אוסף ד"ר חיים (מרדכי) יסקי

ד"ר חיים יסקי (1896) היה רופא עיניים ומנהלו הראשון של בית החולים "הדסה" בירושלים, נפל במסגרת תפקידו "שיירת הדסה" במלחמת העצמאות. במצלמתו צילם דמויות, אירועים ומראות מארץ-ישראל מראשית עלייתו ארצה (1919) ועד למותו ב"שיירת הדסה" (13 באפריל 1948). באוסף תמונות אישיות ומשפחתיות ובהן גם תמונות מעבודתו ב"הדסה" בחיפה ובירושלים, פיקניק עם האדריכל מנדלסון בבית חיים ויצמן ברחובות, נמל תל אביב ועוד. חיים יסקי נולד ב- 28 בנובמבר 1896 להוריו ישראל וצילה לבית באיוקאנסקי בעיר קישינב שבבסרביה. אביו היה יצואן תבואה. בית ההורים היה ציוני, וחיים למד עברית כבר מגיל צעיר. פעילותו הציונית החלה בכיתה השביעית כאשר הצטרף לארגון בלתי-לגאלי של גימנזיסטים ציונים. יסקי היה בין מארגני אגודת "מכבי", שפעל עד ימי המהפכה הקומוניסטית תחת השם "אזע" (באגודת "מכבי" שימש יסקי ראש הסקציה הימית). הוא סיים את לימודיו בשנת 1914, וכעבור שנה התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת אודסה. בנובמבר 1915 הוא נאסר בגלל פעילותו הציונית אך כעבור כמה חודשים שוחרר. הוא המשיך בלימודיו בפקולטה לרפואה לצד עבודתו הציונית במחתרת. עם פרוץ המהפכה השתתף בה והיה חבר ב"מיליציה האודסאית". עם המהפכה יצאה אגודת "מכבי" מן המחתרת ובדירתו של יסקי התכנסה ישיבת הייסוד של "מכבי" הרוסי - שהוא נמנה עם מייסדיו. בשנת 1917 חיים יסקי נשא לאישה את פניה (פאני) לבית גורודצקי (נולדה 8/8/1897). לימים נולד לזוג בנם דב (1927). בסוף 1918 הצטרף לצבא האדום ונלחם בחזית רומניה. בעקבות כיבוש דרום רוסיה על ידי הצבא הלבן ובהמרצת מאיר דיזנגוף שביקר באודסה, גמלה בליבו ההחלטה לעלות לארץ-ישראל. שבועות מספר נשארו לו עד קבלת תעודת רופא, אך הוא מיאן לחכות וב- 19/12/1919 הגיע לנמל יפו עם רעייתו פאני באונייה "רוסלאן" (יחד עם כמה דמויות בולטות ביישוב העברי, דוגמת יוסף קלוזנר, המשוררת רחל ועוד). התעודה הזמנית של האוניברסיטה האודסאית לא הוכרה ע"י השלטונות הבריטיים בארץ, לפיכך עבד כשומר ולאחר-מכן כמפקח סניטרי מטעם עיריית יפו. רעייתו פאני לימדה שיעורים פרטיים בשפות האנגלית והצרפתית. בשנת 1920 נסע לז'נבה בשוויץ להשלים את התואר ברפואה והשתלם במחלות עיניים. כעבור שנה (1921) שב לארץ ישראל והצטרף למרפאת העיניים של "הדסה" בחיפה. כעבור כחצי שנה נתמנה עוזר לראש המרפאה וחובש עיניים בבתי ספר בחיפה. בשנת 1924 נתמנה לממלא מקום מנהל מחלקת העיניים בסניף "הדסה" בתל אביב. בתקופה זו היה גם לרופא "נודד" שחקר את מחלת הגרענת במושבות. בשנת 1925 נסע חיים יסקי לכמה ממדינות אירופה כדי להשתלם במחלות עיניים וברפואה ציבורית. בשובו המשיך לשמש רופא "נודד" עד לשנת 1927 שבה נתמנה לממלא מקום מנהל מחלקת-העיניים של סניף "הדסה" בירושלים. בין השנים 1928 ל- 1931 שימש כמנהל אדמיניסטרטיבי של "הסתדרות המדיצינית הדסה" ולאחר משבר הצליח להוביל את בית החולים הדסה ליציבות. בשנת 1932 נסע לארצות הברית ובעקבות ביקורו התגבשה הצעתו להקמת בית חולים אוניברסיטאי בשיתוף האוניברסיטה העברית. ד"ר יסקי שימש יושב-ראש הוועדה להקמת המרכז הרפואי על הר הצופים. ההסכם בין הסתדרות הדסה בארצות הברית לבין האוניברסיטה העברית נחתם בשנת 1936. עם השלמת בנייתו של בית החולים (1939) החלה הפרה-פקולטה לרפואה בפעילותה, שעיקרה היה השתלמות רופאים ופיתוח מחקר רפואי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הותאם המוסד לצורכי המאמץ המלחמתי. בתקופת מלחמת העצמאות (1948) הדרך להר הצופים עברה בשכונת שייח' ג'ראח הערבית והתנועה להר הצופים הוגבלה לשיירות שאובטחו על ידי הצבא הבריטי. ד"ר יסקי המשיך בתפקידו כמנהל 'הסתדרות המדיצינית הדסה' עד יומו האחרון, עת נהרג ב"שיירת הדסה". חיים יסקי היה בן 51 בנפלו. הוא נקבר בבית העלמין סנהדריה בירושלים. פאני לבית גורודצקי, רעייתו, נפטרה בירושלים בשנת 1981. בנם דב נישא לימים לתמר לבית תמרין, ילידת עין חרוד (1925). בתם איריס, נכדתו של חיים יסקי, הביאה את התצלומים לסריקה בארכיון התמונות ביד יצחק בן-צבי. שיירת הדסה: ביום ד' ניסן התש"ח, 13 באפריל 1948, בשעה 9:00 בבוקר יצאה ממבני המרכז הרפואי ברחוב הסולל (כיום החבצלת) שיירה המונה רופאים, מרצים ואחיות וכן כמה אזרחים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. בשעה 9:45 עלה הרכב המוביל על מוקש בעיקול הכביש בשכונת שייח ג'ראח והשיירה הותקפה על ידי ערבים חמושים. חמישה כלי רכב הצליחו להימלט, אך משוריין ליווי, אמבולנס ושני אוטובוסים נלכדו וספגו מטח כבד של אש מקלעים, על אף שהניפו דגל לבן. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום נמנעו מסיוע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחה"צ הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. ניסיונות החילוץ של הפלמ"ח לא צלחו ושבעים ושמונה מנוסעי השיירה נהרגו בה. בין הנספים ד"ר חיים יסקי, מנכ"ל בית החולים "הדסה", פרופ' ליאוניד דולז'נסקי, וד"ר משה בן-דוד (ראה אלבומים YBZ.0772 ו-YBZ.1036) שהרכיבו את ועדת ההיגוי לתכנון בית הספר לרפואה - ולא זכו להשתתף בפתיחתו. קראו עוד