مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יום שבת תשמח מאד נפשי / ר' שלום שבזי יוֹם שַׁבָּת תִּשְׂמַח מְאֹד נַפְשִׁי תִּתְאַוֶּה לַעְלוֹת לְהַר קָדְשִׁי מֵאֶתְמוֹל תַּחְזִיק בְּקָו שִׁשִּׁי רַעְיָתִי דִּגְלַי בְּחֵן הַמְשִׁי לִאלתַּוְרַאת וַאלדִּין וַאלְעִלְמַא {{[לתורה לקיום מצוות ולחכמה]}} תַּתְּשַׁוַּק אַלרוּח וַאלְגִּסְמַא {{[משתוקקת הנשמה והגוף]}} פִי עַדְּנַאן תַּלְחַץ לְהַא קַסְמַא {{[בגן עדן תראה הנפש חלק]}} מִן אַכְּיַאד אַלְגִּסְם לַא תַּכְשִׁי {{[וממקרי הזמן ומפגעים גופי אל תירא]}} וּסְעוֹדוֹת שָׁלֹשׁ מְכֻוָּנוֹת לַשַּׁבָּת יִהְיוּ מְזֻמָּנוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת מְתֻקָּנוֹת בּוֹ יָרוּם כִּי אֶשְׂמְחָה רֹאשִׁי דַּאמַתּ פִיהּ אַלכַיְר ואלנִּעְמַה {{[התמידו בו הטובה והחסד]}} בֹּהּ וַאגִּבּ אַלְפַיְץ, וַאלְחִכְּמַה {{[ובו ראוי להרבות בלימוד]}} אַל יַעְקוּבּ הֻם כִירַתּ אלְאֻמַּה {{[בני יעקב הם בחירי האומות]}} מַא אַחַד פִי סִרְּהוּ יַפְשִׁי {{[איש לא יוכל לגלות סוד טעמו של יום השבת]}} יִתְבּוֹנֵן לִבִּי בְּסוֹד שַׁבָּת הוּא בָּרוּר לִמְקַיְּמֵי הַדָּת וּמְחַלֵּל אוֹתוֹ מוֹת יוּמָת אִם שׁוֹגֵג חַטָּאת יְהֶא עָנְשִׁי וּמַה נָּעִים מִדְרָשׁ וְאַגָּדָה בַּת מֶלֶךְ כַּלָּה מְיֻחָדָה מֵרֵאשִׁית הַכֹּל מְיֻסָּדָה בּוֹ אֶשְׁכַּח עָנְיִי וְכָל חָלְשִׁי סִר מַכְּנוּן מִן אַוַּל אלְכִלְקַה {{[סוד כמוס מתחילת הבריאה]}} אַלְאַנְפֻס תַזְכּוּ וְתַּתְּפַקַּהּ {{[הנפשות מזדככות ומחכימות]}} תַּתְּצַאחַב לִאלְעַקְל פִי רֻפְקַה {{[יתלוו אל השכל ביחד]}} לַא גַּאז פִיהּ נַקְלֻן וְלַא בַּטְשִׁי {{[לא הותרה בשבת העברה מרשות לרשות ולא טלטול מוקצה]}} פָּצִיתִי אֶת פִּי לְשַׁבֵּחַ בּוֹ אָשִׁיר שִׁיר לַמְנַצֵּח תִּתְעַנֵּג נַפְשִׁי בְּהַצְלֵחַ מִשָּׂכָר לֹא אֵצְאָה חָפְשִׁי שַׁוְקִי פִיהּ לִאלְעִלְם וַאלתַּעְלִים {{[חשקי ביום שבת קודש לחכמה וללימוד]}} תַּעְרֻגּ פִיהּ נַפְסִי אִלַא אלְאִקְלִים {{[תתעלה בו נפשי אל הנוף האמצעי]}} אַלאַוְסַט דִי לַא בְּהוּ תַּתְלִים {{[שאין בו פגם]}} קֻדְּס אַללַהּ נוּרֹהּ עֲלַיְהּ אַגְשִׁי {{[מקדש האל שהשכינה שרויה בו]}} בְּסוֹד זָכוֹר תָּבִין וְגַם שָׁמוֹר תָּרִיחַ יוֹפִי צְרוֹר הַמּוֹר תִּתְרוֹנֵן רוּחִי בְּשִׁיר מִזְמוֹר בִּמְסִבָּה אֶשְׁתֶּה לְיֵין שִׁבְשִׁי זַיַּן יַוְם אלסַּבְּת בִאללִּקְנַא {{[קישט הקב"ה