קדושה / אלג'יריה-אורן / שמואל כהן
אלג'יריה - אורן
להאזנה
אדון עולם / לא ידוע אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא לְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא וְאַחְרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִמְיוֹן בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד גְּדָל כֹּחַ וּגְבוּרָה. וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא בְּמִקְדָשׁוֹ תָּגֵל נַפְשִׁי מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא |
פיוט זה, מן הידועים בקהילות ישראל, הוא מעין קבלת עול מלכות שמיים ו"הצהרת אמונים" של האדם בבורא עולם, זכה למקום של כבוד בסידור התפילה, עד כדי כך שהוא נאמר טרם תפילת שחרית, לפני עליית עמוד השחר. וכך כותבים הקדמונים : "כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' – ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו" (ר' אליעזר מוורמס, ספר הרוקח, דף י ע"ב). בחלק מן הקהילות, בעיקר הספרדיות, נוהגים לפתוח אִתו את היום, כהכנת הלב לפני תפילת שחרית. ייתכן שמחבר הפיוט ייעד את שירו דווקא לקראת השינה, כפי שאפשר ללמוד מן המילים החותמות את הפיוט "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה" (מילים הנאמרות גם כחלק מתפילת קריאת שמע שלפני השינה). |
כותר |
אדון עולם |
---|---|
סולם |
כללי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
פיוט זה, מן הידועים בקהילות ישראל, הוא מעין קבלת עול מלכות שמיים ו"הצהרת אמונים" של האדם בבורא עולם, זכה למקום של כבוד בסידור התפילה, עד כדי כך שהוא נאמר טרם תפילת שחרית, לפני עליית עמוד השחר. וכך כותבים הקדמונים : "כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' - ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו" (ר' אליעזר מוורמס, ספר הרוקח, דף י ע"ב).
בחלק מן הקהילות, בעיקר הספרדיות, נוהגים לפתוח אִתו את היום, כהכנת הלב לפני תפילת שחרית. ייתכן שמחבר הפיוט ייעד את שירו דווקא לקראת השינה, כפי שאפשר ללמוד מן המילים החותמות את הפיוט "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה" (מילים הנאמרות גם כחלק מתפילת קריאת שמע שלפני השינה).
כמעט לכל קהילה לחן משלה לפיוט, והוא זכה אף ללחנים ישראליים בני זמננו. הידוע שבהם הוא לחנו של עוזי חיטמן (עבור פסטיבל הזמר החסידי של שנת 1976). לחנו של חיטמן זכה למעמד קאנוני כמעט ולמקום של כבוד לצד הלחנים המסורתיים.
מחבר הפיוט אינו ידוע. בחלק מן המקורות יוחס הפיוט לר' שלמה אבן גבירול, אולם ייחוס זה אינו מקובל על החוקרים. יצחק בער בסידורו "עבודת ישראל" מציין כי הפיוט אינו מצוי בסידורים שלפני המאה ה־13, ועל כן אין מקום לייחוס זה. עם זאת, משקלו של הפיוט מלמד כי מוצאו של הפיוט הוא מספרד או מאיטליה, המושפעת מהפיוט הספרדי.
נוסח הפיוט בסידורים הספרדיים ארוך יותר מזה המובא בסידורים האשכנזיים. שני הבתים האחרונים - "במקדשו תגל נפשי..." - הם תוספת מאוחרת לפיוט ולא נכתבו בידי המחבר המקורי.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?