כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יפה נוף
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- יחיאל נהרי מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים סולם:
- מקאם: כורד מעגל השנה:
- יום ירושלים מאפייני הקלטה:
- מסחרי מעגל החיים:
- חתונה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עכשווי - ישראל
תימן - כלל תימן
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עכשווי - ישראל
תימן - כלל תימן
-
1.
ספרדים מסורות המזרח - בבל נסים בר יוסף
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים יחזקאל ציון
-
3.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים יחיאל נהרי
-
4.
ספרדים צפון אפריקה - לוב משה מכלוף
-
5.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ליאור אלמליח
-
6.
עכשווי - ישראל אתי אנקרי
-
7.
עכשווי - ישראל ציון אזרד
-
8.
תימן - כלל תימן אליקים צדוק, יצחק נהרי
-
9.
תימן - כלל תימן דניאל יעקב
-
10.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
11.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
|
יפה נוף / ר' יהודה הלוי יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב לְךָ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרַב וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים עַד אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵךְ וְיִתְעָרָב דְּרַשְׁתִּיךְ וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם צְרִי גִּלְעֲדֵךְ נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרַב |
|
"'כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ' (תהלים קב, טו) - רוצה לומר כי ירושלים אמנם תיבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה". כך חותם ר' יהודה הלוי, אוהבה הגדול של ציון, אליה נכסף וערג - את ספרו הפילוסופי "הכוזרי". שירי אהבה רבים כתב ריה"ל לציון וזהו אחד המפורסמים שבהם. הכותרת בראש השיר אומרת: "ולוֹ (=שיר זה כתב) בהיותו בדרך לירושלים" - אולי היתה זו הדרך הממשית של מסעו הראשון או האחרון אליה ואולי "בהיותו בדרך לירושלים" היא מצבו הנפשי - שכל מהותו היא ההשתוקקות לציון והערגה אליה, וכך, כל חייו היה נוסע אליה - בהקיץ ובחלום. |
| • יְפֵה נוֹף - ירושלים וציון, עפ"י תהלים מח, ג: יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב. נוף הוא הענפים הגבוהים שבאילן ופה משמש גם כלשון גובה - הר ציון שנראה למרחוק. • מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל - שכל יושבי תבל ששים ושמחים בה. זהו שינוי קל מהפסוק המובא לעיל - לא רק משוש כל הארץ, אלא משוש תבל. • קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב - עירו של המלך, הן מלכו של עולם מלך מלכי המלכים והן מלך בשר ודם, כדוד, על דרך האמור בישעיהו (כט, א) על ירושלים: • לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי - אלייך אני מתגעגע ונכסף, על דרך הכתוב בתהלים פד, ג: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'. • מִפַּאֲתֵי מַעְרָב - ספרד, שהיא במערבו של העולם ושם ישב המשורר. השימוש במילה פַּאֲתֵי מדגיש ומעצים את תחושת המרחק שלו מירושלים - לא רק שירושלים במזרח והוא במערב, אלא הוא אף מצוי בקצה, בפינה הרחוקה של אותו מערב. • הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר - רבים רחמי עלייך והם כמו צורבים אותי, מציפים את לבי ברגש חם. נִכְמָר מלשון נצרב, מתחמם. הלשון על פי הכתוב בבראשית מג, ל: וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת... • כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם - אזכור ימים מקדם, ימי תפארתך. וגם הדהוד לציון, השוכנת במזרח. כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה - השכינה, שעל פי המדרש, גלתה עִם עַם ישראל. • וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב - המקדש שחרב. • וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים - עפ"י הדימוי של הוצאת בני ישראל ממצרים בידי ה' (שמות יט, ד): אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. • עַד אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב - כאשר אשק את אדמתך, דמעותי יתערבו בעפרך. • דְּרַשְׁתִּיךְ - אותך אני מבקש ואלייך אני מייחל. • וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ - גם אם מלכך אינו מצוי בתוכך - הן השכינה והן מלכות דוד. • וְאִם בִּמְקוֹם צְרִי גִּלְעֲדֵך - עפ"י חז"ל צרי הוא מין שרף שנוטף מעצי הקטף ושימש לרפואה. עץ קטף מזוהה עם הלִבְנֶה הרפואי וגדל כנראה בארץ הגלעד. המשורר מעמיד כאן דימוי של חיים מול מוות - גם אם במקום תרופות המחיות את האדם... • נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב - מצויים בעלי חיים ארסיים הגורמים למוות... • הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם - בכל זאת ואף על פי כן אני נכסף להגיע אלייך, לנשוק באהבה לאבנייך החרבות. • וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב - עפרך יהיה לי טעים יותר מאשר דבש. |
