אוסף אביבה בן-עמי

אביבה אדלר בן-עמי, נולדה ב-4 ביולי 1917 בסטמפורד קונטיקט, ארצות- הברית. אביה יוסף אדלר ואמה אסתר לבית לוין נולדו ברוסיה. יוסף גדל בעיר קוברין למשפחה שמנתה שניים-עשר אחים ואחיות. מתוכם רק חמישה הגיעו לבגרותם. אמה של אביבה, אסתר, נולדה בעיר מטולצ'ין (כיום באוקראינה) והייתה בת בכורה מבין שמונה אחים ואחיות. בשנות נעוריה התחנכה בריגה, בעיר בה התגוררו סבה וסבתה. מרים, אחותה הבוגרת של אביבה נולדה גם כן בתאריך של - 4 ביולי, אבל שנתיים לפניה (1915). אחיהם הצעיר, מיכאל (מילטון), נולד ב-4 באוקטובר 1920 ונקרא על שם הסבא מצד האב שנפטר ברוסיה. הוריה של אביבה היו ציוניים והשתייכו לזרם של ה'ציוניים הכלליים' (ימניים-ליברליים). בשנת 1911, יוסף השתתף בקונגרס הציוני העשירי שהתקיים בבאזל (שוויץ), כמו גם השתתף בקונגרס הציוני האחד עשרה, שהתקיים בוינה (1913). בשנת 1911 ביקר האב יוסף בארץ-ישראל כדי לבחון מקרוב את האפשרות של הגירת המשפחה. בד בבד הוא הנחיל לילדיו את לימודי השפה העברית כדי להכינם לקראת העלייה. רק בשנת 1924 עלתה המשפחה לארץ-ישראל. בתחילה הם התגוררו בפנסיון קרוץ [Cruz] בתל-אביב. לאחר מכן עברו לגור בדירה ברחוב קאלישר. בבניין זה התגוררו דמויות ציבוריות מוכרות: הרב זאב וולף גולד, נשיא תנועת מזרחי העולמי; ד"ר ווייל, מנהל בית החולים בצפת; ופרשן המקרא הנודע ש.ל. גורדון, שהתיידד מאוד עם המשפחה. בעת ביקורם הראשון בירושלים התגוררה המשפחה בבית המלון 'אמדורסקי' (בפאתי שער יפו בכניסה לעיר העתיקה). באותה עת, שהה במלון גם הנציב העליון הבריטי, סר הרברט סמואל, שהרבה לשחק עם הבן הצעיר, מיכאל. האחיות לבית אדלר, אביבה ומרים, נרשמו ללימודים בבית הספר 'גימנסיה הרצליה' בתל-אביב. אביבה למדה ב"מכינה" [כיתה] ב' ומרים בכיתה ד'. הן היו גאות מאוד שהן זכו להכיר את המשורר שאול טשרניחובסקי שהיה אז הרופא של המוסד החינוכי. אחת מתלמידות בית הספר 'הגמנסיה הרצליה' הייתה שושנה בן-עמי שקשרה קשרי ידידות עם מרים, אחותה הגדולה של אביבה. באחד מהימים היא הזמינה את האחיות לבית אדלר לבקר בביתה ושם הכירה אביבה לראשונה את אחיה של שושנה, אהוד בן-עמי (לימים מי שיהיה בעלה), שהיה באותם הימים רק בן שלוש-עשרה שנה (גם אהוד נולד ב-4 ביולי 1911). כעבור שנה עברה משפחת אדלר לעיר חיפה והתגוררה שם ברחוב בית העם (כיום רחוב פבזנר). מחיפה זוכרת אביבה את החלוצים שסללו את הרחוב, את עמלם הקשה בימים ושמחתם בריקוד ובזמרה בלילות. היא זוכרת כיצד הותקנו מערכות תאורה ברחוב בו הם התגוררו, היא זוכרת את החלבן שחילק חלב לבתי התושבים, את בעל האטליז שמכר בשר לדיירי השכונה ואת אופה החלות. יוסף האב עסק בנדל"ן ובנה בתים על הכרמל. האחיות מרים ואביבה למדו בבית- הספר הריאלי שבעיר. אביבה למדה בבית ספר זה בכיתות ג' ו-ד'. בשנת 1926, בגלל עבודתו של האב, נסעה אביבה יחד עם אמה ואחיה הצעיר מיכאל לארה"ב. מרים, אחותה הבכורה, נשארה בארץ והמשיכה את לימודיה בבית הספר הריאלי. באותה עת למד שם גם אהוד בן-עמי (אחיה הצעיר של שושנה בן-עמי ולימים בעלה של אביבה). הוא קיבל את הכינוי אִבּן-עמי, או פשוט " אִבּן" (מכיוון שלמד מזרחנות וערבית). אהוד שהה בארה"ב תקופה מסויימת ושב ארצה בשנת 1933. כל אותן השנים אביבה התכתבה עימו והקשר ביניהם הלך והתחזק. הם התחילו להיפגש בקביעות, לפי המקובל באותם השנים ובהסכמת ההורים. בשנה הראשונה לשובם של משפחת אדלר לארה"ב הם התגוררו בברוקלין ואביבה למדה בשעות אחרי הצהרים בבית-ספר ללימוד עברית The Hebrew Academy of BoroPark)). כעבור שנה הם עזבו לסטמפורד, קונטיקט והתגוררו בסמוך לאחיו של האב יוסף - הדוד נח והסבתא אסתר. אביבה חזרה ללמוד בכיתה ז' ו-ח' בבית הספר: Burdick Junior High School. היא הצטרפה לתנועת הצופים המקומית. בחודש אוגוסט 1931 נאלצה להיפרד שוב מחבריה החדשים ושבה עם אמה ואחיה מיכאל חזרה לארץ. האב יוסף הצטרף אליהם שנה מאוחר יותר. עם שובם לארץ הם התגוררו ברחוב רמב"ם 13 בתל-אביב, שם הם פגשו בשכן אברהם כהנא, חוקר מקרא נודע והתיידדו עימו. אביבה חזרה ללמוד בבית-הספר "גימנסיה הרצליה" בכיתה ט' (נקרא בשעתו כיתה "חמישית") ונפגשה שוב עם חבריה וחברותיה עימם למדה טרם נסיעתה לארה"ב. כעבור זמן מה המשפחה עברה להתגורר ברחוב פינסקר 8. באביב 1935 נסעו ההורים, יוסף ואסתר, שוב לארצות-הברית, הפעם לשהות קצרה יותר. מרים ואביבה נשארו בארץ והתגוררו באותה עת בפנסיון בתל-אביב, עד שאביבה סיימה את לימודיה באותה שנה, בחודש יולי 1935 (מחזור כ"ג של הגימנסיה הרצליה). עם שובם של ההורים משהות קצרה בארה"ב עלה יחד איתם גם הסבא, המכונה ביידיש "זיידע". המשפחה עברה להתגורר על הכרמל. אביבה זוכרת בחיבה רבה את הסבא. הוא שהה עימם בארץ רק כמה חודשים, עד לאביב 1936, עת ששב בחזרה לארה"ב. עם שובו הוא לקח עימו את נכדתו מרים, האחות הגדולה של אביבה. בגימנסיה "הרצליה" למדה אביבה אצל המוסיקאי והמלחין פועה גרינשפון, הצטרפה למקהלת בית הספר ולתזמורת, למדה את השפה הצרפתית והצטרפה לכיתת לימוד דרמה. צבע עורה הכהה העניק לה את הכינוי 'התימניה האמריקאית' או בפי כל 'אביבה השחורה', להבדיל מחברתה אביבה מרשק, שלמדה איתה באותה הכיתה וזכתה לכינוי: 'אביבה הג'ינג'ית'. טיולים היו חלק מהותי ומרכזי בהווי חיי בית-הספר. דרכם התלמידים למדו להכיר את הגיאוגרפיה וההיסטוריה של הארץ. באביב 1934 יצאה אביבה עם בני כיתתה לטיול בדרומה של הארץ, לים-המלח, מצדה, הערבה ולפטרה שמעבר לירדן. הטיפוס למצדה היה קשה למדי, עדיין לא הייתה דרך סלולה במעלה ההר. בעת הירידה נפגעה אחת התלמידות מסלע שהדרדר לתהום ותלמידת בית הספר, חיה ורטה שמה, צנחה אל מותה. בהוראת המנהל הופסק הטיול והתלמידים נאלצו לשוב לביתם כשהם מוכי הלם ותדהמה. משפחת אדלר אהבה לטייל בארץ. בקיץ שנת 1934 בילתה משפחת אדלר בהרי הלבנון, בדמשק ובאתרים היסטוריים נוספים. טיול פרטי נוסף הזכור הייטב לאביבה היה בשלהי שנת 1935 כאשר המשפחה כולה נסעה לבקר באגם החולה. בתקופת נעוריה של אביבה בארץ-ישראל צעירים רבים התגייסו לארגון הצבאי של היישוב דאז "ההגנה". אביבה בחרה להצטרף לארגון זה והלכה בעקבות חברתה רחל קרופמן (לימים כספי). אביבה זוכרת בהתרגשות רבה את טקס קבלתה כחברה בארגון. אביבה שדיברה את השפה האנגלית סייעה לארגון בכל הנוגע למגע עם רשויות הממשל של המנדט הבריטי. אביבה הוכשרה