קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אוסף חנה ומשה ברי

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט

חנה ברי לבית מונק נולדה להוריה שאול שלום מונק וחוה לבית שלזינגר מהמבורג ב- 23 בנובמבר 1924 בברלין שבגרמניה. לאחר נישואי ההורים עברה המשפחה להתגורר בבורג-פרהפאך ((BURG PREPACH בדרום גרמניה (חבל בווריה), בה שימש שאול שלום רב ומנהל תלמוד תורה. במהלך השנים נולדו לזוג שלושה בנים ושלוש בנות. עם עלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה והתגברות האירועים האנטישמיים ניסו רבים מבני העיר לעזוב ולהגר אל מחוץ לגרמניה. שאול שלום מונק, כמו רבים מהגברים בעיר בתחילת שנות השלושים, נאסר ונשלח למחנה הריכוז דכאו. שאול שלום שהה במחנה כשלושה חודשים, ועם שובו פעל במרץ לקבלת אשרת עלייה לארץ-ישראל. בסיועם של אחותו ובעלה ד"ר פאלק שלזינגר (מנהל בית החולים "שערי צדק") נשלח אליהם הסרטיפיקט המיוחל. בסיוע בני הקהילה המקומית נאספו כספים עבורם שאפשרו את עלייתם ארצה בשנת 1939. המשפחה ביקשה להגיע לירושלים, שם גרה אחות האב, אולם לבסוף נאלצה להתארח אצל קרובים בתל-אביב. בהמשך עברה המשפחה להתגורר בשכונת נחלת אחים, בסמוך לבני ברק. המשפחה כולה התגייסה לעבודה: חנה ואחיה עבדו בפרדסים ואביהם חיפש עבודה בתור מורה. חנה יצאה מבית המשפחה לירושלים ועבדה במשק בית, התגוררה אצל משפחה ברח' המלך ג'ורג' ולמדה ב"בית צעירות מזרחי". במוסד, שהוקם בשנת 1933 על ידי בתיה גוטספלד, נקלטו נערות שעלו מגרמניה בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. בשנת 1942, בהגיעה לגיל שמונה עשרה, נישאה חנה למשה ברי, בן למשפחה דתית מהמבורג. כנער, משה היה בין הבחורים המצטיינים בעירו שנסעו ללימודים בישיבת מיר בפולין, שם למד במשך שלוש שנים. בתום לימודיו בישיבה ולפני עלייתו ארצה, עבר הכשרה חקלאית בבלגיה. באותה תקופה אף זכה לפגוש את יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל. משה היה חבר בגרעין "מצפה הגליל" של הפועל המזרחי, ולאחר הנישואים בני הזוג התיישבו ב"חוות השומר" בסג'רה (אילניה). ב-1949 הקימו בני הגרעין את מושב שדה-אילן הסמוך. באוסף תמונות מההכשרה בבלגיה ובקיבוץ חפץ חיים, מחוות השומר וכן מקבץ מעניין מהקמת גדר הצפון ב-1938 (ראו גם באוסף שטרמן, 0594YBZ ). נולדו להם הבת מרים (1944) ושלושה בנים: מרדכי (1945), מאיר (1948) ואוריאל (1955). במהלך השנים עבדו בני המשפחה במשק ובשדה. משה הקפיד כי ילדיו ידברו רק עברית. לאחר מלחמת השחרור, בשנת 1949 עברה המשפחה לכפר פינס. משה ברי היה למורה בכפר פינס, ומשנת 1956 גם בפרדס חנה. בשנת 1965 נהרג משה בתאונת דרכים. חנה המשיכה לשאת בעול הפרנסה, בעוד הילדים הבוגרים המשיכו בשירותם הצבאי (אוריאל הצעיר היה רק בן 10). במלחמת יום הכיפורים (1973) נפל הבן מאיר ליד מעוז "בודפסט". בנו משה, שנקרא על שם הסב, נהרג כעבור עשרים שנים בקרב בדרום לבנון (1993). הוא נטמן ביום הולדתו ה-23 בהר הרצל, סמוך לקבר אביו. לימים חנה ברי עברה להתגורר בפתח תקווה בקרבת אחותה, ועזרה לבנותיה ולכלותיה ולבני זוגן בגידול נכדיה. כולם זוכרים בהוקרה את האהבה שהעניקה להם. עד לשנת 2000 חנה התנדבה בבית החולים "השרון" בפתח תקווה, בגן ילדים ובמעון לילדים. בשנת 2008 עברה לגור בדיור מוגן ב"בית ברט" בירושלים וזכתה לביקורים תכופים מילדיה וצאצאיהם: 17 נכדים ו-50 נינים. חנה הלכה לעולמה בינואר 2017, טבת תשע"ז.

סימול
IL-INL-YBZ-0596
סימול מקורי
יד יצחק בן צבי;YBZ.0596
תאריך
02/01/1900-31/12/2009
מיקום
  • יד יצחק בן צבי
כותר אוסף חנה ומשה ברי.
יוצרים נוספים ברי, משה REI-YBZ ((יוצר האוסף))
מתוך יד יצחק בן צבי
רמת התיאור Fonds Record
קרדיטים רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.
מספר מערכת 997009628336605171