קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אוסף יהודה אריה גליק וחסידה לבית וינוגרד

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט

שורשי משפחת גליק בארץ ישראל נטועים בשנות השבעים של המאה ה-19 עם עלייתם של חיים צבי ומלכה לבית חיימסון לארץ ישראל (1870) והולדתו של מרדכי גליק בט"ז חשוון תרל"ו (1878) בעיר העתיקה בירושלים. בעיר העתיקה ניהלה מלכה מאפייה לייצור לחם. (הערה: שם המשפחה גליק הוא שם הנעורים של מלכה. חיים צבי (הסב) ואחיו אימצו את שם משפחת אימם חיימסון כדי להימנע מגיוס לצבא הטורקי). מרדכי הנער, שגדל בעיר העתיקה בירושלים בסמוך לדודו הרב גרשון גליק (אחיה של מלכה, ובעל ייקב טפברג) הושפע ממנו רבות. לאחר שהתייתם בגיל צעיר מאביו חיים צבי 'אימץ' אותו גרשון גליק ולימד אותו את מלאכת עשיית היין. לאחר עזיבתו של גרשון את ארץ ישראל וצאתו לארצות הברית מרדכי קיבל לידיו את הטיפול בייקב של דודו. לימים נישא מרדכי לאיטה לבית ליפקינד ילידת 1878 מינסק (ליטא). כשמלאו לאיטה שלוש היא עלתה לארץ-ישראל עם אמה ושתי אחיותיה. (אביה נפטר עוד בליטא). הן הצטרפו לסבם אליעזר ליפקינד, ממייסדי שכונת 'משכנות ישראל' (1880) שמחוץ לחומת העיר העתיקה. בשנת תרנ"ב (1897) עברו מרדכי ואיטה להתגורר בשכונת 'מזכרת משה' ומשם המשיך מרדכי לנהל את הייקב. לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה החליט מרדכי גליק להרחיב את עסקיו ולייצא יין גם לחוץ לארץ. הוא לקח הלוואות והוציא את משלוח בקבוקי היין הראשון לחו"ל. המלחמה פרצה והתשלום עבור משלוח היין לא הגיע. המלחמה הרעה את רווחי העסק ואיטה ומרדכי החליטו לחלק את החנות לממכר יין לשניים. בחצי החנות מרדכי המשיך במלאכת ייצור היין ובחצי השני איטה לקחה הלוואה ופתחה מאפייה לאפיית לחמים. משפחת גליק נאלצה לחיות בצמצום כדי להשיב את ההלוואה עד תומה. לימים משפחת גליק עזבה את שכונת 'מזכרת משה' ועברה להתגורר בשכונת 'משכנות', בבית משפחתה של איטה שהתפנה מיושביה. למרות הדוחק והצמצום שבהם חיו משפחת גליק, איטה הקפידה לשים בכל בוקר כיכר לחם כמתן בסתר ליד דלתה של אחת המשפחות המפורסמות בשכונה ובירושלים כולה וכך הצילה אותה מחרפת רעב בזמן המלחמה. למרדכי ואיטה נולדו במהלך השנים חמישה ילדים: אסתר (לימים הרשלר) (1898), יצחק-יעקב גליק (1901), רחל (לימים קרשינסקי) (1904), צביה (לימים חיות) (1909) ויהודה אריה גליק (1912). השפה המדוברת בביתם היא אידייש. מרדכי ידע גם עברית. איטה ידעה אידייש, ספניולית ומעט ערבית שאותה למדה בשכונה. איטה לא ידעה עברית. לימים לכשגדל הבן הבכור יצחק-יעקב גליק הוא סייע בפרנסת המשפחה ועבד בבית מסחר גדול לעסקי נייר בירושלים שנקרא "שריון". בשנת 1928 פתח יצחק יעקב חנות עצמאית משלו ברחוב החבצלת בירושלים (בזמנו נקרא רחוב הסולל). מרדכי האב סגר את חנות היין ועבר לעבוד בחנות בנו. בהמשך הצטרף גם האח הצעיר יהודה אריה לעבוד בחנות לאחר שסיים את לימודי הוראה בסמינר מזרחי. בשנת 1933 יהודה אריה גליק קיבל משרה חלקית במושבה מגדיאל ועבר להתגורר שם במהלך שלוש שנים. יהודה אריה גליק וחסידה לבית וינוגרד: יהודה אריה נישא לחסידה לבית וינוגרד (1936) והם עברו להתגורר בדירה שכורה ברחוב נצח ישראל בתל- אביב. יתר בני משפחת גליק נותרו להתגורר בירושלים. רחל צלניקר לבית וינוגרד נשארה להתגורר גם כן בירושלים. אחותה התאומה חנה חבס עברה גם כן לתל אביב והאח ישעיהו וינוגרד עזב גם כן לתל אביב. יהודה אריה גליק לימד בבית הספר הדתי ביל"ו לבנים בשנת 1957 ועבר לנהל את ביה"ס מירון בעיר עד לפרישתו לפנסיה .יהודה אריה הלך לעולמו בשנת 2006. בן 94 היה במותו. חסידה לבית וינגורד: נולדה בשנת 1912 בירושלים בשכונת 'כנסת' להוריה רוזה ואהרון וינוגרד. אהרון נישא בשנית לרוזה לאחר מות אשתו הראשונה לבית משפחת ברדקי, ממנה נולד בנם ישעיהו. לאהרון ורוזה נולדו ארבעה ילדים: תאומות חנה ורחל, חסידה והבן שלום (נפטר בהיותו כבן חמש). במלחמת העולם הראשונה עזב אהרון לארצות הברית כדי להימנע מגיוס לצבא התורכי ורוזה נותרה עם הילדים בירושלים. אהרון חלה ונפטר. רוזה עסקה בתפירה ופרנסה את המשפחה לבדה. חסידה למדה בנעוריה בבית הספר הדתי לבנות 'אווילינה דה רוטשילד' ואף זכתה בתעודת הצטיינות על הישגיה הלימודיים. לאחר מכן עבדה כמזכירה במשרדי עורך-דין. לאחר נישואיה ליהודה גליק בשנת 1936 חדלה לעבוד. אמה רוזה עברה להתגורר בביתם. בשנת 1939 עברו יהודה אריה וחסידה לביתם החדש ברחוב צבי ברוק (המשכו של רחוב ביאליק). בספטמבר 1940 נהרס הבית בהפצצת המטוסים האיטלקיים על תל אביב. באותה העת שהתה רוזה בירושלים אצל ביתה רחל. בהפצצה נהרגו שניים משוכרי חדר בבית וחסידה נפצעה. במהלך השנים נולדו לחסידה ואריה שלושה ילדים: אהרון (1938), רות (1941) וארזה (1951). חסידה לבית וינוגרד נפטרה בשנת 1964, בת 52 במותה. באוסף תמונות שלפנינו תמונות ממשפחות גליק ווינוגרד שראשיתן בירושלים החל מ1800 לערך ועד סוף המחצית הראשונה של המאה העשרים אשר גרה בשכונות שערי חסד, משכנות ובית וגן. ולצידם גם הצצה לאתרי ארץ ישראל בהם טיילו. האוסף נמסר לארכיון התמונות של יד יצחק בן-צבי על ידי ארזה ורהפטיג לבית גליק, בתם של יהודה אריה וחסידה לבית וינוגרד.

