אוסף כרמלה ונדב רזניק

נדב רזניק נולד בקיבוץ שפיים ב-29.7.1941 להוריו חיים רזניק וחנה לבית לייב, אח בכור לבתיה (לימים פריזנט, נולדה 1945) וצבי (נולד 1949). חיים רזניק, אביו של נדב היה בנם של אשר ובתיה רזניק, שנולדו בווילנה. חיים נולד בשנת 1914, גדל והתחנך בתיכון עברי והיה חבר בתנועת השומר הצעיר. הוא עלה לארץ ישראל ביחד עם אשתו חנה בשנת 1938 באונייה "אטראטו". הוריו ואחיו נספו בפונאר. חיים נפטר בשנת 2000. חנה, אמו של נדב, היא בתם של הרשל (צבי) ורחל לייב. נולדה בשנת 1913 בסלונים שברוסיה, אחות למרדכי, עליזה, רייזל ושיינה. חנה עבדה כתופרת, השתתפה ב"הכשרה החלוצית" בברנוביץ ושם הכירה את חיים. בני משפחתה ששהתה בגטו סלונים נספתה בשואה. חנה נפטרה בשנת 2002. חיים וחנה הצטרפו לאחר עלייתם ארצה לקיבוץ שפיים, שם גם נישאו. בין השנים 1944 ל- 1946 שרת חיים בפלמ"ח. בקיבוץ עבד בענפי המשק השונים, וחנה עבדה כתופרת במתפרת הקיבוץ. נדב למד בבית הספר של קיבוץ שפיים. הוא התעניין במיוחד בטבע, כתב עבודות בנושאי טבע, אסף פרפרים והקים משתלה בקיבוץ בסיועו של המורה לטבע לוי אניקוב. בגיל ארבע עשרה (1955) קיבל נדב אקורדיון ומאז אהב לנגן בו. בשנת 1959 התגייס לגדוד 890 של הצנחנים, שירת כמפקד כיתה (מ"כ) וכמדריך בבית הספר לצניחה. לאחר שחרורו מצה"ל עזב את הקיבוץ. במשך שנתיים למד חינוך גופני ב"מכללה למורים במכון וינגייט. בתקופה זו עבד והתגורר בפנימיית "נעורים" והיה מדריך נוער מטעם "עליית הנוער". לאחר שקיבל תעודת הוראה, עבר להתגורר וללמד בפנימיית "הדסים". במקביל למד בבית הספר למאמני אתלטיקה קלה במכון וינגייט. בשנת 1966 עבר לירושלים ולמד גיאוגרפיה וחינוך לתואר שני באוניברסיטה העברית, ובהמשך השלים דוקטורט בפקולטה למדעי החיים (מחקרו עסק בטפילות במחלקת העופות). במהלך לימודיו הכיר את כרמלה לבית גאפיל ונישא לה. כרמלה לבית גאפיל (במקור אוג'אדה - אהובה, בעיראקית) נולדה ב-1944 בעיר מוסול בעיראק. היא עלתה ארצה עם משפחתה בשנת 1952 והתגוררה בכפר אתא. כרמלה למדה בסמינר למורים בפנימיית "הדסים" ושירתה בצה"ל בין השנים 1964-1965 כמורה חיילת, בעיר טבריה ובבית הספר החקלאי כדורי. נדב וכרמלה הכירו בחוג לריקודי עם באוניברסיטה העברית. כרמלה למדה בחוגים למקרא ופילוסופיה, והתגוררה ברחביה ב"בית החלוצות" (כיום, במתחם יד יצחק בן-צבי). הם נישאו בקריית אתא ב-28.5.1967, בתקופת ההמתנה המתוחה שקדמה למלחמת ששת הימים. בני הזוג גרו בשכונת קרית היובל בירושלים, תחילה בשכירות ולימים רכשו דירה ברחוב זנגוויל. שניהם עבדו בהוראה: נדב לימד חינוך גופני בתיכון "בויאר" (בשנים 1966-1972) ובתיכון "אורט" (1972-1980); כרמלה לימדה כיתות ט' בבית הספר "גאולים" ובבית ספר "כי"ח", שימשה כמורה מחליפה ומורה במיזם "ביעור הבערות" ללימוד עברית בקרב העולים. לנדב וכרמלה נולדו שלושה ילדים: ורד רזניק-וקסלר (1968), תומר חדד (1972) וחגי רזניק (1977). כרמלה נפטרה באביב 2009. בשנותיו כמורה נהג נדב לרוץ מביתו אל בית הספר שבו לימד. בדרכו עבר דרך קבע ליד חנות "משכית" ברחוב הרב קוק בירושלים. חברת 'משכית' הוקמה ביוזמת רות דיין ב- 1949 ב"בית החלוצות" בשכונת רחביה. לימים הייתה לחברה ממשלתית שטיפחה ויזמה אומנות מקומית ומלאכות מסורתיות בקרב עולים חדשים ותושבי הארץ. שטיחי "משכית" שהציגו מוטיבים מעולם הטבע ומנופי הארץ שבו את ליבו של נדב רזניק, ועם השנים הוא רכש עוד ועוד מהם. 29 מפריטי אוסף "משכית", שנארגו במפעל משכית באום-אל-פחם ועוצבו בידי אמנים שונים, נתרמו ליד יצחק בן-צבי בשנת 2018. הם מוצגים ברחבי המתחם ומייצגים את הרוח הישראלית החדשה באומנות ובאמנות לאחר קום המדינה. קראו עוד