חזרה לתוצאות החיפוש

אוסף משפחות חסידוף ובן-חיים

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט

ראובן חסידוף נולד בשנת 1876. בשנת 1893, כשמלאו לו 17 שנים, עלה לארץ-ישראל ללא הוריו יחד עם אחיו דניאל ואחותו ציפורה. הם התגוררו בסמוך לשער שכם שמצפון לעיר העתיקה בסמוך לבית הכנסת הג'ורג' בשכונת הגורג'ים (גאורגיה) הידועה גם בשמה שכונת 'אשל אברהם'. ראובן עבד תחילה כפועל בניין ולימים התקדם והיה לקבלן. הוא הכיר את רבקה בכורה, ילידת 1885 בעיר העתיקה בירושלים והשניים נישאו בשנת 1899. במהלך השנים נולדו לזוג שישה ילדים: אהרון, שמחה, רפאל, מזל, משה ושרה. בהמשך עברה המשפחה להתגורר בשכונת זיכרון משה, שראובן היה אחד מבוניה. במלחמת העולם הראשונה, כשהטורקים גייסו גברים יהודים לצבא, גורש ראובן למצרים זאת מכיוון שהיה בעל נתינות רוסית. רעייתו, רבקה בכורה, הייתה בעלת נתינות עות'מאנית ולכן הורשתה להישאר בירושלים יחד עם הבן אהרון והבת שמחה. בתקופת המנדט הבריטי בנה ראובן בתים בשכונות שונות בירושלים: במקור ברוך, זיכרון משה ובשכונת גאולה. בנוסף בנה בשנת 1937 גם את שכונת חסידוף בפתח-תקוה, כמו גם הוא סייע בתכנון ובסלילת כביש ירושלים-יריחו. ראובן נפטר בתל אביב בשנת 1950 כשהוא בן 80, ונקבר בבית העלמין בנחלת יצחק. לימים נקלעה משפחת חסידוף לקשיים כלכליים ועברה להתגורר בתל אביב, מלבד הבת שמחה ובעלה בצלאל בן חיים, שנשארו להתגורר בירושלים. שמחה חסידוף (לימים בן חיים) נולדה בעיר ירושלים בשכונת שער שכם (מסעודיה) בשנת 1914. ימי ילדותה ונעוריה עברו עליה בשכונת זיכרון משה. שמחה למדה בבית- ספר 'למל' לבנות ושנה אחת בבית הספר 'אוולינה דה רוטשילד'. לאחר נישואיה לבצלאל בן חיים, יליד שנת 1903 מהעיר המדאן שבפרס, הם עברו להתגורר בשכונת הבוכרים. בהמשך הם התגוררו גם ברח' שמואל הנביא ולבסוף קבעו את ביתם בשכונת בית ישראל. בצלאל בן חיים, לימים בעלה של שמחה חסידוף, עלה ארצה יחד עם סבו, החכם אליהו ויחד עם דודו בן ציון בשנת 1920. בצאלאל נשלח על ידי הוריו, יהודה ורבקה חיימוף (בן חיים) לארץ משום שהם חששו שמא 'ירעה בשדות זרים' מכיוון שבפרס החלה להתפשט הדת הבהאית ורבים מיהודי פרס בחרו להשתייך לקהילה זו. בעקבות הדודים שלו, שהפכו לבהאים, החל גם בצלאל בן ה-16 להתעניין בדת זו. הוריו שלחו אותו אל רב הקהילה אך זה לא סיפק תשובות לשאלותיו. ההורים החליטו על כן לשלוח אותו לארץ- ישראל. הסבא, חכם אליהו, והדוד בן ציון נתלוו אליו למסע מהמדאן לעיראק, הודו ומשם דרך תעלת סואץ לארץ-ישראל אליה הגיעו בשנת 1920. ההורים, שהיו סוחרים אמידים, נותרו בהמדאן. בצלאל ודודו בן ציון נשארו בירושלים, ואילו הסב אליהו חזר להמדאן. בצלאל ובן ציון שכרו דירה, ובצלאל החל לעבוד כשליח בעיתון "פלשתיין פוסט". (עיתון בשפה האנגלית שלאחר קום המדינה נקרא "ג'רוזלם פוסט") לימים עבר בן ציון לחיפה. בצלאל התקדם בעבודתו בעיתון והפך להיות מנהל חשבונות וקופאי, תוך לימוד עצמי מספרים מקצועיים. הוא למד בעצמו גם שפות זרות. בשנת 1930 הכיר בצלאל את שמחה חסידוף בזמן ששימש מורה שלה לאנגלית. כך נוצר הקשר הרומנטי ביניהם והם נישאו ב-1932. לזוג נולדו ילדים: רבקה, דרורה, אליהו ואביבה.

סימול
IL-INL-YBZ-0382
סימול מקורי
יד יצחק בן צבי;YBZ.0382
תאריך
01/01/1920-31/12/1959
היקף
74 פריטים.
מיקום
  • יד יצחק בן צבי
כותר אוסף משפחות חסידוף ובן-חיים.
יוצרים נוספים משפחת בן-חיים REI-YBZ (יוצר האוסף)
מתוך יד יצחק בן צבי
רמת התיאור Fonds Record
קרדיטים רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.
מספר מערכת 997009628436205171

בכל שימוש יש לציין את מקור הפריט בנוסח הבא:

רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.

תנאי השימוש:

לכל תיק בארכיון נקבעו תנאי השימוש המתאימים

תנאי השימוש מופיעים בדף התיק הארכיוני באתר הספרייה הלאומית.

למידע נוסף על שירות בירור מצב זכויות היוצרים ותנאי השימוש בפריטים מאוספי הספרייה לחצו כאן.

תצוגת MARC

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?

שותפים