קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אוסף גאולה גוטרמן לבית כהנא

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט

גאולה גוטרמן לבית כהנא נולדה בהרצליה בשנת 1937 להוריה אריה כהנא (בלברישקי) וטובה (גיטה) לבית הנדל, ילידי ליטא. הם הכירו זה את זו בהכשרה החלוצית שערכו תנועות הנוער הציוניות לבני נוער לפני עלייתם ארצה. טובה לבית הנדל נולדה בשבלי להניה ומאיר-מרדכי, והייתה האחות הצעירה לשלושה אחים ואחות. אחותה הגדולה מניה ואחיה יוסף נשארו בליטא ונספו בשואה. שני אחיה אברהם ושרגא יחד עם אביה מאיר-מרדכי עלו ארצה בשנות השלושים, לפני טובה. אחרי עלייתם עיברתו אחיה ואביה את שם המשפחה מהנדל לגלעדי. אריה נולד בוילקבישק להוריו הינדה ואברהם-יצחק בלברישקי. לאריה היו שני אחים – משה זוסל הבכור (אשר נשאר בליטא ונספה בשואה) וטוביה הצעיר. טוביה עלה לארץ ישראל לפני אריה והחל ללמוד באוניברסיטה העברית. עם עלייתו ארצה של אריה, הוא וטוביה שינו את שם משפחתם מבלברישקי לכהנא. טובה ואריה נישאו בליטא בראשית ספטמבר 1935 והובטח להם שיעלו ארצה באמצעות סרטיפיקט (רישיון עלייה) שתנועת הנוער תשיג להם. אולם מכיוון שרבים התדפקו על שערי הארץ לא נותר להם סרטיפיקט. לפתרון הבעיה, אביו של אריה העביר כסף ארצה (לזמן קצוב) ואריה וטובה קיבלו רישיון לעלות ארצה כ"בעלי הון". טובה ואריה הגיעו לחופי הארץ באוניה "שלום" באפריל 1936, סמוך לפרוץ מאורעות המרד הערבי (תרצ"ו-תרצ"ט). בהגיעם, האוטובוס שבו נסעו מחיפה להרצליה נרגם באבנים. טובה ואריה הגיעו למשפחה שכבר שהתה בארץ. לטובה היו שני אחים ואב בהרצליה, ולאריה היה אח שלמד בירושלים - כך שבניגוד לרבים מבני דורה, לבתם גאולה היו בילדותה דודים ודודות ואף סב שאותם פגשה. גאולה היתה הראשונה מכל המשפחה שנולדה בארץ, לכן גם קיבלה את השם רב המשמעות. להוריה נולדו עוד שתי בנות: אילה ומיכל (מיקי). גאולה גדלה והתחנכה בהרצליה. היא למדה בבית הספר וייצמן והיתה תלמידה טובה, אם כי מעט שוברת מוסכמות ודעתנית. בלימודי התיכון עברה לסמינר למורים בגבעת השלושה ובו קיבלה תעודת הוראה לפני גיוסה. היא בחרה ללמוד ביולוגיה וגיאוגרפיה – תחומים ששיקפו את אהבתה לנופי הארץ, לבעלי החיים שבה ובעיקר לצמחייתה. עם גיוסה לצה"ל שרתה כמורה חיילת ביישובים בדרום הארץ: שובל 4 (לימים קלחים) וסגולה. לקראת שחרורה מצה"ל הוצע לה להקים ולנהל בית ספר בסגולה, אולם היא בחרה לעבוד בבית ספר בעכו. מאוחר יותר עברה ללמד בקריית ביאליק. בשנת 1958 נישאה לצבי ובשנת 1965 נולד בנם אִתַּי, הקרוי על שם אִתַּי הגיתי - שר צבא של דוד המלך, שנשאר נאמן לו אף בזמן מרד אבשלום. גאולה אהבה לקרוא בתנ"ך והיתה בקיאה בו, וכיוון שבספרים שמואל ב' ודברי הימים השם אִתַּי כתוב רק ביוד אחת – היא הקפידה כי כך יכתב השם. במהלך שנות השבעים הייתה סגנית המנהל של חטיבת ביניים אשר הוקמה בבית הספר "אורט" קריית ביאליק. בראשית שנות השמונים הקימה חטיבת ביניים חדשה של רשת אורט בשכונה אפק בקריית ביאליק, וניהלה אותה עד צאתה לגימלאות. גאולה היתה ידועה כמנהלת שהכירה את כל תלמידיה בשמם (ולרוב גם את הוריהם, אחיהם ואחיותיהם). היא טענה שזו הדרך היחידה להיות מנהלת. היא השכילה לשמור על סדר ומשמעת בבית הספר, אולם חדרה היה תמיד פתוח בפני כל התלמידים. רבים מהם מספרים כי שינתה את חייהם בכך שקיבלה אותם, הקשיבה להם, סייעה להם בפתרון בעיות שונות ועזרה להם למצוא את דרכם. טיולים שנתיים היו חביבים עליה ביותר והיא הקפידה לצאת אליהם ולישון באותם התנאים של התלמידים. בטיולים אלו יכלה לבטא את אהבתה לתולדות הארץ ולצמחיה (היא הכירה אותם היטב – בשמותיהם, בסיווגם הבוטני ובאגדות עליהם). גאולה היתה מאזינה אדוקה לתוכנית "מחפשים את המטמון" בקול ישראל, ואך טבעי הוא שליום הולדתה החמישים היא הוזמנה להיות מטמונאית בתוכנית שהוקדשה בין היתר למורים. גאולה עסקה בהוראה - מקצועית, חינוכית וניהולית - במשך 44 שנה. לאחר פרישתה מניהול המשיכה להיות מעורבת בהסתדרות המורים כמתנדבת ועזרה באירגון טיולי מורים לארץ ולחוץ לארץ. בין היתר, הצליחה למנף את ענינה בתרבות המצרית לטיול למצרים. נוסף לכך, היא הרחיבה את תחביב התפירה והרקמה לעבודות טלאים. בעבודות אלו השקיעה שעות רבות ומחשבה עמוקה, וכל בני משפחתה זכו בעבודות יפהפיות. לימים היא הכינה שלוש שמיכות טלאים מרהיבות לנכדיה וזכתה לתת להם אותן ולראות את השמחה שבה הם קיבלו את המתנות. במהלך השנים התמודדה עם בעיות בריאות לא פשוטות, ועברה טיפולים רבים. בגיל 71, לאחר תהליך מציל חיים, החליטה לחגוג את התאריך הזה בדרך מיוחדת כיום הולדת שני. ליום הולדת זה הזמינה את כל משפחתה ודאגה שייערך במקום מעניין (המלון הסקוטי בטבריה, בית שערים, קיבוץ צובה ועוד ועוד) – שהתקשר לאהבתה לארץ. הותירה בן - אִתַּי, כלה – תמר, ושלושה נכדים – נעמה נדב ויעל.

סימול
IL-INL-YBZ-1004
סימול מקורי
יד יצחק בן צבי;YBZ.1004
תאריך
01/01/1890-29/11/2018
היקף
532 פריטים.
מיקום
  • יד יצחק בן צבי
כותר אוסף גאולה גוטרמן לבית כהנא.
כותרים נוספים English title: Geula Gutterman nee Cahana
הערות אוסף זה קוטלג על ידי צוות יד יצחק בן צבי החל מ-12/11/2018 ועד 11/02/2019
מתוך יד יצחק בן צבי
רמת התיאור Fonds Record
קרדיטים רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.
מספר מערכת 997009628330905171