מבצע בו הוחדר חומר נפץ לתעלת ביוב תורכית בסמוך לשער שכם (נכנסו אליה מעמדת הגפרורים במוסררה) כפעולת הסחה לפריצת דרך להר הצופים. (פרסום בנושא "מבצע מטען" תוכלו לקרוא בעיתון "במחנה" בגיליון מספר 45 מתאריך 16/7/1986 שפורסם בעקבות הסרת הצנזורה מעל המבצע וכן בגיליון 3-4 מתאריך 8/10/1986). כאמור בעקבות כניסתו של דוד לתעלה הוא חלה בקדחת קשה והיה מאושפז כחודש ימים במהלך מלחמת השחרור. מפות ירושלים מתקופת שירותו של דוד בחטיבת עציוני, הובאו לארכיון המפות יד-יצחק בן-צבי על ידי אלה גובר, בתו של דוד), אחת מהמפות מתארת את המסלול המשוער של תעלת הביוב התורכית (ב"מבצע מטען"), מפה מקורית של העתק שמש. מפה שנייה מציינת את קווי הגבול בין ישראל וירדן תוך ציון השטח המפורז. מפה שלישית שהינה הדפסה על נייר של המפה הראשונה. שלוש המפות מבוססות על מפות בריטיות מנדטוריות ועליהן חותמת של חטיבה 6 (חטיבת עציוני) משנת 1948. בסיור מקדים לפעולה דוד גובר עבר בתוך תעלת הביוב וכתוצאה מכך חלה דוד בקדחת קשה. הוא אושפז כחודש ימים בבית החולים "אביחיל". לאחר שחרורו מונה לשמש סגן מפקד פלוגת ג'יפים בחטיבת עציוני, בה שירת עד פירוקה של החטיבה בחודש יוני 1949, מועד שחרורו. לאחר השחרור דוד החל לעבוד בחברת התחבורה "אשד" ואח"כ ב"אגד". דוד גובר נישא למירה (מרים) לבית שניפר מנהלל. הזוג עבר להתגורר בנהריה. בשנת 1959 דוד חלה במחלת כבד קשה (כתוצאה מהקדחת שחלה בעבר) ובחודש דצמבר 1963 נפטר. בן ארבעים וחמש היה במותו. לאחר מותו הוא הוכר כחלל צה"ל. סיפורו מופיע באתר "יזכור" להנצחת חללי מערכות ישראל). דוד לא סיפר את סיפור שהותו במנזר בטורקיה ובירושלים לא לרעייתו ולא לבני ביתו, אולי משום שביקש להסתיר זאת מפניהם או משום שלא נשאל אף פעם על ידם. המידע עלה לפני למעלה מעשר שנים בעקבות שיחות שניהלה בתו אלה גואל עם חבריו שנותרו בחיים ותחקיר קורות חייו. עדיות תומכות נמצאו גם במסמכים שנותרו מעיזבונו. באוסף התצלומים שלפנינו שנמסר לארכיון התמונות של יד יצחק בן-צבי על ידי בתו אלה גואל לבית גובר תצלומים מבית מאיר גובר ובת זוגו אלקה שיסטקובסקי. תצלומים שדוד ירש לאחר מותם. (מאיר נפטר בפברואר 1936 בגיל 48 ואלקה נפטרה באוקטובר 1941). הם קבורים בהר הזיתים בחלקת וולין ג'). בין התצלומים שנמצאו בביתם לא נמצאו תמונותיהם של זאב וסימה גובר. עובדה זו מחזקת את ההשערה כי הוריו של דוד לא עלו כנראה לארץ ישראל. עקבותיהם לא נודעו. תצלומים מבני המשפחה המורחבת מרוסיה או מפולין נותרו אם כן ללא פיענוח וזיהוי.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית