כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנה
אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת בּוֹחֵן לְבָבוֹת גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת דּוֹבֵר צְדָקוֹת חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת וָתִיק בְּנֶחָמוֹת זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת חוֹקֵר כְּלָיוֹת חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא זַכִּיּוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת צוֹפֶה עֲתִידוֹת קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת רוֹכֵב עֲרָבוֹת שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת תְּמִים דֵּעוֹת חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ |
"אדון הסליחות" הוא אחד הפיוטים העתיקים והידועים ביותר שהפך ברבות השנים לפיוט המזוהה ביותר עם מנהג הסליחות. מתחילת חודש אלול ועד ליום הכיפורים שרים בקהילות הספרדיות את הפיוט מדי יום בסדר הסליחות, בדרך כלל בשירה משותפת של החזן והקהל, ההולכת ומתעצמת מבית לבית. מחברו של הפיוט אינו ידוע. הפיוט בנוי לפי סדר הא"ב וכל שורה משבחת ומתארת את האל ואת מעשיו. בין בית לבית חוזר הפזמון בבקשה פשוטה של סליחה ורחמים – חטאנו לפניך רחם עלינו. בניגוד למצופה המילים הללו מושרות בשמחה ובהתלהבות ולא מתוך צער ועצבות, שכן יש שמחה ונחמה בידיעה שקיים לאדם פתח לשוב בתשובה על מעשיו וכי האל הוא חנון ורחום, טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת, סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת, עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת. |
• אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת - האל, שהסליחה והמחילה באים ממנו, כאמור בתהלים (קל, ד): כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. |
מקאם: נהוו'נד משקל: 4/4 הפיוט 'אדון הסליחות' הוא אחד הפיוטים הפופולאריים, אם לא הפופולארי ביותר בין פיוטי הסליחות. גם לחן זה לפיוט הוא הפופולארי ביותר בקרב קהילות המזרח. ניתן להאזין באתר זה לביצועים שונים ומגוונים ללחן של מבצעים ממסורות ספרד-ירושלים, בבל, לוב ואפילו מרוקו. מעבר לשינויים מלודיים קלים, ההבדלים בין הביצועים השונים באים לידי ביטוי בעיקר במידת תחלופת המקאמים ראסט ונהוו'נד לאורך המנגינה. בביצועים הספרדיים-ירושלמיים, שהם הגרסה הרווחת ביותר, מושרת רוב המנגינה בנהוו'נד, למעט במילים "חטאנו לפניך" בהן מתחלף המקאם לראסט. בביצועים הבבליים המקאם לאורך רוב הלחן הוא ראסט (כך, באופן מפתיע, גם בביצוע של ר' רפאל אלנדב ממסורת ספרד-ירושלים), ואילו בביצוע של יהדות לוב לאורך כל הלחן נשמר מקאם נהוו'נד. קשה לקבוע מהי הגרסה הקדומה ביותר, אולם די ברור כי מדובר בלחן אחד, אשר במהלך השנים התפתחו ממנו מספר וריאציות. |
כותר |
אדון הסליחות / ספרד ירושלים / נהוונד / התזמורת האנדלוסית |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
לחן ממסורת |
אדון הסליחות / ספרד ירושלים / נהוונד |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
מקאם: נהוואנד |
מעגל השנה |
יום כיפור |
מועד התפילה |
אחר |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת - האל, שהסליחה והמחילה באים ממנו, כאמור בתהלים (קל, ד): כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא.
• בּוֹחֵן לְבָבוֹת - האל רואה לליבו של האדם, כדברי ירמיהו (יז, י): אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת.
• גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת - כאדם הדולה מים מבאר עמוקה, כך האל גּוֹלֶה - מלשון גילוי, את מה ששוכן בעומק נפשו של האדם.
• דּוֹבֵר צְדָקוֹת - כל דבריו אמת וצדק.
• חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ - זוהי עמידתו של האדם מול האל ובקשתו ממנו: רחם עלינו אף על פי שחטאנו, שכן אתה בעל הרחמים.
• הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת - הקב"ה עושה נפלאות והן הודו והדרו.
• וָתִיק בְּנֶחָמוֹת - ותיק מלשון רגיל מימים ימימה. האל מורגל וידוע כבעל הנחמות לעמו.
• זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת - האל זוכר את הברית שכרת עם אברהם, יצחק ויעקב, לפיה יסלח לעם ישראל ויגאל אותו.
• חוֹקֵר כְּלָיוֹת - כפי שהאל בוחן לבבות כך הוא גם חוקר כליות, כנאמר בירמיהו יא, כ: וַה' צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק, בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. הכליות מסמלות את מיקומו של המצפון, ולפיכך מתקשרות גם לחטאים ולסליחה.
• יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת - אין דבר הנסתר מנגד עיניו, מוטיב החוזר לאורך הפיוט.
• כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת - לא ממהר להעניש על העוונות, אלא מחכה לחזרתו של האדם בתשובה, עפ"י י"ג מידות האל המתוארות במיכה (ז, יט): יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹלנֹתֵינוּ.
• לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת - הצדקה, הן במובן של עשיית צדק ומשפט, הן במובן של חסד ורחמים, היא כעין לבושו של הקב"ה, כאמור בישעיהו (נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן.
• מָלֵא זַכִּיּוֹת - מלשון זכות ויושר.
• נוֹרָא תְהִלּוֹת - מעשיו של האל הם מרהיבים ונוראי הוד. הצירוף של שתי המילים הללו הינו ניגוד בין המקום המצמצם (נורא) ובין המקום הפותח והמרהיב (תהילות), ניגוד זה בא להביע את התחושה שאמירת תהילות ותשבחות לאל מצמצמת למעשה את גדולתו ולכן יש פחד ויראה מלומר את תהילתו. הביטוי לקוח משירת הים (שמות טו, יא): נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא.
• סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת - האל סולח עוונות, במיוחד בחודש אלול הנחשב לחודש הרחמים והסליחות, וביום הכיפורים - יום המיועד לסליחה ולכפרה.
• פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת - ה' מושיע והניסים ועושה נסים. הביטוי לקוח מתהלים (עד, יב): וֵאלוֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
• צוֹפֶה עֲתִידוֹת - האל יודע כל שעתיד לקרות עד סוף כל הדורות.
• קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת - יודע את כל הדורות שעתידים להיות עוד קודם שיהיו, וקורא לכל דור לעמוד בעתו ובזמנו. הביטוי לקוח מישעיהו (מא, ד): מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ.
• רוֹכֵב עֲרָבוֹת - ערבות הוא שמו של אחד משבעת הרקיעים (ראו התלמוד הבבלי, מסכת חגיגה יב, ע"ב). השיבוץ לקוח מתהלים (סח, ה): ...סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו.
• תְּמִים דֵּעוֹת - ידיעתו ודעותיו של האל שלמות תמיד, שלא כמו בשר ודם. השיבוץ לקוח מאיוב (לו, ד): כִּי אָמְנָם לֹא שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּךְ.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?