אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
תימן - כלל תימן
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
תימן - כלל תימן
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
תימן - כלל תימן
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
תימן - כלל תימן חיים פרחי
-
2.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
-
3.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) חבורת מורשת
נגן שירים ברצף
|
יום שבת תשמח מאד נפשי / ר' שלום שבזי יוֹם שַׁבָּת תִּשְׂמַח מְאֹד נַפְשִׁי תִּתְאַוֶּה לַעְלוֹת לְהַר קָדְשִׁי מֵאֶתְמוֹל תַּחְזִיק בְּקָו שִׁשִּׁי רַעְיָתִי דִּגְלַי בְּחֵן הַמְשִׁי לִאלתַּוְרַאת וַאלדִּין וַאלְעִלְמַא {{[לתורה לקיום מצוות ולחכמה]}} תַּתְּשַׁוַּק אַלרוּח וַאלְגִּסְמַא {{[משתוקקת הנשמה והגוף]}} פִי עַדְּנַאן תַּלְחַץ לְהַא קַסְמַא {{[בגן עדן תראה הנפש חלק]}} מִן אַכְּיַאד אַלְגִּסְם לַא תַּכְשִׁי {{[וממקרי הזמן ומפגעים גופי אל תירא]}} וּסְעוֹדוֹת שָׁלֹשׁ מְכֻוָּנוֹת לַשַּׁבָּת יִהְיוּ מְזֻמָּנוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת מְתֻקָּנוֹת בּוֹ יָרוּם כִּי אֶשְׂמְחָה רֹאשִׁי דַּאמַתּ פִיהּ אַלכַיְר ואלנִּעְמַה {{[התמידו בו הטובה והחסד]}} בֹּהּ וַאגִּבּ אַלְפַיְץ, וַאלְחִכְּמַה {{[ובו ראוי להרבות בלימוד]}} אַל יַעְקוּבּ הֻם כִירַתּ אלְאֻמַּה {{[בני יעקב הם בחירי האומות]}} מַא אַחַד פִי סִרְּהוּ יַפְשִׁי {{[איש לא יוכל לגלות סוד טעמו של יום השבת]}} יִתְבּוֹנֵן לִבִּי בְּסוֹד שַׁבָּת הוּא בָּרוּר לִמְקַיְּמֵי הַדָּת וּמְחַלֵּל אוֹתוֹ מוֹת יוּמָת אִם שׁוֹגֵג חַטָּאת יְהֶא עָנְשִׁי וּמַה נָּעִים מִדְרָשׁ וְאַגָּדָה בַּת מֶלֶךְ כַּלָּה מְיֻחָדָה מֵרֵאשִׁית הַכֹּל מְיֻסָּדָה בּוֹ אֶשְׁכַּח עָנְיִי וְכָל חָלְשִׁי סִר מַכְּנוּן מִן אַוַּל אלְכִלְקַה {{[סוד כמוס מתחילת הבריאה]}} אַלְאַנְפֻס תַזְכּוּ וְתַּתְּפַקַּהּ {{[הנפשות מזדככות ומחכימות]}} תַּתְּצַאחַב לִאלְעַקְל פִי רֻפְקַה {{[יתלוו אל השכל ביחד]}} לַא גַּאז פִיהּ נַקְלֻן וְלַא בַּטְשִׁי {{[לא הותרה בשבת העברה מרשות לרשות ולא טלטול מוקצה]}} פָּצִיתִי אֶת פִּי לְשַׁבֵּחַ בּוֹ אָשִׁיר שִׁיר לַמְנַצֵּח תִּתְעַנֵּג נַפְשִׁי בְּהַצְלֵחַ מִשָּׂכָר לֹא אֵצְאָה חָפְשִׁי שַׁוְקִי פִיהּ לִאלְעִלְם וַאלתַּעְלִים {{[חשקי ביום שבת קודש לחכמה וללימוד]}} תַּעְרֻגּ פִיהּ נַפְסִי אִלַא אלְאִקְלִים {{[תתעלה בו נפשי אל הנוף האמצעי]}} אַלאַוְסַט דִי לַא בְּהוּ תַּתְלִים {{[שאין בו פגם]}} קֻדְּס אַללַהּ נוּרֹהּ עֲלַיְהּ אַגְשִׁי {{[מקדש האל שהשכינה שרויה בו]}} בְּסוֹד זָכוֹר תָּבִין וְגַם שָׁמוֹר