אוסף התמונות המובא לפניכם מציג תמונות, מסמכים ומכתבים המתעדים את ראשית ימי בית החולים שערי צדק בירושלים ומתעד את פועלו של מייסדו ומנהלו הראשון במשך ארבעים וחמש שנה ד"ר משה (מוריץ) ואלך. מלבד מספר תמונות של דיוקנו של ד"ר ואלך אין כמעט באוסף תמונות מחייו האישיים. באוסף הצצה לבניין בית החולים, למסדרונות בית החולים, לשלטי זיכרון לתורמי בית החולים, בית המרקחת, בית הכנסת, חדרי האשפוז שבו וגם לגן ולרפת הפרות שסיפקה חלב טרי שהוקמו בחצר בית החולים. בכל שנה בחג הסוכות הוקמה בחצר בית החולים סוכה בה התארחו חוגי היישוב הישן. ראוי לציין כי חלק מהתמונות שנשתמרו אינם באיכות טובה. באוסף גם תיעוד של אירועים חברתיים וטכסים אליהם הוזמן ד"ר ואלך בשלהי השלטון העות'מאני ובמשך תקופת המנדט הבריטי. לאחר מותו הועבר עיזבון מסמכיו, אלבומי התמונות ומסמכים, לידי עורך דינו מרדכי בוקסבוים. בשנת 1959 נפטר בוקסבוים ואלמנתו פנתה לשאריו של ואלך שיפנו את חפצי ואלך מדירתה. יוסף, נכדו של האח לודוויג ואלך, היה באותם ימים סטודנט לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים והוא נחלץ למשימה ואסף את העיזבון לביתו. מאז משמרים ד"ר יוסף ואלך ורעייתו רחל את אוסף בביתם שברחובות. יוסף ואלך העמיד את התמונות לסריקה בארכיון התמונות שביד יצחק בן צבי כדי שיהיו אלה פתוחים לעיון הציבור וכדי לאפשר לחוקרים המתעניינים להשתמש בתמונות אלה למחקריהם. הנכם מוזמנים לעיין במאמר שפורסם ב'עת -מול', דו ירחון לתולדות עם ישראל וארץ ישראל, העוסק באלבום התמונות של ד"ר ואלך: 'על שולחן העבודה של הדוקטור', יולי 2007, גיליון 194, הוצאת יד יצחק בן-צבי. ד"ר משה (מוריץ) ואלך: נולד בעיר קלן בגרמניה בשנת 1866 למשפחה יהודית דתית, שאביה יוסף שימש בין השאר גבאי של אחד מבתי הכנסת בעיר. הוא הוסמך לרפואה בשנת 1889 באוניברסיטת ברלין. בשנת 1901 הגיע לארץ ישראל לשמש כרופא מטעם הוועד של יהודי פרנקפורט לתמיכה ביהודי ארץ-ישראל'. תחילה שימש כרופא פרטי ולאחר מכן נמנה עם צוות הקמת בית החולים שערי צדק. לקראת 1898 רכש את המגרש שעליו ייבנה שנים לאחר מכן בית החולים. הוא נהג לרשום את שם משפחתו בעברית כ'וואללאך', כפי שנכתב בלועזית Wallach. על חייו האישיים ידוע מעט מאוד. הוא לא נישא, והאישה שיועדה לו בגרמניה נישאה לאחר. אחיו לודוויג, שמאוחר יותר עלה אף הוא לארץ ישראל, היה איש הקשר שלו לגרמניה ולימים אף נעשה לפקיד בכיר בבית החולים. לימים ד"ר ואלך אימץ ילדה פעוטה בשם בוליסה, לאחר שהגיעה יתומה לארץ מסוריה. ד"ר ואלך התגורר בבית החולים, תחילה בחדר רחב ידיים, ולאחר מכן בחדר צר ממדים בקומת הכניסה של הבניין. בבית החולים התגוררה לבדה גם האחות הראשית זלמה מאיר, שהייתה דמות ידועה בירושלים ונודעה בכינויה ("שוועסטער זלמה"), שאף היא לא נישאה מעולם. היא גידלה בתחומי בית החולים, ילודים, שננטשו על ידי הוריהם. ד"ר ואלך היה ידוע כאיש קפדן וחמור סבר שהטיל אימתו על הצוות הרפואי ועל בית החולים כאחד, ושהקפיד על מצוות הדת בקלה כבחמורה. הוא היה ידוע גם בקשריו עם צמרת הממשל הגרמני, היה מקורב לחוגי היישוב הישן לגם לנציגי הממשל הגבוהה העות'מאני והבריטי. במהלך ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ ישראל הוזמן ד"ר ואלך להשתתף בחנוכת מתחם 'אוגוסטה ויקטוריה' שעל הר הצופים. גם כשהנסיך אדלברט, בנו השלישי של וילהלם השני ביקר בארץ הוא הוזמן לחלוק לו כבוד. ד"ר ואלך נפטר בשנת 1957 ונטמן בחלקה בבית עלמין קטן בסמוך לבניין בית החולים. בית החולים שערי צדק: בית החולים נחנך ב־ י"ט בשבט תרס"ב 27 בינואר 1902. מבנה בית החולים, שנחשב כמפואר בתקופתו ותוכנן בסגנון האקלקטי, הוקם בצדו הדרומי של רחוב יפו, צפונית לשכונת שערי צדק ושמו כשמה. הבניין הוקם על ידי משפחת הקבלנים היהודית פרידלנד, שפעלה רבות בתחום הבניה בירושלים בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. תושבי ירושלים נהגו לכנותו "בית חולים ואלך" או "בית החולים האמסטרדמי". לפי מצב הרפואה בתקופה ההיא היה בית החולים מתאים לדרישות לאשפוז חולים. הוא היה הראשון בו הייתה מחלקה לבידוד חולים מדבקים, וכן הנהיג ד"ר ואלך חיסונים בקרב האוכלוסייה. מכיוון שהיה אז קשה להשיג חלב טרי בירושלים, הקים ד"ר ואלך רפת עם 40 פרות בחצר ביה"ח, שהייתה קיימת עד 1948 וסיפקה חלב לא רק לביה"ח אלא גם לאוכלוסייה הדתית בירושלים, בפרט בחג הפסח. כמו כן הוכנס גנרטור לשימוש חשמל בשבת, אשר הוכיח את תועלתו גם בשעות חירום. בית החולים אז כמו גם היום פועל לפי חוקי ההלכה היהודית. מבנה בית החולים ברחוב יפו ננטש ועבר בשנת 1980 למשכנו החדש בפאתי שכונת בית וגן.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
