הטלוויזיה החינוכית
"הטלוויזיה החינוכית הישראלית" הוקמה בידי קרן רוטשילד בשנת 1964, והייתה לערוץ הטלוויזיה הישראלי הראשון; ב-15 במרץ 1966 העלתה לאוויר את השידור הטלוויזיוני הראשון במדינת ישראל.
בתחילה כונתה החינוכית בשם "נאמנות הטלוויזיה הלימודית" – נט"ל – כאשר המטרה הראשונית הייתה להשתמש בשידורי טלוויזיה ככלי עזר להוראה, כחלק ממערך הלימודים בבתי הספר. במשך שלוש שנים נערך ניסוי שבמסגרתו שידרה נט"ל ל-32 בתי ספר. עם סיום תקופת הניסיון, בשנת 1966, העבירה קרן רוטשילד את נט"ל על מתקניה מבעלותה לבעלות הממשלה, ומאז הוסב שמה למרכז לטלוויזיה לימודית.
בתחילת פעילותה שידרה הטלוויזיה הלימודית תכניות לימודיות לבתי הספר, תכניות לגיל הרך ותכניות העשרה בשעות אחר-הצהריים. בשנת 1982, בתקופת מבצע "שלום הגליל", החלה בשידורי התכנית "שלום הגליל" שעם השנים שונה שמה ל"ערב חדש", תכנית שהייתה נקודת מפנה בתולדות הטלוויזיה הלימודית בכך שהחלה לשדר תכניות בידור יחד עם ענייני היום.
בשנת 1986 שונה שמה בשלישית, ל"טלוויזיה החינוכית הישראלית". שינוי השם ביטא גם את השינוי בתפיסה לפיה החינוכית אינה משדרת רק לצרכי לימוד והוראה אלא מרחיבה את הסוגות הטלוויזיוניות שהיא כוללת, את מגוון התכניות בהפקתה ואת קהלי היעד שלה, כאשר הפניה היא לציבור כולו.
אוסף הטלוויזיה החינוכית
אוסף הטלוויזיה החינוכית בספרייה הלאומית הוא תוצר של שיתוף פעולה בין החינוכית (הטלוויזיה החינוכית הישראלית בעברה) ובין הספרייה הלאומית, שבמסגרתו תקלוט הספרייה את כל מאגר התכניות של החינוכית במסגרת מאמציה לשימור והנגשת אוצרות התרבות הישראלית. האוסף כולל כבר כעת מבחר של מאות פרקי תכניות שהופקו ושודרו בטלוויזיה החינוכית, טעימה מושכלת משפע רב מאוד של חומרים מוקלטים של הטלוויזיה החינוכית שנמשיך לחשוף בפניכם מעת לעת, עד להשלמת קליטת כלל המאגר (כ-14,000 פרקי תכניות בסך הכל!).
