוד שמו. הביטוי 'כבוד שמו' נפוץ בתהלים. לשם האקרוסטיכון שינה המשורר למקבילה הארמית, יקר.
• יְקָר שְׁמוֹ... זַמְּרוּ הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה' - לפי לשון הפסוקים בתהלים (סו, א-ב) הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל הָאָרֶץ. זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתוֹ; וכן - זַמְּרוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה. בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה' (תהלים צח, ה-ו)
• עֹז לוֹ בְּמִקְדָּשׁוֹ תְּנוּ - שבחו את ה' ואת גבורתו. צירוף זה נשען הן על הפסוק מתהלים סח, לה תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים, הן על הפסוק מתהלים צו, ו-ז הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ. הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז.
• חוּשׁוּ לְדָרְשׁוֹ - מהרו לבקש ולחפש אותו.
• הִתְהַלְלוּ בְשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ה' - פסוק הוא מתהלים קה, ג ומדברי הימים א טז, י (בפסוקים הסמוכים לפסוקים אלו יש קריאה לדרוש את ה' ועוזו, הנזכרים בפיוט לפני השיבוץ).
• קְדוֹשִׁים שִׁמְךָ יוֹדוּ - עם ישראל הקדוש יודה לשמך. יש כאן פרפראזה על הפסוק מתהלים צט, ג: יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא.
• וַחֲסָדֶיךָ יַגִּידוּ - יספרו את חסדיך וטובותיך. לפי תהלים צב, ג: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.
• וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ - בני אדם יודו על פלאך לך ה', השוכן בשמים. אפשרות אחרת: אף השמים עצמם יהללו ויודו על נפלאותיך, כפי הפסוק בתהלים פט, ו: וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה' אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים.
• וְאֵלֶּה הִגַּדְתִּי [הִגַּשְׁתִּי] בִּכּוּרִים לַה' - ואת השירים וההילולים האלה הגדתי והגשתי לה', כראשית תנובת השדה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?