אוסף משפחת ברלינסקי

הדסה ברלינסקי, בתם של רבקה לבית בקר ועקיבא רבינוביץ, נולדה בירושלים בחנוכה תרע"ג, 31 בדצמבר 1913. חייה שזורים ונטועים בשורשי משפחתה הענפה והציונית שהגיעה בתחילת המאה העשרים מוילנה שבליטא לארץ ישראל. באלבום התמונות דיוקנאות של צאצאי המשפחה המורחבת: משפחות: מלץ, בקר, רבינוביץ, ברלינסקי, קוזלובסקי, וילקנסקי, מלצר, אלעזרי וולקני, גלעדי ומשפחתו של אלכסנדר זייד וציפורה לבית בקר משייח' אבריק. על גבי התמונות נרשם בכתב יד זיהוי של הדמויות המצולמות. רבקה לבית בקר: סבתא רבא של הדסה, מצד אימה, הודס מלץ, ילידת וילקומיר, נישאה למשה מלץ והתגוררה בווילנה. הודס (הדסה) התאלמנה בגיל צעיר והתפרנסה מבית מלאכה לתפירה בו עבדו כ - 35 תופרות, אשר הכינו בעבודת יד שמלות כלה, בגדים לחתנים ובהמשך מחוכים, חגורות בריאות ולבני נשים. להודס נולדו שני ילדים: רייזה ושכנא-כלב. בנה היגר לארצות הברית ובנה שם את משפחתו וביתה רייזה נישאה למנחם מנדל בקר בוילקומיר שגם הוא כאביו, בער-דב בקר, עסק בעבודות צביעה וסיוד וגם בהיבטים האומנותיים של המקצוע. הם היו קרובי משפחה של מ. ל. לילנבלום. רייזה ומנחם מנדל עברו לווילנה. מצבם הכלכלי השתפר כאשר מנחם מנדל עבד במקצועו אצל הגרף פרצ'בסקי ורייזה טיפלה בילדים ועסקה בתפירה. מנחם מנדל היה אדם דתי עם זאת הייתה לו גם השכלה כללית והוא קרא וכתב ברוסית ופולנית ודיבר יידיש כל חייו. לרייזה ומנחם מנדל בקר נולדו 7 ילדים. שלושה בנים וארבע בנות. סיפור חייהם של ילדי בקר נשזר בעשייה הציונית של ימי העלייה השנייה. הראשון שעלה לארץ, בשנת 1910 היה האח הבכור משה. בתחילה הוא ניהל חווה חקלאית בערטוף (הרטוב) ולימים התיישב בראשון לציון נולדו לו 9 ילדים, ניסן בקר הוסמך לרבנות בגיל 17 ונפטר ממחלת השחפת בגיל 20 בווילנה. קיילה-זלאטה עלתה לארץ ונישאה לישראל גלעדי (פוטרברויט) מקאלאראשי ממקימי ארגון 'השומר'. להם נולדו כמה ילדים מהם נותרו בחיים 2 ילדים. ישראל גלעדי נפטר ממחלה ב 1918 בן 32 במותו. ציפורה (פייגה-אטל) בקר נישאה בארץ לאלכסנדר זייד, גם הוא מראשי 'השומר'. להם נולדו 4 ילדים, אלכסנדר זייד נרצח ע"י ערבים בשנת 1938. רבקה נישאה לעקיבא רבינוביץ ולהם נולדו שלושה ילדים. אסתר (חיה) נישאה למאיר קוזלובסקי ולהם נולדו 3 ילדים. האח הצעיר דוד בקר היגר לארצות הברית ולו נולדו 3 ילדים. רבקה בקר, אימה של הדסה נמשכה למלאכת התפירה מילדותה המוקדמת בווילנה. היא שהתה שנה באודסה ולמדה את המלאכה ולימים הקימה בירושלים בית מלאכה וחנות לתפירת מחוכים ולבני נשים. עקיבא רבינוביץ: עלה לארץ ישראל בשנת 1908. שורשיו מהעיירה איישישוק. סבא שלו היה רבי לייזר וילקנסקי הדיין. רבקה, ביתו של ר' לייזר מנישואיו הראשונים נישאה לשמואל רבינוביץ אביו של עקיבא רבינוביץ . שמואל רבינוביץ היה רב מהעיירה סוויר ששורשיה העיירה וישנבה. הוא שימש בן הייתר כמזכירו של "החפץ חיים". רבי לייזר הדיין, אביה של רבקה, נישא שנית ובניו מנישואים אלה היו מראשי הפועל הצעיר והעלייה השנייה. הם שינו את שמם מוילקנסקי לאלעזרי וולקני. יצחק היה מנהיג ומדען, מאיר היה סופר ואיש ציבור מרדכי היה מדען מוכשר. כולם הגיעו לפלשטינה בתחילת המאה העשרים. עקיבא היה בנם הבכור של שמואל ורבקה רבינוביץ, אחריו אליקים אשר עלה לארץ למד בבצלאל והיגר לפריס, בנה משפחה ונספה בשואה, אימו של עקיבא - רבקה, האחות רחל והאח אהרון נספו בשואה. האח הצעיר נפתלי עלה ארצה ב -1921 והתגורר בקבוץ גבעת ברנר לשם עבר מכפר ורבורג. עקיבא ורבקה היו חברים עוד מנערותם בווילנה. עקיבא היה בין חברי הועד הראשון של "פועלי ציון" בווילנה יחד עם רחל ינאית בן צבי. