כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
תימן - כלל תימן
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
איומתי תעורר הישנים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- יצחק נהרי מסורת:
- תימן - כלל תימן מעגל השנה:
- לכל עת מעגל החיים:
- חתונה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה
תימן - כלל תימן
תימן - מערב תימן (שג'דרה)
כל המסורות
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה
תימן - כלל תימן
תימן - מערב תימן (שג'דרה)
-
1.
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה בני תימן, קרית אונו , מנחם ערוסי
-
2.
תימן - כלל תימן אורי מלמד
-
3.
תימן - כלל תימן יחיאל כהן
-
4.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
5.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
6.
תימן - כלל תימן ראשון לציון בהדרכת מארי אלי (אליהו) גמליאלי
-
7.
תימן - מערב תימן (שג'דרה) בנימין נחום
נגן שירים ברצף
|
איומתי תעורר הישנים / ר' שלום שבזי אֲיֻמָּתִי תְעוֹרֵר הַיְּשֵׁנִים לְהִתְלַמֵּד בְּסוֹד תּוֹרָה תְמִימָה לְפָנֶיהָ בְּנֵי מַעְלָה הֲמוֹנִים וְהִיא תָשִׁיר בְּקוֹל שִׁירָה נְעִימָה שְׁחָקִים הֵם וְגַלְגַּלִּים נְכוֹנִים יְפַת עַיִן בְּזִיוָהּ תַּעֲצִימָה בְּחֵי נַפְשֵׁךְ צִפּוֹרֶת כְּרָמִים וְהַנְהִירִי לְאוֹר שִׂכְלִי כְּכִימָה זְמִירוֹת שִׁיר וְהַפְצָחַת רְנָנִים וְקוֹל הַלֵּל בְּתוֹךְ קֹדֶשׁ פְּנִימָה יְחִידָה זַכְּכִי הָרַעֲיוֹנִים וְהַזְכִּירִי זְכוּת מֹשֶׁה רְחִימָא מְהֻדָּר בַּעֲרָפֶל וַעֲנָנִים אֲשֶׁר הִשִּׂיג לְכָל מַעְלוֹת בְּלִימָה שְׁכִינָה לָבְשָׁה שִׁבְעִים זְקֵנִים בְּקוֹל חֶזְיוֹן וְלָהֶם הֶחֱלִימָה תִּפְאֶרֶת שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים בְּסִינַי נִתְּנוּ לָנוּ בְּסִימָא אַהְרֹן הוּא וּמֹשֶׁה שׁוֹשְׁבִינִים לְבַת נָדִיב וְלָהֶם חֵן תְּשִׂימָה תְּצַו שָׁלוֹם לְכָל זֶרַע אֱמוּנִים וּמַשְׁפַּעַת לְמִזְרָחָה וְיָמָּה אָנָּא |
|
שיר מסוג 'נַשִיד', שיר הפתיחה במסיבת שמחה. נהוג לשוררו בשבעת ימי המשתה של החתונה ויפה הוא אף לכל עת. שם מחברו, ר' שלום שבזי, חתום בראשי הטורים. הוא בנוי במשקל הרווח של שירי הנשיד – 'אַלְוַאפִר' – המרובה. השיר מדבר בשבח התורה ולומדיה. בחלק הראשון של השיר מתואר לימוד התורה היוצר הרמוניה בין העולמות העליונים והתחתונים: בעת שנשמע קול לומדי התורה השכינה ניצבת למול צבא מרום ופוצחת בקול שיר. השכינה גם מאירה את שכל הלומד. החלק השני של השיר מתאר את מעמד מתן תורה, המשולה לכלה שיש לה שני שושבינים – משה ואהרן. החיבור של שני חלקי השיר מסמל את הקשר בין העוסקים בתורה שבכל דור ודור ובין רגעי ההוד של קבלת התורה בהר סיני. קשר זה בא לביטוי במאמרי חז"ל רבים כגון זה (בבלי ברכות דף סג עמוד ב): 'חביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שניתנה מהר סיני'. |
| • אֲיֻמָּתִי – כינוי לשכינה, על–פי שיר השירים ו,ד;י "אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת". • תְעוֹרֵר הַיְּשֵׁנִים וכו' – השכינה תעוררם לעסוק בתורה בלילה. על–פי תמיד לב ע"ב "כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו". • לְפָנֶיהָ – כנגד השכינה. • בְּנֵי מַעְלָה – המלאכים, הניזונים מזיו השכינה. על–פי שמות רבה לד,ד "אין מלאכי השרת ניזונין אלא מזיו השכינה". • שְׁחָקִים הֵם וְגַלְגַּלִּים נְכוֹנִים – צבאות השמים, הם הגלגלים המקיפים את העולם, נכונים להודות לאל ולשבחו, כדברי ספר הזוהר ח"ב קעג ע"א "כל אלה הכוכבים אשר מאירים ברקיע, כולם מודים ומשבחים לקב"ה כל זמן שהם נראים ברקיע". • יְפַת עַיִן – השכינה. • תַּעֲצִימָה – עצומה ומעולה היא מן השחקים והגלגלים. • צִפּוֹרֶת כְּרָמִים – כינוי לשכינה המזמרת ומשבחת לאל, על–פי שבת צ ע"ב. • וְהַנְהִירִי – והאירי, על דרך הארמית. • כְּכִימָה – שם כוכב. • וְהַפְצָחַת רְנָנִים – לפצוח בשירה, על–פי ישעיהו יד,ז "נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה". • בְּתוֹךְ קֹדֶשׁ פְּנִימָה – לפני הקב"ה. • יְחִידָה – המשורר פונה אל נפשו. • הָרַעֲיוֹנִים – המחשבות. • מֹשֶׁה