קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט

אמה לזרוף-שייבר נולדה בשנת 1905 להוריה יעקב ואמה ציפה-הניה ועלינסקי בכפר בזאפורז'יה באוקראינה. הוריה, חסידי חב"ד, היגרו לאמריקה ערב מלחמת העולם הראשונה יחד עם שבעת ילדיהם והתיישבו בדטרויט, מישיגן. בילדותה שמרה על זיקתה לעם היהודי ולתרבותו המסורתית, ידעה עברית ודיברה יידיש. מגיל צעיר גילתה אמה כישרון מוסיקלי (בעיקר זמרה) ולמדה בקונסרבטוריון העירוני בדטרויט. בגיל 16 נסעה לניו יורק והתקבלה לבית הספר למוסיקה ג'וליארד, אותו סיימה בהצטיינות. היא פתחה בקריירה של זמרת אופרה ושרה בקול הסופראנו שבו ניחנה תחת שרביטם של מנצחים ידועים, בהם גם ליאונרד ברנשטיין. בשנת 1924 נישאה למשה (מוריס) שייבר, ילדי ורשה (1898), בנם של יצחק אוסטאשובר והינדל-יהודית פיקארניק. שייבר היגר לארצות הברית בשנת 1917, והיה בעל עסקים מצליח. במהלך השנים הייתה אמה זמרת ידועה באמריקה. הציבור בקהילת אמריקה היהודיות אהב את הופעותיה שנסבו סביב שירי עם יהודיים. היא הופיעה גם באופרות. הציר השני לאחר הקריירה המצליחה שלה כזמרת היה פעילותה הציונית. היא ובעלה משה ואחיה, היו לפעילים נאמנים למען ארץ ישראל. הם תמכו והקימו מפעלים בישראל, תרמו למבצעי תרבות ולבתי תרבות וגם לתנועת חב"ד. לאחר תום מלחמת העולם השנייה יצאה אמה שייבר כחברה במשלחת התרבות לגרמניה באפריל 1946. המשלחת יצאה מטעם מנהלת הסיוע והשיקום של האו"ם לפליטים, לעקורים ולאזרחי בעלות הברית במדינות אירופה ששוחררו מידי גרמניה הנאצית (ארגון UNRRA - (United Nations Relief and Rehabilitation Administration. אמה שייבר עברה ממחנה עקורים אחד למשנהו, תוך שהיא מנסה לעודד את שארית הפליטה בזמרתה. היא שרה ביידיש, באנגלית ובעברית. בספרה "מיר זיינן דו" (אנחנו כאן!) תיארה איך מסע שתוכנן להימשך שלושה שבועות נמשך חצי שנה. העקורים נאחזו בה וסירבו לתת לה ללכת. רבים מניצולי השואה זוכרים את הופעותיה כזיק ראשון של אנושיות בו הם נתקלו אחרי השנים הקודרות. מכאן ואילך הקדישה אמה את חייה לשילוב בין מוסיקה לבין פעילות נמרצת לחיזוק העם היהודי. עם מות בעלה בשנת 1953 היא נטלה לידיה את ניהול עסקיו, ועשתה חיל. היא סייעה בנדיבות לתנועות ציוניות באמריקה ולארגונים יהודיים, בהם מוסדות חב"ד, בתי ספר (כולל בישראל, בירושלים ובבית שמש), תזמורות ובתי ספר למוסיקה נהנו מרוחב ידה. מוסדות רבים בישראל זכו אף הם לתרומתה הנדיבה. לימים עברה להתגורר בשכונת ימין משה בירושלים, וחיפשה דרך נאותה להנציח את שם בעלה. העיתונאי יהושע יוסטמן, חבר אגודת העיתונאים בירושלים וידידה הקרוב, שכנע אותה לתרום להקמת האודיטוריום בבית אגרון (בית אגודת העיתונאים) שבמרכז העיר. בשנת 1952 ייסד אהרון צבי פרופס את "הזמריה", מפגש בינלאומי של מקהלות יהודיות (בדומה למכביה, שהפגישה ספורטאים יהודים). אמה שייבר הייתה קשורה לזמריה כבר מראשיתה, ובשנת 1968 התמנתה יושבת ראש של כבוד. באוקטובר 2002 התקיים בתל אביב קונצרט חגיגי לרגל יובל ה-50 ל'זמריה' ואמה שייבר שלחה את ברכתה: "ריבונו של עולם תן למשפחת הזמיר שנים רבות של בריאות וכוח (Gezunt and Koach) לאחד את הקהילה באמצעות המוסיקה". אמה שייבר נפטרה בשנת 2003 ונקברה בהר המנוחות בירושלים. באוסף התמונות מעיזבונה של אמה לזרוף-שייבר ישנן תמונות מפעילותה הציונית הענפה בארץ ישראל. האלבום פותח בסדרה של 20 קריקטורות פרי עטו של יעקב ביקלס, של אישים ציונים מבאי הקונגרס הציוני ה-19 שהתקיים בלוצרן (שווייץ) בשנת 1935. עוד באוסף תמונות מראשית ההתיישבות הקיבוצית בעמקים ובגליל: תל יוסף, גבע, כפר גלעדי, כנרת, דגניה א' וב', תל יוסף ועוד. תמונות נוספות מוקדשות להנחת אבן הפינה להקמת בניין הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל ברמלה, ולראשית פעילותו של בית המלאכה (בית הספר המקצועי) על שם מכס פיין בתל אביב.

  • יד יצחק בן צבי
כותר אוסף אמה נחמה שייבר לבית לזרוף.
כותרים נוספים English title: Emma Nechama Shieber nee Lazruf
שנה 01/01/1921-31/12/1955
סימול במוסד בעלים יד יצחק בן צבי
YBZ.0164
היקף החומר 195 פריטים.
מתוך יד יצחק בן צבי
סימול IL-INL-YBZ-0164
רמת התיאור Fonds Record
קרדיטים רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.
מספר מערכת בספרייה הלאומית 997009628345505171