את השבת בשכל וברוחב דעת]}} יַוְם עִטְלַה גַאיַה לִאַנְפֻסְנַא {{[בהיותו יום מנוחה, הוא רוממות לנפשנו]}} פִי סִינַי אַללַהּ כַאטַבְּנַא {{[בהר סיני ה' דיבר איתנו]}} וַאלנִּירַאן וַאלנּוּר תַם אַגְשִׁי {{[באש ובאור הקיפו וכיסהו]}} יוֹנָתִי הִתְבּוֹנְנִי עוּרִי בּוֹ אָשִׁיר שִׁירָה לְאֵל צוּרִי בָּרוּךְ הוּא מַפְצִיח מְבוֹאָרִי יֵחוּדוֹ הוּא מַחֲמַד שָׁרְשִׁי דַא אַלְקַוְל דִי אַפְתְּצַח לַחְנִי {{[זה השיר אשר נאמרה בו בשפה ברורה נגינתי]}} גַלּ אַללַהּ דִי פִיהּ נַטַּקְנִי {{[יתעלה האל שבו נתן לי יכולת דיבור]}} יַא רַבִּי תַּבְּקַא גְפוּר עַנִּי {{[אלוהי היה נא לי לסולח]}} סֻבְּחַאנַךּ יַא עַאלִיַ אלְעַרְשִׁי {{[לך נאה לשבח, עליון על כל נעלה]}} וְהַלְלוּיָהּ |
|
פיוט לשבת במנהג יהודי תימן, פרי עטו של ר' שלום שבזי, גדול משוררי תימן (המאה ה-17). כמצוי הרבה בפיוטי תימן, פיוטנו עשוי מחרוזות עברית וערבית לסירוגין, כשכולן חולקות את אותו משקל, כמו גם את חרוז הקבע הבא בסופן. האותיות הראשונות שבכל מחרוזת מצטרפות לחתימה 'ילוד יוסף שבזי' (כלומר, בנו של יוסף שבזי). עיקר עניינו של הפיוט הוא במעלותיה הרוחניות של השבת: בלימוד התורה שהיא מזמנת לאדם, בעונג העמידה שיש בה לפני הבורא, ובקיום מצוותיה. הפייטן שב ומתאר את השבת כ'סוד' שרק מקיימיה יכולים להבינו. כך מעניק הפייטן משמעות מחודשת למושג הברית או האות שבין ישראל והקדוש ברוך הוא, כפי שהוא מגולם בשבת – מושג שמקבל לפתע ממד אינטימי משהו, כעין צופן מחתרתי שכל המתבונן בו מבחוץ פשוט אינו זוכה לראותו. |
| • יוֹם שַׁבָּת תִּשְׂמַח מְאֹד נַפְשִׁי תִּתְאַוֶּה לַעְלוֹת לְהַר קָדְשִׁי – ביום השבת נפשי שמחה, משום שהיא שואפת לעלות למקדש ולהתחבר אל הקודש. • מֵאֶתְמוֹל תַּחְזִיק בְּקָו שִׁשִּׁי – כבר מיום שישי היא אחוזה בספירה השישית מעשר הספירות, ספירת 'תפארת', שבה מתעלים ישראל לקראת השבת. ויש מפרשים שהכוונה לקדושת השבת שתחילתה ביום ששי בשעה הששית. וראו על כך גם בקטע מן הזוהר לפרשת תרומה הנאמר במנהג חסידים בערב שבת, ופותח במלים 'כגוונא דאינון'. • רַעְיָתִי דִּגְלַי בְּחֵן הַמְשִׁי – הפייטן פונה לאלוהיו בכינוי 'רַעְיָתִי', המייצג את השכינה, ומבקשה למשות ולהעלות בנועם את שבטי ישראל מן הגלות לארץ ישראל. • לִאלתַּוְרַאת וַאלדִּין וַאלְעִלְמַא תַּתְּשַׁוַּק אַלרוּח וַאלְגִּסְמַא – ביום השבת, יותר מבששת ימי המעשה, משתוקקות הנשמה והגוף לתורה, לקיום