קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אוסף מצפה בית אשל

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט

בחודש אוגוסט 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התקבלה במוסדות היישוב העברי בארץ ישראל ההחלטה להקים שלושה מצפים של התיישבות בנגב כהתרסה נגד מדיניות הספר הלבן וכדי לבחון את היתכנות התיישבות חקלאית באדמת המדבר מתוך מסקנה שיש לפעול להכללת הנגב בשטחי המדינה היהודית בכל תכנית חלוקה שתעלה. שלושת המצפים שהוקמו: בית אשל, רביבים וגבולות. מקור השם בית אשל בסיפור המקראי על אשל אברהם (בראשית כ"א, 33). על אדמות א-סיר (דרומית-מזרחית לעיר באר-שבע), בסיוע קרן קיימת לישראל הוקם מצפה בית אשל. חבורת המייסדים היו חברי ארגון היוגב, ברובם ילידי אוסטריה, בוגרי עליית הנוער מכפר ויתקין ובוגרי עליית הנוער יוצאי גרמניה מכפר חיים, שעברו הכשרה תחילה בבאר טוביה ולאחר מכן בשימרון ליד נהלל, ונשלחו לנגב מטעם תנועת המושבים, אליהם הצטרפו בהמשך בוגרי עליית הנוער יוצאי גרמניה מבית שערים. בשנים שלאחר העליה על הקרקע הצטרפו אליהם קבוצת עולי רומניה ובודדים נוספים, ילידי הארץ וניצולי השואה. החברים נאלצו להתמודד עם תנאי מחייה קשים, אתגרי המדבר (מציאת מקור מים, פיתוח יישוב חקלאי ומערכת יחסים עם הבדווים), אבל הצליחו לבסוף להקים 'אי ירוק' בסביבה מדברית שבו התקיימו משק חקלאי למופת וחיי קהילה עשירים. הם החזיקו מעמד במצור שנמשך מנובמבר 1947, כולל התקפות והפגזות יום יומיות של הצבא המצרי שחנה בבאר שבע, עד לכיבוש באר שבע ע"י צה"ל בדצמבר 1948, תוך שהמצפה נהרס כליל במלחמת העצמאות. מספר חודשים אחרי סיום המלחמה עזבו חברי המצפה את המקום ומרביתם הקימו את מושב היוגב בעמק יזרעאל. היישוב, בשטח כולל של כ- 10 דונם, הוקף בגדר. בשנת 1945 נבנה ליישוב מחנה קבע מוקף חומה, אשר יועד למגורי 25 איש, וכלל את בית הקשתות בחלק הצפוני ובו חמישה חדרים, כולל מטבח וחדרי מגורים, ובצד המערבי מרפאה ומגורי הרופא, חדר אוכל, נשקיה קטנה ובית הביטחון בן שתי קומות את הבניה ביצעה חברת סולל בונה על פי התכנון של האדריכל יעקב מטריקין. החדרים שימשו למגורי הילדים (זה היה היישוב הראשון בנגב שהיו בו ילדים), ושאר החברים שכנו באוהלים, צריפים וחושות חימר מחוץ לחצר המצפה. בשטח החצר היו גם מאפיה, מקלחות לנשים ולגברים וסליק לנשק בלתי חוקי. היישוב עיבד אדמות פלחה בעמק שרה של היום, וכן היו במקום רפת, לול וגן-ירק, ובשטח היישוב היו גם ניסיונות בגידול הידרופוני כן בוצעו בבית אשל ניסיונות נרחבים מטעם מכון וולקני בנושא גידול דגנים שונים של חיטה שעורה ושיפון,על מנת לוודא את תאימות הזנים לקרקע ולאקלים בנגב המזרחי, כמו גם ניסיון לפתח תעשייה. מעת העלייה לקרקע סבל היישוב ממצוקת מים קשה. אף שנקדחה באר לעומק של יותר מ-70 מטר, כדי שלא להיות תלויים באספקת מים במכליות, איכות המים הייתה ירודה. תוכנן להעביר מים בשלוחה המזרחית של צינור המים מקיבוץ ניר-עם, אך בגלל קשיי המעבר בבאר שבע הערבית הצינור לא הגיע עד בית אשל ונבטים. כתחליף לצורכי החקלאות נחפרה באר בנבטים הישנה, שבנויה לפי עקרון בארות קנה המצויות במדבריות ברחבי העולם. בנית הבאר הופסקה עם תחילת המלחמה בנובמבר 1947. במסגרת ניסיונות החקלאות נבנה סכר אדמה בוואדי שגיב, במקום בו מתחברים שלושה יובלים, ובמקום נטעו מטעי פרי שהתבססו בעיקר על סכירת מי שטפונות - חקלאות לימנים (הצפת ערוגות). המטע הצליח, אך נחרב כולו במלחמה. בסוף שנות ה-60 של המאה העשרים הוקמה עמותת בית אשל, אשר מטפחת את המקום ודואגת לו. העמותה הוקמה בידי גדעון ספיר וחבריה הם קבוצת מתנדבים. היא עוסקת בטיפוח מצפה בית אשל וסביבתו. בפעילות העמותה מהווה המקום אתר חינוך לקבוצות של בני נוער, חיילים ומסגרות אחרות, שעוסקים במשך מספר שעות בעבודת כפיים. בתחילת שנות ה- 2000 החלה הקק"ל בשיקום ושחזור אתר בית אשל, וכיום מארחת בו מבקרים שמקבלים הסבר על המקום והתקופה. האתר מהווה חלק מפרויקט פארק נחל באר שבע. התמונות באלבום זה נבחרו מתוך אוסף של עופר הוכברג והועברו לידי ארכיון התמונות שביד בן-צבי על ידי זאב גרוזובינסקי ממייסדי מצפה בית אשל.

סימול
IL-INL-YBZ-0769
סימול מקורי
יד יצחק בן צבי;YBZ.0769
תאריך
02/01/1900-30/04/1995
היקף
450 פריטים.
מיקום
  • יד יצחק בן צבי
כותר אוסף מצפה בית אשל.
כותרים נוספים English title: Mitzpe Beit Eshel
מתוך יד יצחק בן צבי
רמת התיאור Fonds Record
קרדיטים רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.
מספר מערכת 997009628325005171