סימול
IL-INL-YBZ-0319
סימול מקורי
יד יצחק בן צבי;YBZ.0319
תאריך
01/01/1915-31/12/1962
היקף
178 פריטים.
מיקום
  • יד יצחק בן צבי
כותר אוסף יהודה אריה גליק וחסידה לבית וינוגרד.
כותרים נוספים English title: Yehuda Aryeh Glick and Chasida nee Weingrod
יוצרים נוספים גליק, יהודה-אריה REI-YBZ ((יוצר האוסף))
הערות אוסף זה קוטלג על ידי צוות יד יצחק בן צבי החל מ-30/03/2008 ועד 23/11/2017
מתוך יד יצחק בן צבי
רמת התיאור Fonds Record
קרדיטים רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.
מספר מערכת 997009628437905171
      1. הצג את 10 הפריטים הבאים מתוך 351
      2. הצג הכל

בכל שימוש יש לציין את מקור הפריט בנוסח הבא:

רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.

תנאי השימוש:

לכל תיק בארכיון נקבעו תנאי השימוש המתאימים

תנאי השימוש מופיעים בדף התיק הארכיוני באתר הספרייה הלאומית.

למידע נוסף על שירות בירור מצב זכויות היוצרים ותנאי השימוש בפריטים מאוספי הספרייה לחצו כאן.

תצוגת MARC

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?

שותפים