כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
דממו שרפים מזמר
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- עזרא ברנע מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים מעגל השנה:
- לכל עת מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים מסורות המזרח - מצרים
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - כלל תימן
כל המסורות
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים מסורות המזרח - מצרים
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - כלל תימן
-
1.
מרכז אסיה וקווקאז - הודו בית הכנסת "שערי צדק" - דימונה
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
-
3.
ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
-
4.
ספרדים מסורות המזרח - לבנון אלי זיתוני, יעקב קמחין
-
5.
ספרדים מסורות המזרח - מצרים יצחק חלילי
-
6.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
-
7.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
8.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו רפאל דלויה
-
9.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
|
דממו שרפים מזמר דָּמְמוּ שְׂרָפִים מִזְּמָר וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים מִמִּשְׁמָר יוֹם בּוֹ גְּזַר דִּין נֶחְתַּם וְנִגְמַר מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר וְהַמְּאוֹרוֹת חָשְׁכוּ בְּצֵאתָם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם וְהַחַיּוֹת נוֹהִים בִּבְכִיָּתָם וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם יוֹם יַד זָר בַּמִּקְדָּשׁ הִגְבִּיר וְהִצִּית אֵשׁ בַּהֵיכָל וּבַדְּבִיר שְׁתֵּי כְנָפַיִם מֵחַיּוֹת הֶעֱבִיר וּבְמִסְתָּרִים קִינוֹת אַחְבִּיר {{דּוֹדִי מָתַי תָּשׁוּב לְבֵית מְעוֹנִים}} {{וְתָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים}} {{יְרַנְּנוּ וְיַעֲרִיצוּ גֶּזַע אֱמוּנִים}} {{וְיַקְדִּישׁוּךָ חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים}} {{וּשְׂרָפִים בְּמַאֲמָר}} {{וְאוֹפַנִּים בְּקוֹל מִזְמַר}} {{מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר}} {{וְצוֹעֲקִים בְּלֵב חֳמַרְמַר}} {{וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר}} |
|
במרכז פיוט זה, הנאמר בפי הקהילות הספרדיות בתפילת שחרית של תשעה באב, שביתת המלאכים משירתם עם החורבן. המלאכים, שתפקידים הוא שירת האל, הערצתו וקידושו, המירו עם החורבן את קולות הזמרה בקולות של בכי. כך עולה מן הפסוק מתהלים לג, ז, המוזכר בראש הפיוט ובסופו - מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. פסוק זה הובא במדרשים שונים בהקשר של חורבן המקדש, ובעקבותיהם צועד הפייטן. בכיית חיות הקודש והאופנים נקשרת על ידי הפייטן בהתמעטות כנפיהן עם החורבן, מוטיב המוזכר בתלמוד הבבלי (חגיגה יג ע"ב), מצד אחד, ועם קול הפייטן עצמו, שנוכח האסון כבר אינו מהלל ברמה ובפומבי, אלא במסתרים נושא קינתו, מצד שני. קינה זו יועדה במקורה להיאמר כפיוט מרחיב לקדושה, כפי שמעיד על כך סופו של הפיוט - יְרַנֲנוּ וְיַעֲרִיצוּ גֶּזַע אֱמוּנִים / וְיַקְדִּישׁוּךָ חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים. |
| • דָּמֲמוּ שְׂרָפִים מִזְּמָר – מלאכים הפסיקו לשיר את שירי ההלל שלהם לה'. לפי המסופר בפתיחתא כד במדרש איכה רבה: "בשלושה מקומות ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא, ולא הניחן. ואלו הן: בדור המבול ובים ובחורבן בית המקדש..." • וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים מִמִּשְׁמָר – מלאכים חדלו ממשמרות עבודתם, שבהם הם מופקדים לשיר, לפי רש"י לברכות ג ע"א. אפשרות פרשנית אחרת: המלאכים הפסיקו לשמור את אנשי ישראל – תפקיד המתואר למשל בתנחומא משפטים יט "הקב"ה מוסר לכל אחד ואחד מישראל רבוא ואלף מלאכים שיהו משמרין אותו ועושין לו דרך". וראו גם מדרש תהלים קד. • יוֹם בּוֹ גְּזַר דִּין נֶחְתַּם וְנִגְמַר – ביום שהוחלט על החורבן. לשון זו מופיעה באגדות שונות של החורבן, למשל בבלי גטין נח, ע"א: "ועל אותה שעה נתחתם גזר דין". • מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר – זהו פסוק מתהלים (לג, ז): הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. הפסוק העוסק