audio items
snunit

ביום שבת אשבח

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן ציון אברהם שמואל
  • 2.
    מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא אהרן עמרם
  • 3.
    מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא חבורת מורשת
  • 4.
    מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא יחיאל עדאקי
  • 5.
    תימן - כלל תימן אהרן שמחי, יצחק נהרי, סאלם בדיחי, שלמה חברה
  • 6.
    תימן - כלל תימן אלי (אליהו) גמליאלי
  • 7.
    תימן - כלל תימן אלי ערוסי, יצחק נהרי
  • 8.
    תימן - כלל תימן אפרים יעקב
  • 9.
    תימן - כלל תימן אפרים יעקב
  • 10.
    תימן - כלל תימן יחיאל נהרי, יצחק נהרי
  • 11.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
  • 12.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
  • 13.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
  • 14.
    תימן - כלל תימן שריה מדמון
  • 15.
    תימן - מערב תימן (שג'דרה) ארז נחום, בנימין נחום
  • 16.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) חיים טביב
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר ביום שבת אשבח
סולם כללי
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • פיוט לשבת במנהג יהודי תימן, פרי עטו של גדול משוררי תימן – ר' שלום שבזי (המאה ה-17). שמו חתום בראשי המחרוזות (לא כולל טורי הפתיחה) – שלם בן יוסף. כרבים משירי ר' שלם שבזי ושאר משוררי תימן, בנוי הפיוט מחרוזות עבריות וערביות לסירוגין, תוך הקפדה על כללי המשקל והחריזה שהורישה שירת ספרד – בשתי השפות.
    הפיוט מעלה על נס את מנוחת-הכל הנוהגת בשבת, אולם לדידו של המשורר, הממשיך בזה מסורות קדומות ביותר, מנוחת השבת נועדה לא רק כדי לעדן את הנפש והגוף לאחר ששת ימי המעשה התובעניים ומלאי הדאגות, אלא גם כתשתית להנאה רוחנית, שמקורה בלימוד התורה ובהתענגות על סודותיה, ברוח פרשנות אפשרית של פסוקים מנבואת ישעיהו, הנאמרים במנהג חלק מעדות ישראל בקידוש של שבת: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר – אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר" (נח, יג-יד). דומה כי פייטננו מפליא במיוחד לאחוז את החבל משני קצותיו, באזנו אזן היטב בין העונג הגשמי והעונג הרוחני – מתת-שבת שניהם.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?