קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אוסף צבי (קרץ) ורבקה (לבית ברונר) קרא

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט

רבקה קרא לבית ברונר נולדה בירושלים בשנת 1935 למשה וליהודית (לבית מיצמכר). המשפחה התגוררה ברחוב אוסשקין, על התפר שבין שכונת רחביה לשכונת נחלאות, דלת מול דלת, למשפחת המדען והוגה הדעות ישעיהו לייבוביץ. משה ברונר, אביה של רבקה, עלה לארץ ישראל כחלוץ בשנות השלושים של המאה העשרים, והיה פעיל בתנועת הפועל המזרחי ששילבה תורה ועבודה. הוא נמנה עם מייסדי חברת 'הבונה' (כיום משכנות הבונה - משה"ב) שתרמה רבות לבניין הארץ. לאחר עלייתו ארצה משה צפה את האסון המתקרב על אירופה ודאג לעלות את בני משפחתו ארצה. אמה יהודית, עלתה לארץ כנערה בוגרת וכחלוצה, והשתלבה בעבודת הכרמים בראשון לציון ובשדות הטבק. בהמשך השתלבה בצוות של בית ההבראה במוצא, שם גם הכירה את משה ברונר. הם נישאו ונולדו להם שישה ילדים: רבקה, התאומות רות ונעמי, עמוס, רחלה ויעקב. משה נפטר בטרם עת בגיל 51 והאם נותרה לשאת בעול גידול הילדים לבדה. רבקה למדה בבית הספר 'מעלה' והייתה חניכה בתנועת הנוער 'בני עקיבא'. לימים הייתה למדריכה ולמרכזת בתנועה. בתום לימודיה התיכוניים למדה בסמינר למורות וגננות 'אפרתה' שבירושלים. עם סיום לימודיה עבדה כגננת בגן 'אוהל יעקב' שבשכונת רחביה בירושלים ועסקה בין השאר גם בהדרכת מורות חיילות ובהדרכה במחנות הנוער בחו"ל. רבקה נישאה לצבי קרא (קרץ) ובהמשך דרכה פתחה חוגי אמנות בסטודיו משלה להוראת אמנות לילדים. בתקופת שהייתם המשותפת לה ולבעלה בלונדון בשליחות מטעם משרד החינוך, עסקה גם בהוראת אמנות ופיסול. עם שובם ארצה רבקה התוודעה למלאכת טוויית צמר כבשים ועיצוב סריגים ואריגת שטיחים. בשנות השמונים יחד עם בעלה הם פתחו ברחוב אוסישקין בשכונת רחביה בוטיק למכירה של סריגי צמר ואריגת שטיחי קיר שנקרא 'באבא שיק', בוטיק שזכה להצלחה רבה. דוללות הצמרים (חומר הגלם) הגיעו מאוסטרליה וצבי היה נוהג לצבוע אותם תוך כדי הרתחה. לאחר מכן הם היו עוברים לעיבוד ידני אצל בדואים בנגב באמצעות מתווך ערבי מעזה. רבקה יזמה הקמת גלריה ששמה 'קשת אמנים' בשכונת נחלת שבעה, שהציגה עבודות של אמנים בתחומים שונים וביניהם הוצגו גם עבודות אמנות בצמר, טקסטיל, תכשיטים, אביזרי אמנות ויודאייקה. רבקה עסקה במלאכה זו למעלה מחמש עשרה שנה עד לפרישתה לפנסיה כיום, יחד עם צבי, בעלה, היא מקדישה מזמנה לטיפוח גן הפסלים לצד צמחייה ענפה שבחצר ביתם ברחוב מרווה שבשכונת גילה בירושלים. בלב הגן עץ שניטע מחדש כאשר הטרקטורים השמידו את היער הסמוך כאשר הורחבו בתי המגורים בשכונת גילה וכן פסלים שעשה ממתכת: פסל עץ האבוקדו, החלילן מהמלין, פסל לזכרו של האסטרונאוט אילן רמון ועוד. צבי (קרץ) קרא נולד בשנת 1931 בעיירה חוסט