audio items
snunit
Back to search results

שמע ישראל

Enlarge text Shrink text
  • Prayer
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן אליהו אליהו
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - מצרים משה בן יוסף
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן, שמעון אילוז
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס אילן דמרי
  • 8.
    עכשווי - ישראל לא ידוע
  • 9.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
Play songs in order
playerSongImg
Title שמע ישראל
Cycle of the Year ימים נוראים;לכל עת;שבת
Prayer Time ערבית
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
About
  • נראה שלא תהיה זו הגזמה לומר שמבין כל פסוקי התורה שהשתלבו בתפלה, ומבין כל קטעי התפלה עצמם, זהו הקטע המפורסם ביותר והמזוהה ביותר עם העם היהודי. פסוק זה מופיע במקורו לפני פרשת "ואהבת את ה' אלהיך" שהיא הפרשה הראשונה של קריאת שמע, אך הוא גם מופיע בכמה מקומות נוספים בתפלה בשל החשיבות הרבה שיוחסה לו.
    קריאת השמע הפכה עם השנים להיות הצהרת היהדות.

    הדבר החל לאחר חורבן הבית כשהעם היהודי הפך לעם תלוש ונודד, עם ללא ארץ, שהעוגן היחידי שלו במציאות הוא התלות באלוהיו ובקיום מצוותיו. למרות הגלות והפיזור העם כולו נותר מחובר למקור אחד, וקריאת שמע להצהרה הכוללת את עקרונות האמונה של היהודי.
    הקריאה "שמע ישראל" מתקשרת בתודעתם של רבים למעמד טראגי ונשגב משום שתמיד נאמרה על ידי אלו הנמצאים על ערש דווי כסיכום של חיי אמונה, וגם מפי ההולכים אל המוות על קידוש השם, ממסעי הצלב באירופה, דרך האוטו-דה-פה בספרד ועד לכִבשני גרמניה הנאצית. אולם לקריאת שמע ישראל גם היבט חיובי ביותר, משום שהיא נאמרת ברגעים חשובים במעגל החיים ובמעגל השנה: מפי אבי הבן בברית המילה, שהיא הכרה בברית שהעם כורת עם אלוהיו, בקטעים מסוימים של תפלות יום הכפורים והסליחות, וכן בהקפות של שמחת תורה.
    לראשה של קריאה זו נקשרו כתרים רבים ואגדות אין ספור, ובהן המדרש המפורסם האומר שהקריאה נאמרה מפי בניו של יעקב, הלוא הוא ישראל, ששאל את בניו על ערש מותו האם כולם עדיין מאמינים בה', ועל כך הם ענו "שמע ישראל", כלומר, אתה אבינו ישראל, כולנו מאמינים שה' הוא אלוהינו וה' הוא אחד. המדרש ממשיך ואומר שיעקב-ישראל הישיש השיב לבניו במשפט (שאינו פסוק בתנ"ך): ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כדי להראות שמחה על תשובתם. מדרש מאוחר יותר מספר, לעומת זאת, שמשה רבנו שמע את המלאכים משבחים את הקב"ה במשפט זה והעתיק אותו מהם.
    מקורו של המשפט "ברוך שם כבוד מלכותו..." הוא למעשה בספרות חז"ל (תוספתא תענית א, יב), והוא נתקן כמענה לברכות הכהנים במקדש. לאחר החורבן עשה המשפט את דרכו אל תפילות יום הכפורים, ומשם עבר אל קריאת שמע והתמקם בין הפסוק הראשון, הנחשב כאמור להצהרת האמונה, ובין המשך הקטע, העוסק בזכירת התורה והמצוות והמוגדר בספרות ההלכה והתפלה כפרשה הראשונה של שמע - "ואהבת".



Have more information? Found a mistake?