תָּרִיחַ יוֹפִי צְרוֹר הַמּוֹר תִּתְרוֹנֵן רוּחִי בְּשִׁיר מִזְמוֹר בִּמְסִבָּה אֶשְׁתֶּה לְיֵין שִׁבְשִׁי זַיַּן יַוְם אלסַּבְּת בִאללִּקְנַא {{[קישט הקב"ה את השבת בשכל וברוחב דעת]}} יַוְם עִטְלַה גַאיַה לִאַנְפֻסְנַא {{[בהיותו יום מנוחה, הוא רוממות לנפשנו]}} פִי סִינַי אַללַהּ כַאטַבְּנַא {{[בהר סיני ה' דיבר איתנו]}} וַאלנִּירַאן וַאלנּוּר תַם אַגְשִׁי {{[באש ובאור הקיפו וכיסהו]}} יוֹנָתִי הִתְבּוֹנְנִי עוּרִי בּוֹ אָשִׁיר שִׁירָה לְאֵל צוּרִי בָּרוּךְ הוּא מַפְצִיח מְבוֹאָרִי יֵחוּדוֹ הוּא מַחֲמַד שָׁרְשִׁי דַא אַלְקַוְל דִי אַפְתְּצַח לַחְנִי {{[זה השיר אשר נאמרה בו בשפה ברורה נגינתי]}} גַלּ אַללַהּ דִי פִיהּ נַטַּקְנִי {{[יתעלה האל שבו נתן לי יכולת דיבור]}} יַא רַבִּי תַּבְּקַא גְפוּר עַנִּי {{[אלוהי היה נא לי לסולח]}} סֻבְּחַאנַךּ יַא עַאלִיַ אלְעַרְשִׁי {{[לך נאה לשבח, עליון על כל נעלה]}} וְהַלְלוּיָהּ |
|
פיוט לשבת במנהג יהודי תימן, פרי עטו של ר' שלום שבזי, גדול משוררי תימן (המאה ה-17). כמצוי הרבה בפיוטי תימן, פיוטנו עשוי מחרוזות עברית וערבית לסירוגין, כשכולן חולקות את אותו משקל, כמו גם את חרוז הקבע הבא בסופן. האותיות הראשונות שבכל מחרוזת מצטרפות לחתימה 'ילוד יוסף שבזי' (כלומר, בנו של יוסף שבזי). עיקר עניינו של הפיוט הוא במעלותיה הרוחניות של השבת: בלימוד התורה שהיא מזמנת לאדם, בעונג העמידה שיש בה לפני הבורא, ובקיום מצוותיה. הפייטן שב ומתאר את השבת כ'סוד' שרק מקיימיה יכולים להבינו. כך מעניק הפייטן משמעות מחודשת למושג הברית או האות שבין ישראל והקדוש ברוך הוא, כפי שהוא מגולם בשבת – מושג שמקבל לפתע ממד אינטימי משהו, כעין צופן מחתרתי שכל המתבונן בו מבחוץ פשוט אינו זוכה לראותו. |
| כותר |
יום שבת תשמח מאד נפשי |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט לשבת במנהג יהודי תימן, פרי עטו של ר' שלום שבזי, גדול משוררי תימן (המאה ה-17). כמצוי הרבה בפיוטי תימן, פיוטנו עשוי מחרוזות עברית וערבית לסירוגין, כשכולן חולקות את אותו משקל, כמו גם את חרוז הקבע הבא בסופן. האותיות הראשונות שבכל מחרוזת מצטרפות לחתימה 'ילוד יוסף שבזי' (כלומר, בנו של יוסף שבזי).
עיקר עניינו של הפיוט הוא במעלותיה הרוחניות של השבת: בלימוד התורה שהיא מזמנת לאדם, בעונג העמידה שיש בה לפני הבורא, ובקיום מצוותיה. הפייטן שב ומתאר את השבת כ'סוד' שרק מקיימיה יכולים להבינו. כך מעניק הפייטן משמעות מחודשת למושג הברית או האות שבין ישראל והקדוש ברוך הוא, כפי שהוא מגולם בשבת – מושג שמקבל לפתע ממד אינטימי משהו, כעין צופן מחתרתי שכל המתבונן בו מבחוץ פשוט אינו זוכה לראותו.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
