קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אוסף רחל ינאית בן-צבי (1886-1920)

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט

אוסף התצלומים שלפנינו מביא באופן חזותי מקבץ של תמונות מפרקי חייה של רחל ינאית (לבית לישנסקי) החל מימי נעוריה עת סיימה את לימודיה בגימנסיה הרוסית, נסיעתה לז'יטומיר ולקייב, הצטרפותה לפעילות במפלגת 'פועלי ציון', השתתפותה כנציגת מאלין בקונגרס הציוני השביעי שהתקיים בבאזל בשוויץ (1905) ועד לפעילותה הענפה בשנות העשרים של המאה ה- 20. בשנת 1905 נדדה רחל ינאית לאוניברסיטת ינה בגרמניה בה למדה בוטניקה וזואולוגיה. בברלין פגשה בדב בר בורכוב, שהשפיע מאוד על המשך דרכה. היא שבה לרוסיה והתמסרה לפעילות פוליטית, בפולטובה, פגשה לראשונה את יצחק בן-צבי (1906). במשך יותר משנתיים הקדישה רחל את זמנה ומרצה לפעילות מפלגתית ולביצור ההגנה העצמית היהודית. היא הפיצה את רעיונות 'פועלי ציון' בקרב קהילות רבות והמשיכה להתעמק בתכניות המפלגה. בשנת 1908 עלתה רחל ינאית לארץ-ישראל לבדה. רצונה של רחל לחיות בארץ-ישראל 'חיים אחרים' בא לידי ביטוי במעשה קטן, אך סמלי וחשוב: שינוי השם. מגולדה לישנסקי הסבה הנערה את שמה לרחל ינאית. חייה של רחל בארץ נסבו בכמה מעגלים. עם בואה נפגשה עם ידידה יצחק בן-צבי. יצחק לא היה רק ידיד אלא שותף לכל הדרך: במפלגת 'פועלי ציון', בבחירת ירושלים כעיר מגורים, כמורה בצוות ה'גימנסיה העברית' בירושלים, כחבר מערכת 'האחדות' וכמורה, דרך טיולים משותפים בארץ-ישראל וסביבתה. לשני תפקידים הקדישה רחל את מירב מאמציה: הוראה בבית הספר הלאומי החילוני הראשון ב'גימנסיה העברית' בירושלים ועריכת עיתון מפלגת 'פועלי ציון'. בקיץ 1910 יצא לאור העיתון הסוציאליסטי העברי הארצישראלי הראשון. רחל הייתה אחת מארבעת חברי המערכת. העיתון נחשב לכלי הראשון במעלה להפצת רעיונות המפלגה, וחינוך פועלי ארץ-ישראל. בתקופת מלחמת-העולם הראשונה סייעה רחל גם ברכישת נשק בשביל 'השומר'. בשלוש השנים הראשונות לשבתה בארץ לא עסקה רחל בעבודה חקלאית. עם עזיבתו של יצחק-בן צבי ללימודי משפטים בקושטא, עזבה רחל ינאית את ארץ ישראל ונסעה ללמוד בפקולטה לחקלאות בנאנסי בצרפת. רוחות המלחמה שהחלו מנשבות ביולי 1914 האיצו ברחל לשוב לארץ שם חיכו לה אמה, אביה ואחיותיה שעלו בעקבותיה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נשארה רחל בארץ ושימשה חוליה מקשרת בין חברי "השומר" ומפלגת "פועלי ציון" בארץ ובחו"ל תוך כדי עבודה בתחום החקלאות, בין השאר בחוות הניסיונות של אהרון אהרונסון בעתלית. בראשית השלטון הבריטי בארץ רחל נבחרה ל'וועד הזמני' ולאחר מכן הייתה צירה ב'אסיפת הנבחרים' והייתה בין מייסדי 'אחדות העבודה', השתתפה בוועידת היסוד של ההסתדרות הפועלים הכללית והייתה בין מקימות 'מועצת הפועלות'. בפעילותה זו נסעה מעבר לים כמייצגת ארגונים שונים והייתה מעורבת בענייני ביטחון. בשנת 1918 נישאה ליצחק בן צבי. בשנת 