אוסף אריה יעקבי

אריה יעקובי (יעקובוביץ) נולד בשנת 1919 בניו יורק כבן שישי למשפחת יעקובוביץ' שהיגרה לניו יורק מפולין בסוף המאה התשעה עשרה. כשהיה בן שלוש עשרה רכש את מצלמתו הראשונה רוליפלקס 6/6 והיה לחובב צילום. הוא הקים מעבדת צילום בבית מלאכת הפחחות של אביו. בנעוריו היה חניך בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ויצא עם חבריו בשנות השלושים של המאה העשרים להכשרה חקלאית בחוות Heights town" (ניו ג'רסי) כהכנה לקראת עלייתו לארץ-ישראל והצטרפותו לקיבוץ חצור. מלחמת העולם השנייה קטעה את תכניותיו לעלות לארץ-ישראל, ובשנת 1941 הוא התגייס לחיל האוויר האמריקאי ושרת כצלם אוויר. אריה התלווה אל טייסת המפציצים הכבדים מספר 491 בקולורדו ארה"ב, שפעלה עם המפציץ 24B- בשמי אירופה. בחודש מאי 1944 עברה הטייסת לפעילות מבצעית לאנגליה לבסיס חיל האוויר ב- North Pickenham, שם פעלה תחת הפיקוד המשותף של טייסת המפציצים הבריטית מספר 8 עד לסיום מלחמת העולם בשנת 1945. צילומיו מתקופת המלחמה נעשו על ידי מצלמות שהותקנו במטוסים, או בגיחות שהוא בעצמו נטל חלק בהם. בתצלומיו תיעוד של: כלי נשק, הווי חיילים במחנות הצבאיים השונים בשעת מנוחה ובקנטינה, מטוסים מפציצים, טיפול במטוסים בידי צוותי קרקע ועוד. אריה יעקובי מספר: "התקנו מצלמות אוויר במטוסי ההפצצה כך שהמצלמות יצלמו תוך כדי ההפצצה באופן אוטומטי. לאורך כל הדרך אני הייתי למטה, במעבדות, שם פיתחנו אות הסרטים. כל הקצינים הבכירים באו למעבדה כדי לראות את התוצאות, וחיכו לדעת אם פגענו או לא. התצלומים האלה היו גם מקור למודיעין". בתום המלחמה הועברה הטייסת לחוף המערבי של ארה"ב וזאת כדי להצטרף למלחמה ביפן, אלא, שהמלחמה נסתיימה ואריה יעקבי השתחרר משירותו הצבאי. אחרי המלחמה חזר יעקובי להכשרה והתכונן לעלות לארץ ישראל. שם גם הכיר את רעייתו שולמית לבית יעקובוביץ (שם נעוריה היה זהה לשם משפחתו). הם נישאו (1946) והם עלו לארץ-ישראל (1947). עוד בזמן ההפלגה החליטו בני הזוג כי המגורים בקיבוץ אינם מתאימים להם, וכי אריה ביקש ללמוד הנדסת חשמל בטכניון. בני הזוג עברו להתגורר בחיפה ושם פתח אריה סטודיו לצילום. הוא החל לתת שירותי צילום לארגון נשות "ויצו" ו"הדסה". הוא החל לצלם בעבורם את: כפרי הנוער (מאיר שפייה), מוסדות נוער (ויצו בנהלל), משק הפועלות (עפולה), מוסדות נוספים שעסקו בטיפול וסיוע לאם ולילד ("אימהות עובדות") וכיוצ"ב. עם פרוץ מלחמת העצמאות (1948) אריה מתגייס לחיל האוויר הצעיר של צה"ל ומצטרף להקמה של מעבדות הצילום של יחידת המודיעין של חיל האוויר הישראלי (שירות טכנולוגי למודיעין שט"ל 121). שנת שירותו הראשונה של אריה וחבריו ליחידת השירות הטכנולוגי בחייל האוויר לוותה בקשיים רבים. המצלמה הראשונה שנעשה שימוש בה הייתה מעודפי הצבא הבריטי. בראיון לביטאון חיל האוויר מדצמבר2011 סיפר אריה: "כשהגעתי לחיל בתור צלם אוויר, נתנו לי מסור, ושלחו אותי לחורר את בטן הפיירצ'ילד כדי שאוכל לצלם דרך החור ברצפה", "היינו צריכים להשתמש במצלמה ידנית ענקית, להוציא את פלג הגוף העליון מהמטוס ולנסות לצלם את הקרקע בתקווה שהכול יפעל כשורה...היינו צריכים לדעת טוב מאוד איפה אנחנו, לזהות את הנקודה שאנחנו אמורים לצלם ולתפוס כמה שיותר תמונות". אריה יעקובי, שהתקדם לדרגת סא"ל, מונה בהמשך למפקד שט"ל 121 (שירות טכנולוגי למודיעין), פיקד על היחידה במלחמת ששת הימים (1967) עד לסיום שירותו הצבאי בשנת 1970. יעקובי הרבה גם לתעד במצלמתו את הנעשה על הקרקע. בין היתר צילם את המצעד הצבאי הראשון של צה"ל שהתקיים בתל אביב (יולי 1948), את ביקוריו של דוד בן גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון דאז בבסיסי חיל האוויר ועוד. אוסף התצלומים שלפנינו מביא הצצה לפרקים נבחרים בהיסטוריה העולמית, היהודית והמקומית של ארץ-ישראל ומדינת ישראל. התצלומים מספקים הצצה לחייו האישיים לצד עיסוקו בצילום והקריירה המקצועית שלו בחייל האוויר האמריקאי בתקופת מלחמת העולם השנייה. צילומים אלה מתעדים את הווי החיילים במחנות הצבאיים, את המטוסים המפציצים בעת טיפול בידי צוותי ברקע, את ערימות הפצצות בבסיסים ואת החיים במנוחה, בקנטינה ובקרב. (באוסף זה חשפנו למרשתת רק חלק מצילומי האוויר של ההפצצות האמריקאיות על שמי אירופה. חלק נוסף נמצא בארכיון של יד יצחק בן-צבי ונגיש למעוניינים). אריה צילם במהלך השנים הראשונות של הקמת חייל האוויר הישראלי, השתתפותו במלחמת העצמאות (1948), מלחמת קדש סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967) ומלחמת ההתשה אריה יעקובי נפטר בשנת 2015. השאיר אחריו שני בנים דני ואילן, נכדים ונינים. קראו עוד