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1908 ועבד בבן שמן אצל דודיו משפחת וילקנסקי-וולקני. בשנת 1910 הגיעה רייזה עם רבקה ביתה והתארגנו לחתונתם של רבקה ועקיבא. החתונה התקיימה בבית דודו של עקיבא, יצחק וילקנסקי ביפו. השיאם הרב קוק שהיה אז רבה של יפו. יוסף חיים ברנר נכח בחתונה זו ואף נשא דרשה. לאחר נישואיהם, רבקה ועקיבא עברו להתגורר בירושלים מול גן דניאל אוסטר של ימינו. בשנים 1928 ועד 1936 התגוררו ברחוב יפו 19 ולאחר מכן עברה החנות לבניין סנסור ברחוב בן יהודה 2 עד לשנת 1946. הם בנו בית במגרש שרכשו בסוף שנות העשרים לפני כן ברחוב אלחריזי 28 ברחביה. נעוריה של הדסה היו בעת שלטון המנדט הבריטי והיא בזיכרונותיה מציינת את קרבת מגוריהם למרכז הבילויים בירושלים שכלל הופעות ותזמורות. רייזה ומנחם מנדל בקר עלו לארץ ישראל בתחילת המאה העשרים. מנחם מנדל התיישב בערטוף (הר טוב) בבית בנו משה שלימים עבר עם משפחתו לראשון לציון. רייזה גרה עם רבקה ביתה. לימים רייזה ומנחם מנדל עברו לירושלים. הם היו אנשים דתיים ולכן לא יכלו להתגורר בכפר גלעדי. בו התגוררו חלק ממשפחתם. ביתם רבקה עם בעלה עקיבא גרו עימם בירושלים. מנחם מנדל המשיך לעבוד כצבעי וכסייד והשתתף בצביעת "הארמון" בשכונת הבוכרים. רייזה ומנחם מנדל נפטרו בירושלים בשנת 1927 ונקברו בהר הזיתים. עקיבא ורבקה רבינוביץ עברו בזקנתם להתגורר בכפר גלעדי. הדסה עצמה הייתה חברה בכפר גלעדי בשנים 1937-1941 רוב בני המשפחה, לבית בקר, נקברו בחלקת השומר בבית הקברות בתל חי. המשפחות מצד אימה של הדסה היו ממקימי ובוני קבוץ כפר גלעדי (נקרא על שמו של ישראל גלעדי) ושני אחיה של הדסה ברלינסקי, יהודק'ה ושמוליק גם הם הצטרפו לקיבוץ כפר גלעדי. עוד לפני נישואיה פתחה רבקה, אימה של הדסה, חנות קטנה לחגורות בטן ולבני נשים. עקיבא למד את סוד התפירה והצטרף לאשתו בחנות. החנות נתנה שירות לאנשים מכל הארץ כולל ערבים עד מלחמת השחרור. הדסה ברלינסקי לבית רבינוביץ: הדסה ברלינסקי נולדה בירושלים בחנוכה תרע"ג, 31 בדצמבר 1913. היא ואחיה יהודה (יהודק'ה) שנולד שנה וחצי אחריה, נולדו כאשר ההורים גרו ליד הקונסוליה הצרפתית ליד מגרש הרוסים בירושלים. בהמשך עברו כמה וכמה דירות עד אשר בנו את הבית במגרש שרכשו ברחוב אלחריזי 28. אחיה שמואל (שמואליק) נולד כאשר הדסה הייתה בת תשע. אחרי מלחמת העולם הראשונה מצבם הכלכלי של ההורים השתפר. בעת מאורעות שנות העשרים הגיעו לביתם כל קרובי המשפחה מהגליל. הוריה גרו אז עם הוריה של רבקה סבא וסבתא של הדסה רייזה ומנחם מנדל בקר. הדסה למדה בית ספר לבנות 'למל' והייתה תלמידה טובה ושקדנית. בגיל 5 חלתה הדסה בקדחת ושנה שלמה לא פקדה את לימודיה. בהמשך למדה בגימנסיה הריאלית במגמה מסחרית בירושלים. שם נמשכו הלימודים 3 שנים בלבד ואכן הדסה סיימה את לימודיה וקבלה תעודת בגרות בשנת 1929 היא הייתה בת 17. רייזה ומנחם מנדל הלכו לעולמם בסוף שנות העשרים ורבקה ועקיבא המשיכו להתגורר בדירה ברחוב אלחריזי עד שנת 1953 עת עברו לגור בכפר גלעדי עד פטירתם ונקברו שם. אימה של הדסה רבקה הייתה שומרת שבת וכשרות ואילו עקיבא התרחק מהדת. בתחילת דרכם נהגו להיות בחגים אצל הוריה של רבקה, סבא וסבתא של הדסה, רייזה ומנחם מנדל בקר. הדסה מספרת על קשרי משפחה קרובים עם הדודים ובני הדודים. זמן רב בילתה הדסה עם המשפחות שהתגוררו בכפר גלעדי בראשון לציון בעטרות ובגבעתיים. המפגשים המשפחתיים, הטיולים והבילויים עם בני הדודים היוו חלק משמעותי בחייה ובהווייתה. לאחר סיום לימודיה השתלבה הדסה בעבודה בחנות של הוריה. במקביל הצטרפה בארגון 'ההגנה' והייתה תקופה מסויימת מפקדת הבנות בירושלים. בשנת 1935 שהתה הדסה כשנה בעיר אלכסנדריה שבמצריים בשליחות של לימוד השפה העברית ועבודה בתנועת הנוער "החלוץ". הדסה בילתה כחודשיים אצל הדוד אליקים, אחי אביה, בפריס. בשנת 1937 עד 1941 שהתה הדסה בקבוץ כפר גלעדי. הוריה לא שמחו על כך. אולם בדיעבד גם הם לימים 1953 עברו לכפר גלעדי (בו התגוררו שני בניהם עם משפחותיהם) וחיו שם עוד שנים רבות. בתקופה בה הייתה הדסה בכפר גלעדי היא התגוררה בחדרן של דודתה האלמנה קיילה גלעדי. והאלמנה טובה פורטוגלי, ועבדה כמדריכה מעולה לנשק, גננת, מורה לעברית ולמתמטיקה, תופרת לבני נשים וכן בגן הירק. בשנת 1940 הכירה בירושלים את נפתלי ברלינסקי שעלה מפולין כחבר בהכשרת החלוץ בשנת 1930. נפתלי עבד במפעלי ים המלח ולאחר מכן התגייס למשטרת היישובים העבריים כנוטר משנת 1936 במשך 10 שנים. נפתלי אהב לטייל ולרקוד. עם נישואיה לנפתלי חזרה הדסה לירושלים. הם התגוררו ברחוב עובדיה 9/א בשכונת כרם אברהם עימם התגוררו אחיו ואחותו של נפתלי. עוזי בנם של הדסה ונפתלי נולד ב 1942 כחצי שנה אחרי כן עברה המשפחה הצעירה להתגורר ברחוב אלחריזי 28 באחד מחדרי הדירה האחורית של הבית כאשר הוריה של הדסה בחדר השני. בדירה בת שלושת החדרים הקדמית גרה בשכירות משפחת מנצ'ל.- ההורים ושני ילדיהם תרצה ואהוד. (אהוד לימים הארכיאולוג אהוד נצר). כמה שנים אחרי כן נולדה בתיה ויהודק'ה דודה הקים צריפון על המרפסת האחורית. נפתלי בעלה של הדסה ואביה של בתיה עבר לעבוד בסוכנות היהודית במדור לחיפוש קרובים. עקיבא ורבקה סגרו את החנות. בזמן ההפוגה הראשונה במלחמת השחרור עזבה משפחת מנצ'ל את הדירה, ומשפחת ברלינסקי עוברת להתגורר בדירת שלושת החדרים הקדמית. לאחר הקמת המדינה החליטו רבקה ועקיבא לעבור להתגורר בכפר גלעדי .הדסה התחילה לעבוד בארכיב של משרד ראש הממשלה בו התמידה עד צאתה לגמלאות. העבודה הייתה בתנאים קשים ובעבודה ידנית בלבד. הדסה חשה שליחות של ממש בעבודתה ואף קשרה קשרים עם עובדי המשרד והייתה פעילה בוועד עובדים. בד בבד גידלה את שני ילדיה עוזי ובתיה. רבקה אימה נפטרה בשנת 1972 ואביה עקיבא בשנת 1979. שניהם נקברו בבית הקברות בתל חי. בעלה של הדסה נפטר באופן פתאומי בשנת 1974. הדסה המשיכה בעבודתה והתנחמה בילדיה ונכדיה. בשנת 1978 פרשה מעבודתה. קראו עוד