בבכי המלאכים נדרש במדרשים שונים סביב החורבן (למשל מדרש איכה רבה פרשה א; פסיקתא דרב כהנא, נספחים ה ו-ו; בבלי חגיגה ה, ע"ב). • וְהַמְּאוֹרוֹת חָשְׁכוּ בְּצֵאתָם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם – השמש, הירח והכוכבים חשכו עם החורבן ולבשו שק לאות אבל. שורה זו נשענת על פסוקי ישעיהו (יג, י) כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַ אוֹרוֹ, ושם נ, ג אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם. בפסיקתא דרב כהנא נדרשים הפסוקים הללו אודות אבל הטבע בעת החורבן, בסמוך לדרשת הפסוק מתהלים, העוסקת באבלם של המלאכים: "כל מי שנתאבל על ירושלם בחרבנה עתידין לשמוח עמה בבניינה... מלאכי השרת נתאבלו, שנאמר 'הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון' (תהלים לג ז), ועתידין לשמוח עמה, שנאמר 'על חומתיך ירושלם הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה' וגו' (ישעיהו סב ו). חמה ולבנה נתאבלו, שנאמר 'חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו' (שם יג י), ועתידין לשמוח עמה, שנאמר 'והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים וגו' (שם ל כו). שמים וארץ נתאבלו, שנאמר 'אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם' (שם נ ג)... ועתידין לשמוח עמהם שנאמר 'רונו שמים כי עשה ה' הריעו תחתיות ארץ (שם מד כג)". • וְהַחַיּוֹת נוֹהִים בְּבִכְיָתָם וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם – חיות הקודש והאופנים - סוגים שונים של מלאכים - נושאים קינה ובכי אלו מול אלו על החורבן. נהייה זו על פי הלשון בירמיהו לא, יד ...קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים. • וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם – שיבוץ הוא מיחזקאל א, יט-כ וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים. עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים. • יוֹם יָד צַר בְּמִקְדָּשׁ הִגְבִּיר – ביום שבו ידו של האויב גברה על המקדש. • וְהִצִּית אֵשׁ בְּהֵיכָל וּבִדְבִיר – והעלה באש את בית המקדש. היכל ודביר הם כינויים לבית המקדש. • שְׁתֵּי כְנָפַיִם מֵחַיּוֹת הֶעֱבִיר – לפי הכתוב בבבלי (חגיגה יג ע"ב), במקום שש כנפי החיות שנגלו לעיני ישעיהו, ראה יחזקאל לאחר החורבן רק ארבע כנפיים, משום שעם החורבן התמעטו כנפי החיות. • בְּמִסְתָּרִים קִינוֹת אַחְבִּיר – אחבר קינות ואקונן בהיחבא, על דרך שאמר ירמיהו (יג, יז) וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה'. • דּוֹדִי – אהובי, פנייה לאלוקים. • מָתַי תָּשׁוּב לְבֵית מְעֻנִּים – מתי תשוב לעם ישראל, המתענים בגלות, אל מקדש, שבו שכנת. • וְתָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים – לפי הפסוק האחרון של ספר מלאכי (ג, כד) וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם... יְרַנֲנוּ וְיַעֲרִיצוּ גֶּזַע אֱמוּנִים וְיַקְדִּישׁוּךָ חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים... – כשתשוב ותבנה את המקדש ותשיב את ישראל אליך, ישירו לך, יחלקו לך כבוד ויאמרו לך קדושה הן ישראל, צאצאי נאמניך, הן המלאכים. ב'קדושה' הנאמרת בתפילת עמידה, נזכרת המקהלה התחתונה של עם ישראל, המקדשת את ה' למטה, לעומת מקהלת המלאכים המקדשת אותו בעליונים. מלים אלו החותמות הפיוט, מובילות אל תפילת הקדושה, שפיוטנו משמש כרשות לה. |
| מקאם: ביאת לחן זה שונה מרוב לחני הקינות במסורת הירושלמית. הוא מפותח יחסית ללחני הקינות האחרים. דבר זה מתבטא בכך שבניגוד לרוב הלחנים האחרים, הוא מתרחש במנעד רחב יחסית המגיע לתחום האוקטבה. הבדל נוסף בא לידי ביטוי במבנהו: שאר הלחנים מורכבים ממשפט או שני משפטים מוסיקליים החוזרים על עצמם לאורך הפיוט והמתרחשים בחלקו התחתון של הסולם, ואילו לחן זה מכיל ארבעה משפטים מוסיקליים שונים, שההתפתחות ביניהם מתבצעת בהדרגתיות מחלקו העליון של הסולם ועד צליל הטוניקה. |
| כותר |
דממו שרפים מזמר / ספרד ירושלים / עזרא ברנע |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
| לחן ממסורת |