רְחִימָא – משה הרחום, ונקרא כן על שם שריחם על הגדי שנתרחק מעדרו (שמות רבה ב,ב). • מְהֻדָּר – מקושט ומעוטר, חוזר אל משה רבנו כשעלה לקבל את התורה בהר סיני. • בַּעֲרָפֶל וַעֲנָנִים – על–פי דברים ה,יט "מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל". • הִשִּׂיג – השגה שכלית, הבנה. • מַעְלוֹת בְּלִימָה – מעלות החכמה המופלגות (על–פי ספר יצירה פ"א). • לָבְשָׁה – שרתה על. • שִׁבְעִים זְקֵנִים – שעלו עם משה לקבל את התורה (שמות כד,ט). • חֶזְיוֹן – נבואה. • הֶחֱלִימָה – ניבאה להם בחלום. • תִּפְאֶרֶת שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים – על–פי נוסח "ישמח משה" בשחרית של שבת. • לֻחוֹת אֲבָנִים – לוחות הברית. • בְּסִימָא – בושם, על–פי המדרש בבבלי שבת פח ע"ב "כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים". • אַהְרֹן הוּא וּמֹשֶׁה שׁוֹשְׁבִינִים – בעת מתן תורה, שמתואר כחתונת ישראל והתורה. • לְבַת נָדִיב – לכלה, היא התורה, על–פי שיר השירים ז,ב "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב". • תְּשִׂימָה – תשׂים. • זֶרַע אֱמוּנִים – ישראל, בני מאמינים. • וּמַשְׁפַּעַת – משפיעה טובה וברכה. • לְמִזְרָחָה וְיָמָּה – למזרח ולמערב, על כל העולם כולו. |
| כותר |
איומתי תעורר הישנים |
|---|---|
| מסורת |
תימן - כלל תימן |
| לחן ממסורת |
איומתי תעורר הישנים, מסורת תימן - תוכן גולשים |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מעגל החיים |
חתונה |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• אֲיֻמָּתִי – כינוי לשכינה, על–פי שיר השירים ו,ד;י "אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת". • תְעוֹרֵר הַיְּשֵׁנִים וכו' – השכינה תעוררם לעסוק בתורה בלילה. על–פי תמיד לב ע"ב "כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו". • לְפָנֶיהָ – כנגד השכינה. • בְּנֵי מַעְלָה – המלאכים, הניזונים מזיו השכינה. על–פי שמות רבה לד,ד "אין מלאכי השרת ניזונין אלא מזיו השכינה". • שְׁחָקִים הֵם וְגַלְגַּלִּים נְכוֹנִים – צבאות השמים, הם הגלגלים המקיפים את העולם, נכונים להודות לאל ולשבחו, כדברי ספר הזוהר ח"ב קעג ע"א "כל אלה הכוכבים אשר מאירים ברקיע, כולם מודים ומשבחים לקב"ה כל זמן שהם נראים ברקיע". • יְפַת עַיִן – השכינה. • תַּעֲצִימָה – עצומה ומעולה היא מן השחקים והגלגלים. • צִפּוֹרֶת כְּרָמִים – כינוי לשכינה המזמרת ומשבחת לאל, על–פי שבת צ ע"ב. • וְהַנְהִירִי – והאירי, על דרך הארמית. • כְּכִימָה – שם כוכב. • וְהַפְצָחַת רְנָנִים – לפצוח בשירה, על–פי ישעיהו יד,ז "נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה". • בְּתוֹךְ קֹדֶשׁ פְּנִימָה – לפני הקב"ה. • יְחִידָה – המשורר פונה אל נפשו. • הָרַעֲיוֹנִים – המחשבות. • מֹשֶׁה רְחִימָא – משה הרחום, ונקרא כן על שם שריחם על הגדי שנתרחק מעדרו (שמות רבה ב,ב). • מְהֻדָּר – מקושט ומעוטר, חוזר אל משה רבנו כשעלה לקבל את התורה בהר סיני. • בַּעֲרָפֶל וַעֲנָנִים – על–פי דברים ה,יט "מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל". • הִשִּׂיג – השגה שכלית, הבנה. • מַעְלוֹת בְּלִימָה – מעלות החכמה המופלגות (על–פי ספר יצירה פ"א). • לָבְשָׁה – שרתה על. • שִׁבְעִים זְקֵנִים – שעלו עם משה לקבל את התורה (שמות כד,ט). • חֶזְיוֹן – נבואה. • הֶחֱלִימָה – ניבאה להם בחלום. • תִּפְאֶרֶת שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים – על–פי נוסח "ישמח משה" בשחרית של שבת. • לֻחוֹת אֲבָנִים – לוחות הברית. • בְּסִימָא – בושם, על–פי המדרש בבבלי שבת פח ע"ב "כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים". • אַהְרֹן הוּא וּמֹשֶׁה שׁוֹשְׁבִינִים – בעת מתן תורה, שמתואר כחתונת ישראל והתורה. • לְבַת נָדִיב – לכלה, היא התורה, על–פי שיר השירים ז,ב "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב". • תְּשִׂימָה – תשׂים. • זֶרַע אֱמוּנִים – ישראל, בני מאמינים. • וּמַשְׁפַּעַת – משפיעה טובה וברכה. • לְמִזְרָחָה וְיָמָּה – למזרח ולמערב, על כל העולם כולו.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