1919 הקימה רחל בעזרתו של אברהם הרצפלד, ממייסדי ההסתדרות הכללית של העובדים, משתלת צמחים בשכונה הבוכרית בירושלים, אשר נועדה להכנת שתילים. אוסף זה מהווה חלק מן הארכיון הצילומים של יצחק ורחל ינאית בן-צבי. ארכיון צילומי זה כולל חלקים משפחתיים, מקצועיים וציבוריים. הוא מתחיל עוד בחייהם ובפעילותם ברוסיה של לפני מלה"ע הראשונה, ומתמקד בפעילותם הציבורית והמחקרית בארץ ישראל וסביבתה בתקופת 'היישוב' (1907 - 1948), ובתקופת הנשיאות (1952-1963). הוא מכיל גם אוספים מתקופת פעילותה של רחל לאחר מותו של יצחק בן צבי (1963 - 1978). חלקים נוספים מארכיון צילומי זה יועלו בקרוב. הציירת אירה יאן (שם העט של הציירת והסופרת אסתר יוֹסֶלביץ' סלֶפּיַאן): נולדה בקישינוב, רוסיה בשנת 1869 וכנערה עברה להתגורר באודיסה. בבית אביה באה בקשר עם מהפכנים, ושם נפגשה עם מי שעתיד להיות בעלה דימטרי סליפאן, חבר מפלגת הרבולוציונרים הסוציאליסטים. בשנת 1903 נפגשה לראשונה עם המשורר חיים נחמן ביאליק ועליו כתבה: "מאושרת הייתי למגע משוררנו הדגול, הוא שהשיבני לעמי, הוא שהחזירני לעצמי." בשנת 1906 נפרדה מבעלה ועלתה יחד עם בתם במשותפת לנה לארץ-ישראל. כעבור שנתיים (1908) התיישבה בירושלים והתחברה לחוג 'ירושלים החדשה' שכלל את רחל ינאית בן-צבי, בוריס שץ, יהושע ברזילי ואחרים. יחד עמם התגוררה בקומונה בשכונה קטנה לצד בניין האקדמיה לאמנות "בצלאל". אירה יאן תרגמה לרוסית את הפואמות "מגילת האש" ו"מתי מעט" מאת ביאליק, טיילה בירושלים בחברת רחל ינאית ויצחק בן-צבי והפכה לידידת נפשה של רחל ינאית. היא הרבתה לצייר ממראות ירושלים בסטודיו סמוך למבנה בצלאל. כמו כן הייתה שותפה להקמת 'הגימנסיה העברית ברחביה' ובה גם לימדה שיעורי ציור. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עברה יחד עם סגל הגימנסיה העברית ורבים מבני הקומונה לתל אביב והתגוררה בבית אדלר. היא המשיכה ללמד ציור ב'גימנסיה העברית- הרצליה'. בשנת1917 בעת גירוש יהודי תל אביב ונתיני רוסיה מהעיר, גורשה לאלכסנדריה.שבמצרים. שם היא חלתה בשחפת וחיה בעוני. תמונותיה הוסתרו בחפזה, כאשר חזרה לתל אביב לא מצאה אותן. התמונות נעלמו . לאחר כשנתיים, בשנת 1919, נפטרה משחפת ומשברון לב.היא נקברה בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. רחל ינאית הוציאה ספר לזכרה המספר בין השאר על ידידותן רבת השנים ובו גם אוסף מיצירותיה המעט שנשארו, בהוצאת הספרים מ. ניומן בע"מ, תשכ"ה.

סימול
IL-INL-YBZ-0115
סימול מקורי
יד יצחק בן צבי;YBZ.0115
תאריך
01/01/1889-31/12/1966
מיקום
  • יד יצחק בן צבי
כותר אוסף רחל ינאית בן-צבי (1886-1920).
כותרים נוספים English title: Rachel Yanait Ben Zvi (1886-1920)
יוצרים נוספים בן צבי, יצחק 1884-1963 ((יוצר האוסף))
מתוך יד יצחק בן צבי
רמת התיאור Fonds Record
קרדיטים רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.
מספר מערכת 997009628347705171