אוסף אברהם מימראן וכוכבה לבית אבורביע

משפחת מימראן התגוררה בין השנים 1948-1837 בעיר העתיקה בירושלים. ראשוני בניה הגיעו אליה לאחר שניצלו מרעש האדמה שארע בצפת בשנת 1837. אברהם מימראן נולד בעיר העתיקה בירושלים בשנת 1910 להוריו רפאל מימראן ואסתר לבית עלי. בימי ילדותו התחלף השלטון העות'מאני בשלטון בריטי והחלום הציוני קרם עור וגידים. בימי בגרותו התרחשה המלחמה העיקשת על הרובע היהודי בירושלים במלחמת העצמאות - עד נפילתו בידי הירדנים ב- 28/5/1948. בשנות העשרים של המאה העשרים האב רפאל מימראן עסק בייצור גבינות ומוצרי חלב. לאחר הקמת "תנובה" בירושלים (מחוץ לחומות) נאלץ לסגור את העסק. בראשית שנות השלושים פתח האב יחד עם שני בניו, אברהם ובן ציון מימראן, חנות מכולת ברחוב היהודים שבלב הרובע היהודי. החנות הוקמה בסמוך למקום מגורי המשפחה, בבית חב"ד שברחוב חב"ד (קודם לכן התגוררה המשפחה ברחוב הקראים). חנות המכולת של מימראן הייתה למרכז כלכלי וחברתי של הקהילה היהודית בעיר העתיקה. בזמן רגיעה המכולת שרתה את התושבים וגם סיפקה מצרכים למוסדות החינוך רבים בעיר (בתי ספר וגני ילדים), ולבתי החולים "משגב לדך" ו"ביקור חולים". בתקופת המצור על הרובע הייתה החנות למרכז סיוע ללוחמים, בהם אנשי "ההגנה" והאצ"ל ו"פלוגת הכותל", וכמובן לתושבי הרובע. מהמכולת נותרו פנקסים ורישומים מקוריים מהשנים 1937--1948, בהם מאות עמודי חשבונות. רישומים אלה שופכים אור על הרכב המצרכים באותה תקופה, על הרגלי הצריכה ועל המוסדות והאנשים שקיבלו מצרכים בהקפה. הרישומים נערכו בכתב ידו של אברהם בסדר מופתי (דפים מייצגים מהרישומים מובאים באוסף זה). בשנת 1936 נשא אברהם לאישה את כוכבה (אסטריה) בתם של שלמה ויוכבד לבית אבורביע, בת למשפחת רבנים ידועה בירושלים. משפחתה עלתה לארץ ישראל בשנת 1914 מטיטואן שבמרוקו הספרדית, בהיותה בת שנתיים. לאחר נישואיו עבר הזוג להתגורר בשכונת נחלת אחים בירושלים, שם נולדו ארבעת ילדיהם - רפאל, חפציבה, יעקב ויוכבד. מגורי המשפחה היו בסמוך לבית אחיה של כוכבה, הרב עמרם אבורביע שכיהן כרב השכונות (נחלאות) למרות גילו הצעיר, ולימים כרבה הספרדי של העיר פתח תקווה. עיסוקיו הרבים של אברהם אילצו את כוכבה ליטול על כתפיה את ניהול הבית. הבית נוהל ביד רמה וטביעת אצבעותיה ניכרו בכל התחומים - חרוצה, בעלת תושייה, אמנית מסרגה ומחט, תבשיל ומרקחת. דאגתה לחינוך ולהשכלה לילדיה היתה בראש מעייניה. כאן באו לידי ביטוי גם בקיאותה בתנ"ך, בתולדות עם ישראל, בשירה העברית ובמכמני פולקלור הלאדינו, את כולם השכילה להנחיל לילדיה. כמו כן פינתה מזמנה למעשי חסד וצדקה רבים (מתן בסתר). בית משפחת מימראן היה ידוע כבית מכניס אורחים, לצעירים כמבוגרים ולרחוקים כקרובים. בדצמבר 1947 הוועדה לענייני העיר העתיקה מטעם ועד הקהילה העברית בירושלים מינתה את אברהם מימראן לטפל בענייני האספקה והמשלוח של מצרכי מזון לרובע היהודי המנותק. האספקה הגיעה תחילה בשיירות של משאיות ממוגנות ירי, ובהמשך במשוריינים בריטיים מהעיר המערבית. עקב האיסור של השלטון הבריטי להכניס אמצעי לחימה לרובע, נאלצו מגיניו להבריח נשק בתחתיות כפולות שהתקינו במיכלי הדלק של רכבי השיירות, בכדי החלב ובמזוודות. עם התהדקות המצור על הרובע סיפקה חנות המכולת מצרכים לתושבים (לחלקם בהקפה). אברהם מימראן פיקח על שיירות האספקה שיצאו לרובע מרחוב אגרון ומשם דרך שכונת ממילא אל שער יפו ולעיר העתיקה. (מאוחר יותר שיירות האספקה נכנסו דרך שכונת ממילא דרך שער ציון). השיירה האחרונה נכנסה לרובע ב- 13 במאי 1948. בפעילות זו נפצע אברהם מרסיס של פגז ביום י"ח באייר תש"ח - ערב נפילת הרובע בידי הירדנים. האחים מימראן סייעו (תוך סיכון עצמי) בחתימתם על ערבויות לשחרור אנשי מחתרת, לוחמים ואזרחים שנאסרו בידי הבריטים והושמו בקישלה. הם אף הלוו כספים בסכומים של מאות לא"י לצרכים שונים דחופים שהתעוררו במהלך המצור, בין היתר לרכישת נשק ותחמושת. (משה ארנוולד, 'מצור בתוך מצור', עמ' 65, והערה 163). לאחר נפילת הרובע היהודי, פתחו האחים אברהם ובן ציון מימראן חנות מכולת בשכונת רוממה בירושלים. בשנת 1951 העתיקה משפחת אברהם וכוכבה את מגוריה לרוממה. אברהם היה עסוק ברוב שעות היום בעסקי החנות, אך תמיד הקצה חלק מזמנו הפרטי לפעילויות ציבוריות, כמו גבאות וחזנות בבתי כנסת, חברות פעילה באגודות מקצועיות ועוד. שנה לאחר פטירת רעייתו כוכבה (1989), עבר אברהם להתגורר ב"נופי ירושלים" שבשכונת בית וגן. מידי יום עבד כמתנדב בארכיון בית החולים "הדסה עין כרם". הוא התמיד בכך עד שלושה ימים לפני פטירתו בשנת 1995. התמונות ניתנו לארכיון יד יצחק בן-צבי על ידי האחים רפאל ויעקב מימראן והאחות יוכבד מרידור לבית מימראן. על ענף נוסף של צאצאי משפחת מימראן - ראו באלבום התמונות של משה שרביט שמספרו YBZ.0090. קראו עוד