כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
הרב שלום הדאיה זצ"ל עלה לארץ ישראל כציוני בשנת 1892 מחלב שבסוריה ביחד עם אשתו שרה (למשפחת לבטון), שלוש בנים ובת אחת. בארץ ישראל נולדו למשפחה עוד 16 צאצאים, אך 10 מהם נפטרו ממחלות. המשפחה התמקמה בשכונת אוהל משה בירושלים, מכיוון שדיברו בשכונה זו בעיקר בשפת הלדינו, וכפי שהסביר הרב הדאיה - "לדינו איני יודע, כך אני לא אדבר ולא אשמע לשון הרע". הרב שלום הדאיה שימש כראש ישיבת המקובלים בישיבת בית אל אשר ישבה בעיר העתיקה, ופרסם ספרי שו"ת וקבלה. בין ילדיו היו - הרב יצחק הדאיה ששימש כרב נחלאות (בנו הרב משה בדאיה הוא רב ראשי בעיר אילת), הרב עזרא הדאיה שימש כראש אב בית הדין בחיפה וחיבר ספרי נחלת עזרא, ושימש כרב בנחלאות וביישובי פרוזדור ירושלים. בין בנותיו היו - מזל, שנישאה לרב יעקב קצין, בנו של רב הקהילה הסורית בניו יורק, ורינה - שנישאה לרב הראשי של סוריה הרב משה מזרחי. בנו הרב עובדיה הדאיה היה מי שירש את תפקידו כראש ישיבת המקובלים בית אל, ממותו בשנת 1945 עד לכיבוש העיר העתיקה במלחמת העצמאות. בשנת 1959 הקים הרב עובדיה את הישיבה ברחוב רש"י בשכונת יגיע כפיים. עד הקמתה מחדש ישבה הישיבה בבית הכנסת מטלון ברחוב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך. לפירוש השם הדאיה כתב בן המשפחה יעקב בנו של עזרא - "הדאיה - יושיט יד = מתנה. בישעיה: והיה באחרית הימים, וגר זאב עם כבש וגו'. ועל מאורת צפעון גמול (=תינוק) ידו הדה (=יושיט). ומכאן מוכן השם הדאיה - מתנה. טקסט מקור: הרב שלום הדאיה זצ"ל עלה כציוני לארץ בשנת 1892, היה דיין, וראש ישיבת המקובלים בישיבת בית אל בעיר העתיקה (הסמכות העליונה בקבלה). העדיף לגור בשכונת אוהל משה, כי בשכונה זו דיברו לדינו - והסביר, לדינו איני יודע, כך אני לא אדבר ולא אשמע לשון הרע. פרסם ספרי שו"ת וקבלה. אחריו שימש בנו הרב עובדיה הדאיה כראש מקובלי בית אל, עד לכיבוש העיר העתיקה (הרב עובדיה מפורסם בספר "ישכיל עבדי" ועוד, וספרי קבלה. שאר בניו של שלום הדאיה - הרב יצחק הדאיה, ששימש כרב נחלאות (הרב משה הדאיה, בנו של הרב יצחק משמש רב באילת כרב ראשי). הרב עזרא הדאיה רב ומקובל שימש כראש אב בית הדין בחיפה - חיבר ספרי נחלת עזרא (אותם ערכתי) בראשית דרכו שימש כרב בנחלאות ובפרוזדור ירושלים. אני עצמי עסקתי בהוראה ובפיקוח באזור חיפה, קיבלתי פרס חינוך ארצי, וכעת אני לומד (ומלמד) בישיבת המקובלים "נהר שלום". לפי המסורת שבידינו המשפחה היא ממגורשי ספרד. הסבא ר' שלום הדאיה עלה לארץ יחד עם 3 בנים ובת, מחלב לירושלים - אשתו שרה שהיא בת ר' יצחק לבטון, נכד הרב מרדכי לבטון. יתר ילדיו נולדו בארץ, נולדו לו 16 צאצאים, אך נפטרו 10 ילדים ממחלות, ונותרו 4 בנות, הרב יצחק, הרב עובדיה, ר' משה, והרב עזרא, וכן שתי בנות: מזל - שהתחתנה עם הרב יעקב קצין (???) הרב הראשי בניו יורק, הרב לקהילה הסורית. והבת השניה רינה שהתחתנה עם הרב הראשי של סוריה הרב משה מזרחי. פירוש השם הדאיה - יושיט יה = מתנה. בישעיה: והיה באחרית הימים, וגר זאב עם כבש וגו'. ועל מאורת צפעון גמול (=תינוק) ידו הדה (=יושיט). ומכאן מוכן השם הדאיה - מתנה. זיהוי המצולמים (חוץ מאחד), נתקבלו מאת מר יעקב הדאיה, מוסר התצלום: ירושלים, שנות ה-50, חברי ישיבת המקובלים בית-אל, במשכן זמני בבית הכנסת מטלון ברחוב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך, שם למדו עד שנבנתה הישיבה ברחוב רש"י (בשנת תשי"ט- 1959). ראש הישיבה היה רבי שלום הדאיה ז"ל עד פטירתו ב-1945, אז התמנה בנו, הרב עובדיה לראש הישיבה (הרב שעומד ומלמד). ישיבת המקובלים בית-אל היתה הקתדרה (דגש מתחת ל-ה') בתחום הקבלה. רבי שלום הדאיה - ראש הישיבה, עד פטירתו ב-יג' כסליו תש"ה (1945). לאחר פטירתו שימש בנו הרב עובדיה, כראש ישיבה. ישיבת בית אל הוקמה בעיר העתיקה בירושלים. כשנכבשה העיר העתיקה מאיתנו, ב-1948, לא היה למקובלים מקום ללמוד. הרב עובדיה הדאיה (הנראה בתצלום עומד ומלמד), חלם ששואלים אותו מי יבנה את ישיבת בית אל, ובחלום הוא עונה אני אקים. החלום שנה על עצמו. ואכן בשנת תשי"ט (1959) הקים את הישיבה על גג ביתו, ברחוב רש"י.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