דממו שרפים מזמר / ספרד ירושלים |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• דָּמֲמוּ שְׂרָפִים מִזְּמָר – מלאכים הפסיקו לשיר את שירי ההלל שלהם לה'. לפי המסופר בפתיחתא כד במדרש איכה רבה: "בשלושה מקומות ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא, ולא הניחן. ואלו הן: בדור המבול ובים ובחורבן בית המקדש..." • וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים מִמִּשְׁמָר – מלאכים חדלו ממשמרות עבודתם, שבהם הם מופקדים לשיר, לפי רש"י לברכות ג ע"א. אפשרות פרשנית אחרת: המלאכים הפסיקו לשמור את אנשי ישראל – תפקיד המתואר למשל בתנחומא משפטים יט "הקב"ה מוסר לכל אחד ואחד מישראל רבוא ואלף מלאכים שיהו משמרין אותו ועושין לו דרך". וראו גם מדרש תהלים קד. • יוֹם בּוֹ גְּזַר דִּין נֶחְתַּם וְנִגְמַר – ביום שהוחלט על החורבן. לשון זו מופיעה באגדות שונות של החורבן, למשל בבלי גטין נח, ע"א: "ועל אותה שעה נתחתם גזר דין". • מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר – זהו פסוק מתהלים (לג, ז): הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. הפסוק העוסק בבכי המלאכים נדרש במדרשים שונים סביב החורבן (למשל מדרש איכה רבה פרשה א; פסיקתא דרב כהנא, נספחים ה ו-ו; בבלי חגיגה ה, ע"ב). • וְהַמְּאוֹרוֹת חָשְׁכוּ בְּצֵאתָם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם – השמש, הירח והכוכבים חשכו עם החורבן ולבשו שק לאות אבל. שורה זו נשענת על פסוקי ישעיהו (יג, י) כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַ אוֹרוֹ, ושם נ, ג אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם. בפסיקתא דרב כהנא נדרשים הפסוקים הללו אודות אבל הטבע בעת החורבן, בסמוך לדרשת הפסוק מתהלים, העוסקת באבלם של המלאכים: "כל מי שנתאבל על ירושלם בחרבנה עתידין לשמוח עמה בבניינה... מלאכי השרת נתאבלו, שנאמר 'הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון' (תהלים לג ז), ועתידין לשמוח עמה, שנאמר 'על חומתיך ירושלם הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה' וגו' (ישעיהו סב ו). חמה ולבנה נתאבלו, שנאמר 'חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו' (שם יג י), ועתידין לשמוח עמה, שנאמר 'והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים וגו' (שם ל כו). שמים וארץ נתאבלו, שנאמר 'אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם' (שם נ ג)... ועתידין לשמוח עמהם שנאמר 'רונו שמים כי עשה ה' הריעו תחתיות ארץ (שם מד כג)". • וְהַחַיּוֹת נוֹהִים בְּבִכְיָתָם וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם – חיות הקודש והאופנים - סוגים שונים של מלאכים - נושאים קינה ובכי אלו מול אלו על החורבן. נהייה זו על פי הלשון בירמיהו לא, יד ...קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים. • וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם – שיבוץ הוא מיחזקאל א, יט-כ וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים. עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים. • יוֹם יָד צַר בְּמִקְדָּשׁ הִגְבִּיר – ביום שבו ידו של האויב גברה על המקדש. • וְהִצִּית אֵשׁ בְּהֵיכָל וּבִדְבִיר – והעלה באש את בית המקדש. היכל ודביר הם כינויים לבית המקדש. • שְׁתֵּי כְנָפַיִם מֵחַיּוֹת הֶעֱבִיר – לפי הכתוב בבבלי (חגיגה יג ע"ב), במקום שש כנפי החיות שנגלו לעיני ישעיהו, ראה יחזקאל לאחר החורבן רק ארבע כנפיים, משום שעם החורבן התמעטו כנפי החיות. • בְּמִסְתָּרִים קִינוֹת אַחְבִּיר – אחבר קינות ואקונן בהיחבא, על דרך שאמר ירמיהו (יג, יז) וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה'. • דּוֹדִי – אהובי, פנייה לאלוקים. • מָתַי תָּשׁוּב לְבֵית מְעֻנִּים – מתי תשוב לעם ישראל, המתענים בגלות, אל מקדש, שבו שכנת. • וְתָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים – לפי הפסוק האחרון של ספר מלאכי (ג, כד) וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם... יְרַנֲנוּ וְיַעֲרִיצוּ גֶּזַע אֱמוּנִים וְיַקְדִּישׁוּךָ חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים... – כשתשוב ותבנה את המקדש ותשיב את ישראל אליך, ישירו לך, יחלקו לך כבוד ויאמרו לך קדושה הן ישראל, צאצאי נאמניך, הן המלאכים. ב'קדושה' הנאמרת בתפילת עמידה, נזכרת המקהלה התחתונה של עם ישראל, המקדשת את ה' למטה, לעומת מקהלת המלאכים המקדשת אותו בעליונים. מלים אלו החותמות הפיוט, מובילות אל תפילת הקדושה, שפיוטנו משמש כרשות לה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