לרגלי הרי הקרפטים (צ'כיה) לאביו ברוך בן יצחק קרץ ולאמו סידי לבית פיקל. האב, פעיל במסגרת התנועה הציונית בעלת צביון דתי - 'המזרחי' והיה גם נציג הקהילה היהודית במועצת העיר. באחד הימים נטל חלק בכנס בו זאב ז'בוטינסקי נאם ובשובו מהכנס הכריז בקול: "אנחנו נוסעים לפלשתינה". למרות התנגדות המשפחה, ברוך מכר את המפעל המצליח לשימורי דגים שהיה ברשותו, ועלה ארצה בגפו כדי להכין את עלייתם של יתר בני המשפחה, רעייתו סידי ושני ילדיהם צבי (הירש) בן ה- 4 ודב (ארנולד) בן השנתיים וחצי. (סימה אחותם נולדה כבר בירושלים). יתר בני המשפחה המורחבת שמנו כמה מאות אנשים נספו בשואה. משפחת קרץ התיישבה בירושלים (1941) ברחוב סנט ג'ורג' בשכונת שייח' ג'ראח, הסמוכה לבתי האונגרין בפאתי שכונת מאה שערים. שכונה בה היה שילוב נדיר של יהודים בני העדה החרדית, דוברי אידייש, ומיעוט של יהודים 'מודרניים' דוברי עברית, לצד משפחות ערביות דוברי השפה הערבית ומשפחות בריטיות בשרות השלטון המנדטורי דוברי השפה האנגלית. לצד בליל השפות יש גם להוסיף את השפה ההונגרית שדברו בה משפחת קרץ. כפי שמייטיב לתאר זאת צבי: " אינני יודע בדיוק על בסיס איזו שפה בדיוק באתי לעולם". את האהבה לאסתטיקה ולצומח ספג מאימו. היא נהגה לטפח צמחייה בתוך גיגיות, אמבטיות ישנות ממתכת ועוד. סוד הצלחתה, כך מספר צבי, היה שהיא לא התביישה ללכת לבקש מהעגלונים זבל של סוסים עמם דישנה את ערוגת הצמחים וכן הייתה נוהגת לברך כל צמח וצמח בכל בוקר בברכת יום טוב. הזיכרון הראשון של צבי משנתו הראשונה בירושלים היה דמותו של זכריה התימני הצנום בגלימתו הארוכה ושתי פאותיו המסתלסלות בצדי אוזניו רכוב על חמורו. הוא היה נושא על חמורו חמישה זאטוטים, מביאם ומחזירם אל הגן בשכונת בית ישראל הסמוכה. "כל בוקר הייתה אמי תולה על כתפיי שקית בד ובה סנדוויץ ופרי. לוקחת אותי לפינת הרחובות סנט ג'ורג' ושמואל הנביא שם היינו ממתינים ל'מסע' של זכריה התימני שייקח אותי אל גן הילדים. שרשרת של פעוטים אוחזים בשורה בחבל ונגררים לאיטם אחרי זכריה וחמורו. בידו האחת החזיק במושכות ובידו השנייה היה אוחז בקנה-סוף ארוך וחובט בזאטוט ששמט את כף ידו מהאחיזה בחבל". צבי בן השש וחצי, נשלח ללמוד בבית הספר הדתי העממי 'גאולה' בשכונת גאולה, בית ספר שאפשר היה ללמוד בו בנוסף ללימודי הקודש גם השכלה רחבה.

סימול
IL-INL-YBZ-0705
סימול מקורי
יד יצחק בן צבי;YBZ.0705
תאריך
01/01/1929-31/12/2015
מיקום
  • יד יצחק בן צבי
כותר אוסף צבי (קרץ) ורבקה (לבית ברונר) קרא.
כותרים נוספים English title: Zvi (Kretz) & Rivka (nee Bruner) Kra
יוצרים נוספים קרא, רבקה REI-YBZ ((יוצר האוסף))
מתוך יד יצחק בן צבי
רמת התיאור Fonds Record
קרדיטים רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.
מספר מערכת 997009628333305171