מצוות, ולחכמה. • פִי עַדְּנַאן תַּלְחַץ לְהַא קַסְמַא מִן אַכְּיַאד אַלְגִּסְם לַא תַּכְשִׁי – הנפש תזכה למקום ולנחלה בגן עדן, והגוף – אל לך להתירא ממקרי הזמן ומפגעיו. הפייטן מרצה כביכול את נשמתו וגופו בנועם השבת. • וּסְעוֹדוֹת שָׁלֹשׁ מְכֻוָּנוֹת לַשַּׁבָּת יִהְיוּ מְזֻמָּנוֹת – לצורך השבת מכינים ישראל מזון שלוש סעודות. סעודות אלה 'מְכֻוָּנוֹת', כנגד החזרה המשולשת על המילה 'היום' בפסוק מספר שמות (טז, כה): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה, וזאת על פי דרשות התלמוד הבבלי במסכת שבת (קיז ע"ב). • מֵעֶרֶב שַׁבָּת מְתֻקָּנוֹת – סעודות אלה מוכנות מבעוד יום, שהלא בשבת אסור לבשל. • בּוֹ יָרוּם כִּי אֶשְׂמְחָה רֹאשִׁי – ובו, ביום השבת, ירום ראשי על שמחתי כי רבה. • דַּאמַתּ פִיהּ אַלכַיְר ואלנִּעְמַה בֹּהּ וַאגִּבּ אַלְפַיְץ, וַאלְחִכְּמַה – הפייטן פונה לקהל ישראל ומזכירו מה עליו לעשות בשבת: התמידו בו הטובה והחסד, והרבו בלימוד חכמת התורה. • אַל יַעְקוּבּ הֻם כִירַתּ אלְאֻמַּה מַא אַחַד פִי סִרְּהוּ יַפְשִׁי – בני יעקב הם בחירי האומות, ואיש זולתם לא יוכל לגלות סוד טעמו של יום השבת; על רקע הטור הקודם נראה שלימוד התורה וקיום המעשים הטובים על ידי ישראל, מבחין בינם ובין העמים האחרים, ומעניק לשבת תוכן שאיש זולתם לא יכול להבינו. • יִתְבּוֹנֵן לִבִּי בְּסוֹד שַׁבָּת הוּא בָּרוּר לִמְקַיְּמֵי הַדָּת – הפייטן שב ומדגיש כי כאשר הוא מתבונן בעניין השבת, הוא מוצא אותו מובן אך ורק למקיימיה ולשומרי הלכותיה. • וּמְחַלֵּל אוֹתוֹ מוֹת יוּמָת – המחלל את השבת במזיד, דינו מוות, ככתוב בשמות (לא, יד): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. • אִם שׁוֹגֵג חַטָּאת יְהֶא עָנְשִׁי – לעומת זאת, מי שמחלל את השבת בשוגג אינו חייב עונש מיתה, אלא עליו להביא קרבן חטאת לבית המקדש, כפי שנפסק להלכה בדיני שבת (ראו למשל בדוגמאות הבאות: בבלי שבת, ו ע"ב; שם, קנג ע"ב). • וּמַה נָּעִים מִדְרָשׁ וְאַגָּדָה – מה טוב לימוד דברי מדרש ואגדות חז"ל בשבת. • בַּת מֶלֶךְ כַּלָּה מְיֻחָדָה מֵרֵאשִׁית הַכֹּל מְיֻסָּדָה – בהמשך לכך: מה נעים לימוד התורה, המשולה לבת מלך, ואשר נבראה קודם העולם, כמאמר חז"ל במקומות אחדים – למשל בתלמוד הבבלי, מסכת פסחים (נד ע"א): "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח. תורה – דכתיב: 'ה' קנני ראשית דרכו' (משלי ח, כב). • בּוֹ אֶשְׁכַּח עָנְיִי וְכָל חָלְשִׁי – בשבת, אשכח דלותי וצרותי כשאשקע בלימוד התורה. • סִר מַכְּנוּן מִן אַוַּל אלְכִלְקַה אַלְאַנְפֻס תַזְכּוּ וְתַּתְּפַקַּהּ תַּתְּצַאחַב לִאלְעַקְל פִי רֻפְקַה – סוד כמוס מתחילת הבריאה, שדווקא בשבת מזדככות הנפשות ומחכימות, שעה שהן חוברות אל השכל. • לַא גַּאז פִיהּ נַקְלֻן וְלַא בַּטְשִׁי – לא הותרה בשבת העברה מרשות לרשות (למשל: מרשות היחיד לרשות הרבים, וכן מרשות יחיד אחת לרשות יחיד אחרת) ולא טלטול מוקצה; הפייטן כורך יחדיו באותה מחרוזת ענייני הלכה יסודיים בדיני שבת, יחד עם תיאור מצב הנפשות. • פָּצִיתִי אֶת פִּי לְשַׁבֵּחַ בּוֹ אָשִׁיר שִׁיר לַמְנַצֵּח – פתחתי פי לשבח את אלוהי ביום השבת, במזמורי תהלים. המילה 'לַמְנַצֵּח' משמשת ככותרת לרבים ממזמורי תהלים. ראו למשל תהלים מז; סח; ועוד. • תִּתְעַנֵּג נַפְשִׁי בְּהַצְלֵחַ – נפשי תתענג בהנאה רוחנית. 'בְּהַצְלֵחַ' על פי לשון הכתוב בשמואל א (י, י): וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה וְהִנֵּה חֶבֶל נְבִאִים לִקְרָאתוֹ וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתוֹכָם. • מִשָּׂכָר לֹא אֵצְאָה חָפְשִׁי – ודאי אקבל שכר מאת ה'. פרפראזה על הדברים המיוחסים לעבד שאינו רוצה לעזוב את אדונו ( שמות כא, ה): וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. • שַׁוְקִי פִיהּ לִאלְעִלְם וַאלתַּעְלִים – בהמשך לאמור במחרוזת הקודמת: חשקי ביום שבת קודש הוא לתורה וללימוד. • תַּעְרֻגּ פִיהּ נַפְסִי אִלַא אלְאִקְלִים – תתעלה בו נפשי אל הנוף האמצעי, הוא ארץ ישראל, שלדעת חכמי ימי הביניים אקלימה היה נוח ביותר ללימוד ולרכישת חכמה. • אַלאַוְסַט דִי לַא בְּהוּ תַּתְלִים קֻדְּס אַללַהּ נוּרֹהּ עֲלַיְהּ אַגְשִׁי – שהרי בארץ אין כל פגם, ומקום השראת השכינה נמצא בה. • בְּסוֹד זָכוֹר תָבִין וְגַם שָׁמוֹר – למד והשכל בסוד מצוות 'זָכוֹר' ו'שָׁמוֹר' שנאמרו בשבת, ככתוב בשמות (כ, ז): זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, ובדברים (ה, יא): שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. על פי חז"ל, שני הניסוחים השונים של מצוות השבת בעשרת הדברות שבספרים שמות ודברים נאמרו בעת ובעונה אחת – כך למשל במדרש ההלכה התנאי 'ספרי' לדברים (פיס' רלג): "זכור ושמור שניהם נאמרו בדבור אחד". ויש מחכמי הקבלה המזהים כל אחד מן הציוויים עם תחום אחר של מצוות השבת: 'זָכוֹר' עם מצוות עשה, ו'שָׁמוֹר' עם מצוות לא תעשה. • תָּרִיחַ יוֹפִי צְרוֹר הַמּוֹר – תיהנה ותתבשם מריחה הערב של התורה. הלשון על פי שיר השירים (א, יב-יג): עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי... • תִּתְרוֹנֵן רוּחִי בְּשִׁיר מִזְמוֹר בִּמְסִבָּה אֶשְׁתֶּה לְיֵין שִׁבְשִׁי – נפשי תשמח בשירה ובזמרת פיוטים, שעה שאשתה מן היין. 