אוסף הוטרינר אולפסון פטר

פיטר אולפסון (Peter Olafson) קנה את עולמו כאשר גילה את הגורם המפתיע למחלת הבקר היפרקרטוזיס (Hyperkeratosis, X-Disease). מחלה זו גרמה לתמותה של מיליוני ראשי בקר בכל שנה בארצות הברית (ובמדינות מתועשות אחרות). פיטר אולפסון, נולד ב-1897 להוריו סיגורביורג ואולפור, שהיגרו מאיסלנד לצפון דקוטה, ארצות הברית. הוא התגייס לצבא האמריקני במלחמת העולם הראשונה, ובשנת 1922 החל את לימודיו במכללה לחקלאות בצפון דקוטה. כעבור שנתיים עבר לאוניברסיטת קורנל (Cornell) במדינת ניו יורק, ובשנת 1926 הוסמך ד"ר לווטרינריה (DMV). בשנת 1927 קיבל תואר מוסמך בכירורגיה, הצטרף לסגל הפקולטה של בית הספר לווטרינריה באוניברסיטת קורנל, והתמחה בפתולוגיה. הוא הגדיר וחקר מחלות בקר וצאן, ושנת 1946 התמנה לראש המחלקה לפתולוגיה ובקטריולוגיה באוניברסיטת קורנל. בשנת 1951 אולפסון הוכיח, לצד חוקרים נוספים, שהגורם העיקרי למחלת ההיפרקרטוזיס היה חומרים רעילים שמקורם בשמני סיכה לציוד החקלאי, שחדרו למזון הבקר. במהלך שנות החמישים של המאה העשרים שימש כיועץ לצבא האמריקאי בנושאי פתולוגיה. במסגרת זו נשלח למדינות באפריקה, לארגנטינה וגם לישראל, מדינות שבהן פגעה מחלת בקר. אולפסון הגיע למדינת ישראל לאחר שפגש בארה"ב את ד"ר מנחם שטורמן, הווטרינר הראשי של חברת "החקלאית", שתיאר בפניו את המחלה שפקדה עדרי בקר בארץ. אולפסון, שהניח כי הגורם למחלה בישראל זהה למקור הנגע באמריקה, הציע לבוא ארצה ולסייע. הוא הגיע לארץ בחודש דצמבר 1954 יחד עם רעייתו הרייט, לה נישא בשנת 1929, ושתי בנותיהם. הוא שהה בארץ כשנה, בתמיכת ממשלת ארצות הברית. התמונות באלבום צולמו בידי פיטר עצמו, בצבע - דבר נדיר בישראל באותם ימים. פרופסור נובל מישראל, שליווה את אולפסון בשהותו בארץ, כתב: "פעולתו הראשונה והמרכזית של ד"ר אולפסון הייתה בנושא מחלת ההיפרקרטוזיס. לאחר שראה את המקרה הקליני הראשון שאל ד"ר אולפסון: היכן מוסך הטרקטורים הקרוב? כשצפה לאותו כיוון הבחין מרחוק בחבית ירוקה אשר הייתה ידועה לו כמכילה את שמן המכונות עם הפנטה-כלור נפטלים הגורמים למחלה." החל בשנות הארבעים, יובאו לארץ שמני מכונות מתוצרת חברת "סינקלייר" (Sinclair). ההתפתחות המהירה במשק החקלאי הביאה לחדירה מזורזת של מכונות חקלאיות, בעיקר בקיבוצים. בעת עבודה עם מיכון חקלאי בשדות המספוא ובקרבת הרפתות, שמני הסיכה למכונות באו במגע עם הירק, הקש והחציר ששימשו מזון לבהמות. הרכבם המסוים של שמני סינקלייר הוא שגרם למחלה שקטלה רבבות ראשי בקר בישראל. בהמלצת אולפסון, נדרשו המשקים להפסיק להשתמש בשמנים אלו בכל מקום בו יש חשש שיבואו במגע עם מזון לבהמות. ואכן, מיד עם הפסקת השימוש בשמן זה נעלמה המחלה מעדרי הבקר בישראל. אולפסון עצמו אמר לימים על עבודתו כי "נדיר שאדם אשר גילה מחלה חי די זמן כדי לראותה נכחדת". על תרומתו לריפוי מחלות הבקר ולרפואה הווטרינרית בישראל, זכה אולפסון בשנת 1955 בפרס צימרמן ובאות כבוד מטעם ממשלת ישראל. טקס ההענקה נערך בצריף הנשיא יצחק בן-צבי. האגודה לווטרינריה בישראל הקדישה לאולפסון את גיליונה הרבעוני "רפואה וטרינרית" לאות הערכה על תרומתו לתחום. לאחר פרישתו לגמלאות המשיך אולפסון ללמד באוניברסיטת קורנל עד לפטירתו בספטמבר 1985. הוא הותיר אחריו ארבע בנות, נכדים ונינים. בנותיו ארנה ופרייה תרמו את השיקופיות לארכיון התמונות של יד יצחק בן-צבי. באוסף זה תמונות מאתרים היסטוריים ומיישובים ברחבי ישראל, בצד תמונות ששימשו במחקריו בתחום הווטרינריה - בעיקר בדרום הארץ ובקרב האוכלוסייה הבדואית. עוד באוסף תמונות מבית לחם ומהעיר העתיקה בירושלים בתקופה בה היו בשלטון ממלכת ירדן. קראו עוד