אוסף יהודה חיים אהרון הכהן פרחיה

יהודה חיים פרחיה, בנם של אהרון פרחיה ואסתר לבית אלב'ו, נולד בחודש מרץ 1886 בעיר סלוניקי (שאלוניקי) בימי שלטונם של העות'מאנים לאחת מהמשפחות הוותיקות והמיוחסות בעיר, צאצא למגורשי ספרד. לימים היה סוחר, עיתונאי, עסקן ציוני, משורר וסופר. יהודה חיים למד בבית ספר המקומי של רשת החינוך "כל ישראל חברים" (כי"ח) וספג את ערכי המסורת היהודית תוך שהוא רוכש את השפה והתרבות הצרפתית. את לימודיו התיכוניים סיים בשנת 1907 כשהוא מייטיב לכתוב ולדבר בארבע שפות: צרפתית, תורכית, יוונית ולאדינו (ספרדית יהודית). עם תום לימודיו עזב את בית ההורים ועבר להתגורר בעיר קוואלה (KAVALLA) בחבל תראקיה. הוא עבד לפרנסתו במפעל לייצור טבק שהיה בבעלות משפחת אלאטיני האיטלקית. לימים התקדם בתפקידי ניהול במפעל והפך למזכירו האישי של נשיא החברה, הרמן שפירר. בין יתר עיסוקיו היה עסקן ציוני והרבה לכתוב ולפרסם מאמרים בעיתונות היהודית המקומית. בשנת 1912 הוא ייסד בעירו את "אגודת בוגרי בית ספר כי"ח". הוא שימש גם כחבר בוועד הקהילות, היה מעורב בפעילותם של מוסדות הסעד וועד בית הכנסת המקומי. ככל שהתקדם בתפקידיו הניהוליים בחברת הטבק הוא גם נאלץ לנסוע ולהתגורר בערים אחרות. זמן מה הוא התגורר באלכסנדריה (מצרים), בעיר קסאנת'י (XANTHI) בחבל תראקיה, שם ניהל את עסקי הטבק עד לסיום מלחמת העולם השנייה. באפריל 1941 פלשו הגרמנים ליוון והיא חולקה לשלושה אזורי כיבוש. הבולגרים שלטו בחבל תראקיה וחוקי הגזע הגרמניים חלו על יהודי המקום. בשנת 1943 נאסרו יהודי כ- 4000 מיהודי קסאנת'י והובלו ברכבות לבולגריה ומשם למחנה ההשמדה בטרבלינקה. יהודה חיים שהה באותו היום בשל מחלתו בעיר קוואלה וכך ניצלו חייו. הוא נמלט לאתונה בסיוע מנהלת הבית שלו, אנסטסיה, ושהה במחבוא בבית דודה עד לסוף המלחמה. עם סיום המלחמה שב לעיר קסאנת'י, שם המשיך לעבוד בחברת הטבק עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1965. במקביל הוא שב לפעול והיה מעורב בחיי הקהילה היהודית ששרדה ודאג לפרסם ולהנציח את נספי השואה מקרבה. למרות בקשות חוזרות ונשנות של בני המשפחה בארצות הברית, בישראל ובעיר קוואלה לבוא ולהתגורר במחציתם, הוא העדיף להמשיך לחיות בעיר קסאנת'י עם אנסטסיה ובני משפחתה. הם שדאגו לו עד סוף ימיו. ב-25 ביולי 1970, כשהוא בן 84 נפטר. הוא הובא לקבורה בבית הקברות היהודי החדש בעיר הולדתו סלוניקי. הוא הותיר אחריו 85 מאמרים וכתבות לעיתונים, 21 נובלות ו- 44 שירים בלאדינו וכ- 25 שירים על השמדת הקהילה היהודית הספרדית בשואה. ארכיונו הפרטי נתרם לספריית מכון יצחק בן-צבי. אוסף התצלומים שמוצג באתר מכיל ברובו גלויות מהעיר סלוניקי וסביבתה. עדות מרגשת של מרחב המחייה של הקהילה היהודית שחרבה. מרביתן של הגלויות צולמו עוד לפני שנת 1912 והן עדות היסטורית לעיר ששרפה גדולה בשנת 1917 כילתה הרבה מבתיה. קראו עוד