| מקאם: כורד משקל: חפשי המנגינה שבה מושר הפיוט איננה מולחנת אלא מאולתרת על ידי הסולן המבצע. הפיוט "יפה נוף" כמו פיוטים נוספים, משמש במסורת החלבית-ירושלמית כטקסט ל'פתיחה'. ה"פתיחה" היא אלתור קולי במסגרת מקאם מסוים, והיא מהווה הקדמה מוסיקלית-אווירתית לשיר שיושר מיד לאחריה. במקרה זה מאלתר הפייטן במקאם כורד לקראת השיר "אשאל אלוהייך" המופיע אחריו, אשר גם הוא במקאם כורד. (בהקלטה זו מופיע רק חלק מהפיוט. יש בכך אולי כדי להסביר את סיומו של האלתור במקאם נהוו'נד ולא בכורד. סביר להניח שבסוף הפיוט חזר הפייטן למקאם הראשי של הפתיחה (במקרה זה כורד), כפי שמקובל בביצוע של 'פתיחות'. |
| כותר |
יפה נוף / ספרד ירושלים / כורד / יחיאל נהרי |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
| לחן ממסורת |
יפה נוף / ספרד ירושלים / כורד |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
מקאם: כורד |
| מעגל השנה |
יום ירושלים |
| מעגל החיים |
חתונה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• יְפֵה נוֹף - ירושלים וציון, עפ"י תהלים מח, ג: יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב. נוף הוא הענפים הגבוהים שבאילן ופה משמש גם כלשון גובה - הר ציון שנראה למרחוק. • מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל - שכל יושבי תבל ששים ושמחים בה. זהו שינוי קל מהפסוק המובא לעיל - לא רק משוש כל הארץ, אלא משוש תבל. • קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב - עירו של המלך, הן מלכו של עולם מלך מלכי המלכים והן מלך בשר ודם, כדוד, על דרך האמור בישעיהו (כט, א) על ירושלים: • לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי - אלייך אני מתגעגע ונכסף, על דרך הכתוב בתהלים פד, ג: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'. • מִפַּאֲתֵי מַעְרָב - ספרד, שהיא במערבו של העולם ושם ישב המשורר. השימוש במילה פַּאֲתֵי מדגיש ומעצים את תחושת המרחק שלו מירושלים - לא רק שירושלים במזרח והוא במערב, אלא הוא אף מצוי בקצה, בפינה הרחוקה של אותו מערב. • הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר - רבים רחמי עלייך והם כמו צורבים אותי, מציפים את לבי ברגש חם. נִכְמָר מלשון נצרב, מתחמם. הלשון על פי הכתוב בבראשית מג, ל: וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת... • כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם - אזכור ימים מקדם, ימי תפארתך. וגם הדהוד לציון, השוכנת במזרח. כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה - השכינה, שעל פי המדרש, גלתה עִם עַם ישראל. • וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב - המקדש שחרב. • וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים - עפ"י הדימוי של הוצאת בני ישראל ממצרים בידי ה' (שמות יט, ד): אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. • עַד אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב - כאשר אשק את אדמתך, דמעותי יתערבו בעפרך. • דְּרַשְׁתִּיךְ - אותך אני מבקש ואלייך אני מייחל. • וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ - גם אם מלכך אינו מצוי בתוכך - הן השכינה והן מלכות דוד. • וְאִם בִּמְקוֹם צְרִי גִּלְעֲדֵך - עפ"י חז"ל צרי הוא מין שרף שנוטף מעצי הקטף ושימש לרפואה. עץ קטף מזוהה עם הלִבְנֶה הרפואי וגדל כנראה בארץ הגלעד. המשורר מעמיד כאן דימוי של חיים מול מוות - גם אם במקום תרופות המחיות את האדם... • נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב - מצויים בעלי חיים ארסיים הגורמים למוות... • הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם - בכל זאת ואף על פי כן אני נכסף להגיע אלייך, לנשוק באהבה לאבנייך החרבות. • וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב - עפרך יהיה לי טעים יותר מאשר דבש.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