'יֵין שִׁבְשִׁי' – יין ענבים; המילה הארמית 'שבשין' פירושה ענפים ושריגים של גפן, על פי תרגומו של אונקלוס לפסוק מספר בראשית (מ, י): וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים – שתרגומו: "ובגופנא תלתא שבשין והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין אניצת נץ בשילו אתכלהא הוו ענבין". • זַיַּן יַוְם אלסַּבְּת בִאללִּקְנַא יַוְם עִטְלַה גַאיַה לִאַנְפֻסְנַא – קישט הקב"ה את השבת בשכל וברוחב דעת; בהיותו יום מנוחה, הוא רוממות לנפשנו. • פִי סִינַי אַללַהּ כַאטַבְּנַא וַאלנִּירַאן וַאלנּוּר תַם אַגְשִׁי – בהר סיני ה' דיבר איתנו, תוך שהקיף באש ובאור את ההר. הפייטן מזכיר לשומעיו כי מצוות השבת נמסרה, בין שאר המקומות, גם במעמד הר סיני בעשרת הדיברות. • יוֹנָתִי הִתְבּוֹנְנִי עוּרִי בּוֹ אָשִׁיר שִׁירָה לְאֵל צוּרִי – נשמתי, התבונני והתעוררי לקראת יום השבת, בו אשיר ואזמר לכבוד האל המגן עלי בחוזקו. 'יוֹנָה' היא דימוי רווח לנפש בפיוטי תימן – ראו למשל הפיוט 'סעי יונה' לר' דוד בן זכריה הלוי, ועוד. • בָּרוּךְ הוּא מַפְצִיח מְבוֹאָרִי – ברוך הוא הקדוש ברוך הוא, המעניק לי יכולת לכתוב שירים לכבודו בלשון צחה; 'מַפְצִיח' – מיוסד על השורש הערבי פ.צ.ח, שזו משמעותו. • יֵחוּדוֹ הוּא מַחֲמַד שָׁרְשִׁי – האמונה בייחוד האל בעולמו, כלומר, היותו יחיד, ללא כל אלוה אחר, היא הדבר היקר לנשמתי ('שָׁרְשִׁי'). • דַא אַלְקַוְל דִי אַפְתְּצַח לַחְנִי גַלּ אַללַהּ דִי פִיהּ נַטַּקְנִי – זה השיר אשר נאמרה בו בשפה ברורה נגינתי, יתעלה האל שבו נתן לי יכולת דיבור. הפייטן שב ומדגיש כי יכולותיו כמשורר ניתנו לו מאת ה'. • יַא רַבִּי תַּבְּקַא גְפוּר עַנִּי סֻבְּחַאנַךּ יַא עַאלִיַ אלְעַרְשִׁי – אלוהי היה נא לי לסולח; לך נאה לשבח, רם הכסא, שמלכותך נישאת על הכל. הפייטן יוצר כאן מעין מעגל-קסמים: האל הוא שנתן אמנם לאדם יכולת לשיר לפניו ולשבחו, אך גודל השבח המובע בו יכול לרצות את האל לשוב ולסלוח לברואיו. |
| عنوان |
יום שבת תשמח מאד נפשי |
|---|---|
| دورة العام |
שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
