כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
בית האופנה "קליין ושות'" החל לפעול בשנת 1920 בירושלים, בחנות קטנה במזרח רחוב יפו, סמוך לעיר העתיקה ולגן העיר. המייסד זינדל קליין היה כובען במקצועו, יליד ורשה בפולין. בסוף שנות השלושים, עקב המתיחות הביטחונית, נדדה החנות מערבה אל רחוב בן-יהודה במרכז ירושלים. בהמשך, עברה ל'בית מצפה' ברחוב יפו (סמוך לבניין ג'נרלי) ובשנת 1962 עברה ל'בית יואל' ברחוב יפו. זינדל קליין הביא עמו בעלייתו ארצה כלים לעשיית כובעים. בתחילה לעגו לו רבים ממכריו כי "בפלשתינה חובשים רק שטריימל", אולם למרות זאת הוא החליט לפתוח חנות כובעים בחלקו המזרחי של רחוב יפו. בסיוע בנותיו סוניה, עדה (אדלה) ורבקה הוא ייצר כובעי נשים וגברים. עם לקוחותיו הראשונים נמנו נשים ערביות, פקידי ממשל בריטי ויהודים. בהמשך, בית האופנה החל לייצר חולצות ופריטי סריגה לנשים. מפעל האופנה שגשג בעיקר בין השנים בסוף שנות השלושים ועד 1945, בימי מלחמת העולם השנייה, בהם נפגשו בירושלים בני לאומים רבים. בין הלקוחות היו גם שליטים ואצילים מאתיופיה, ממצרים, מעיראק, מפרס, מיוון ומטורקיה. קיסרית אתיופיה מנן, רעיית הקיסר היילה סילאסי, נזקקה לכובע מקטיפה כחולה לטקס חנוכת כנסייה על גדת הירדן; לאות תודה, שלחה לחנות שק של פולי קפה מובחרים מארצה. הבת סוניה קליין נסעה פעמים רבות לבירות שונות באירופה (וינה, פריז ועוד) והביאה עמה דוגמאות מחידושי האופנה. היא הרחיבה את תחום הפעילות מכובעים לפרטי צמר, כסיות וצעיפים. בשנים 1945 עד 1948, ירושלים ידעה ימים קשים וגם המסחר נפגע, בגלל המתיחות בין יהודים וערבים וביניהם לבין הבריטים. לבית האופנה קליין הצטרף השותף א. שוורץ. כעת ניתן היה לרכוש בו פריטי אופנה והלבשה של בתי אופנה אחרים ובהם אלד, אלנית, ג'רקולי, דורינה, גוטקס, ג.ד.י., סולוג, דוקרט ועוד. באוסף מצויות תמונות מתצוגת בית האופנה, צילומי ירושלים בשלג בשנות החמישים וכן תמונות אישיות. התמונות נמסרו לארכיון יד בן-צבי בידי הגב' עדה קורן לבית קליין, בתו של זינדל קליין ונכדה גדי קורן.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
