אוסף פנינה גרי לבית דרומי

פנינה גרי לבית דרומי נולדה במושב נהלל בשנת 1927 להוריה יוסף (קוטלר) דרומי וציפורה לבית אוסטרובסקי, אחות למנחם (1921) ורבקה (1923). גדלה והתחנכה במושב נהלל שבעמק יזרעאל. את לימודי התיכון סיימה בבית הספר החקלאי במושב. למדה להיות גננת בסמינר למורים ולגננות בתל אביב והשלימה את לימודיה בגבעת השלושה. בחודש 25 במרץ 1948, בחג הפורים, הייתה אמורה להינשא לארוסה עלי בן צבי, בנם של רחל ינאית ויצחק בן צבי (לימים נשיאה השני של מדינת ישראל). ב-16 במרץ נהרג עלי יחד עם ששת חבריו, בהתקפת כנופיות ערביות בשדות קיבוץ בית קשת. סיפור אהבתה של פנינה לעלי בן-צבי ואסון מותו ערב חתונתם, הפך ברבות השנים למונודרמה שכתבה וביימה בשם "סיפור אהבה ארץ ישראלי" (2008) . שמונה שנים לאחר מכן, בשנת 2015 הוציאה פנינה גרי את סיפור אהבתם כרומן אוטוביוגרפי שנכתב בהשראת ההצגה. כעבור שנתיים (2017) יצא לאקרנים סרט "סיפור אהבה ארץ ישראלי" בהשראת המחזה והספר בבימויו של דן וולמן על פי תסריט מאת דיתה גרי ובכיכובם של עדי בילסקי ואביב אלוש. כמה חודשים לאחר האסון שפקד אותה, בסוף חודש ספטמבר 1948, נסעה פנינה במסגרת משלחת מורים וגננות למחנות העקורים בגרמניה (מינכן ושטוטגרט) כדי לעסוק בחינוך ולהקנות את השפה העברית לילדי העקורים במחנות. בגרמניה פגשה ברוברט (בוב) גרי, עיתונאי יהודי-אמריקני. בסוף שנת 1949 הם נישאו. הזוג שב להתגורר בירושלים ולאחר מכן בתל אביב ובמהלך השנים נולדו להם שתי בנות: דורית ומירב. בין השנים 1951-1953 כתבה טור שבועי לעיתון "דבר השבוע" ובשנת 1953 עברה יחד עם בני משפחתה להתגורר בניו-יורק למשך ארבע שנים. במהלך שנים אלה למדה משחק במסגרת בתי ספר למשחק פרטיים של הרברט ברגהוף ולי שטרסברג. בשנת 1957 שבה לישראל והתגוררה בתל אביב. עם שובה השתתפה בהצגות רבות: "מריוס" בתיאטרון הקאמרי, בתיאטרון "זותא", הקימה ביחד עם שמואל עצמון ושמואל עומר ונאווה שאנן את תיאטרון "זווית" שפעל במשך תשע שנים כתאטרון נייד. התיאטרון הצטיין ברפרטואר ערכי וחדשני. בין השנים 1961-1968 שיחקה גם בתאטרון חיפה ובהבימה. היא אף יזמה את הקמתה של סדנה למחזה מקורי במרתף שנקרא "בימרתף" אותו ניהלה במהלך שלוש שנים. בשנות השמונים העבירה בהתנדבות חוג דרמטי בבית סוהר לנשים "נווה תרצה" והייתה חברת הנהלת פסטיבל עכו. בשנות התשעים שימשה מנהל אומנותית ודרמטורגית בתיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער, באר שבע ובית לסין. בעשור הראשון והשני של שנות האלפיים המשיכה לעסוק בעיבוד מחזות ואף זכתה בשנת 2006 בפרס מפעל חיים על שנות עבודתה כמנהלת אומנותית בתאטרון לילדים ונוער. באלבום התמונות שלפנינו תמונות מנוף ילדותה ונעוריה של פנינה במושב נהלל, תמונות שלה ושל ארוסה עלי בן-צבי (בנם של יצחק בן-צבי ורחל ינאית שנפל ימים ספורים לפני יום חתונתם), תמונות ממסעה למחנות העקורים בגרמניה לאחר המלחמה, הכרותה עם מי שעתיד להיות בעלה רוברט (בוב) גרי וכן תמונות מהקריירה האמנותית שלה כשחקנית ובמאית. יוסף דרומי (קוטלר) ורעייתו ציפורה לבית אוסטרובסקי - הוריה של פנינה י וסף נולד באוגוסט 1888 בעיר ירשב בחבל פודוליה שבגבול אוקראינה-רומניה להוריו יחזקאל קוטלר ואיטה לבית (?). היה ציוני ופטריוט מנעוריו ובשנת 1903, כשהיה בן חמש עשרה, הוציא מנשר ברוסית ובעברית שסיפר על חזונו של הרצל. הוא התגייס לצבא הרוסי ושרת כשמונה שנים, ארבע שנים שרות חובה וזאת מתוך רצון להוכיח שיהודי אינו פחדן. בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ להמשיך ולשרת בצבא ארבע שנים נוספות. לימים נישא לציפורה דרומי לבית אוסטרובסקי ילידת שנת 1894 מביקטרינוסלב, ברוסיה בתם של מנחם ורבקה. בשנת 1919 ב- 19 בדצמבר עלה לארץ-ישראל כחלוץ יחד עם רעייתו שעברו הכשרה חלוצית ברוסיה באונייה רוסלאן יחד עם חלוצים נוספים . עוד באונייה שינה את שם משפחתו ל- דרומי. יחד עימם עלה גם אחיה של ציפורה, שמעון ורעייתו יפה, שהתחזו לילדיהם של יוסף וצפורה. קבוצת החלוצים שהגיעו לנמל יפו בהדרכת האגרונום זוסמן, נשלחו לחברון והקימו משתלה לעצי יער במטרה ליער את הרי ירושלים. כשהתפרקה הקבוצה נשלחו חבריה להקים את קיבוץ קריית ענבים. כששמע יוסף על על הקמת המושב העברי הראשון, יצא לדרך על עגלה לגבעת שימרון בעמק יזרעאל והצטרף אל האוהלים הראשונים של קבוצת המייסדים שהקימו מאהל מעל הביצות לימים - נהלל. בשנת 1921 כשבנם בכרם מנחם נולד (נולד עוד בחברון), עברו בני המשפחה להתגורר בנהלל. בנהלל כל משפחה קבלה אמצעי יצור זהים, שטח אדמה, מים ופרה וסוס כמו גם חומרים לבניית צריף למשפחה שכלל שני חדרים ושירותים מחוץ לצריף. בחצר המטופחת של בית המשפחה היו עצי פרי: גוייבות, שסק, תאנים ותות. ציפורה התגאתה בשיחי הוורדים שגידלה וטיפחה. במהלך השנים נולדו ליוסף ולציפורה שתי בנות: רבקה לימים סמו ילידת (1923) ופנינה לימים גרי (1927). יוסף נפטר בשנת 1970 וציפורה לבית אוסטורובסקי נפטרה בשנת 1979. שניהם קבורים בבית הקברות בנהלל. קראו עוד