ב"הגנה" כקשרית ועברה אימונים בנשק. האימונים המפרכים היו בעיקר בסיומו של יום לימודים. בתום לימודיה של אביבה בבית הספר התיכון "גימנסיה הרצליה" היא ביקשה להרשם ללימודי אחיות בבית הספר לאחיות ב"הדסה" שבירושלים, אך בשל המאורעות שפרצו בשנת 1936 ובשל הסכנה הכרוכה בנסיעה זו לירושלים, הוריה אילצו אותה לוותר. אביבה נרשמה ללימודי הדפסה וקצרנות. היא החלה לעבוד בעיר חיפה, במשרדו של אביה, ולאחר מכן עברה לעבוד במשרדו של עו"ד מרדכי נימצוביץ (לימים נימצבי), שהיה גם כן חבר ב"הגנה". יוסף, אביה של אביבה, היה פעיל גם כן בארגון "ההגנה", במאבק נגד הפורעים הערבים בעיר חיפה. במכתב ששלח לאמו שהתגוררה כאמור בארצות הברית הוא סיפר בהתרגשות רבה את המתרחש בארץ (המכתב נכתב באידייש). בל"ג בעומר של שנת 1936 נשא אהוד בן-עמי "אבן" את אביבה לאישה. הזוג הצעיר השתקע על הכרמל בחיפה. שנה לאחר מכן, באביב 1937, נולדה להם בתם הבכורה - תמר (תמי). ערב שמחת תורה 1936, נפטר אביה של אביבה יוסף מדום לב כשהוא רק בן 49 שנים. בשנת 1938 בשל המצב הכלכלי הקשה בארץ החליטו אביבה ואהוד יחד עם ילדתם תמר לצאת את הארץ ולשוב ולהתגורר בארה"ב. הם חשבו כי הם יצאו את הארץ לזמן קצר של שנה עד שישתפר המצב, אולם 'הזמן הקצר' התארך עד מאוד. בראשית דרכם בארה"ב הם התגוררו בסמוך לבני המשפחה המורחבת בעיר ניו-יורק. אביבה ואהוד שימשו מורים לעברית בברוקלין ובסתיו 1943 נולד בנם השני אילן ("לני"). במשך כל השנים בהם אביבה ואהוד התגוררו בארה"ב הם שמרו על קשרים הדוקים עם חבריהם מהארץ. הם נתנו שכם במאבק על 'המדינה שבדרך'. בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה הם סייעו בעיקר בעזרת קשרים שהיו להם בהעברת נשק מעודפי הצבא האמריקאי ליידי ארגון 'ההגנה' בארץ. במשך שנים רבות אביבה ואהוד שרו במקהלה היהודית של העיר ניו-יורק. במסגרת זו הם ביקרו בארץ מספר פעמים. בשנת 1952 ובשנת 1955, הם השתתפו במפגש מקהלות בינלאומי "הזמרייה", שהתקיים אחת לשלוש שנים בארץ. במשך 37 שנים אביבה לימדה בארה"ב את השפה העברית בבתי ספר שונים בעיר ניו-יורק. בשנת 1967 היא השתתפה בשלוש תכניות של סדרה "Hebrew School "TV שהייתה חלק מסדרת תוכניות טלוויזיה שעסקו במושגים יהודיים. התכנית זכתה לפרסום והצלחה רבה בארה"ב. אהוד שגם הוא בראשית דרכו בארה"ב לימד עברית בבתי-הספר, עבר לעסוק לאחר מספר שנים בתחומי מכירות ופרסום. בתפקידו האחרון שימש כסגן מנהל ארכיון אלברט איינשטיין. (בצוואתו, מסר איינשטיין את כל ארכיונו לאוניברסיטה העברית בירושלים). הודות לכישוריו המקצועיים של אהוד ונועם הליכותיו הוא יצר קשרים מיוחדים עם מדענים בכירים מכל העולם והצליח להזרים כספים רבים לקופת האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, בהיותו בגיל 79, נפטר אהוד בפתאומיות. הוא השאיר אחריו משפחה אוהבת וחברים רבים וקרובים. הבת תמר התברכה אף היא בכישורים אמנותיים רבים בתחומי הריקוד, הציור, הריקמה והכתיבה. היא התמחתה בעריכת דין ועסקה בו בהצלחה רבה, תוך ניצול ידיעותיה בעברית ובהלכה בטיעוניה המשפטיים. בקיץ של שנת 1977 היא חלתה בסרטן ונפטרה ממחלה זו כשהיא רק בת שישים. קראו עוד