כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
בולגריה, השוכנת על צומת דרכים בין המערב למזרח, משכה אליה יהודים מכל הזרמים. ההיסטוריה של הקהילה היהודית בבולגריה מתחילה ככל הנראה עוד לפני חורבן בית שני. יהודים התיישבו על אדמת בולגריה בתקופה הביזנטית, אך הקהילה היהודית צמחה באופן משמעותי ביותר לאחר גירוש ספרד (1492). בולגריה הייתה אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, והזמנתו של הסולטאן ויחסו הסובלני ליהודים הפכו את ארצות הבלקן כולן לאבן שואבת לפליטים. יהודי ספרד התיישבו בערי מסחר בהם התגוררו אז יהודים אשכנזים. הם הגיעו לבולגריה מסלוניקי, דרך מקדוניה, ומאיטליה דרך רגוסה ובוסניה. עד 1640 היו בסופיה שלוש קהילות נפרדות: הרומאניוטים, האשכנזים והספרדים. יהודי בולגריה חיו חיים יהודיים ללא משברים עד אמצע המאה ה-19. במאה זו החלה ההשכלה להתעורר והביאה עימה לשינויים. התגברות הרוחות הלאומיות במדינה הביאה גם לרדיפות ופוגרומים של יהודים ובתקופה זו החלו גם להתנוסס רוחות הציונות והלאומיות אצל יהודי בולגריה. בעת משבר זו החלו יהודי בולגריה לחוש גם קשיים הנובעים מחלוקתם לקהילות קטנות וריחוקם ממרכזי היהדות של האימפריה העות'מאנית. עד השואה נהנו היהודים משוויון זכויות מלא. הרב הראשי של הקהילה הוכר כנציג היהודים כלפי הממשלה ומונה על ידה, כפי שהיה מקובל גם בקהילות אחרות באימפריה העות'מאנית. ב-1943 הגרמנים החלו ללחוץ על בני בריתם הבולגרים לגרש את היהודים למחנות ריכוז בפולין. מעל 10,000 יהודים נלקחו לאושוויץ ממקדוניה ותראקיה. יהודי בולגריה המקורית היו הבאים בתור אולם מלך בולגריה בלם את התוכניות לגירוש היהודים למרות הלחץ הגרמני. מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, מחצית יהודי בולגריה עלו לארץ. אלו שנשארו בבולגריה מצאו את חייהם ומוסדותיהם נשלטים על ידי המפלגה הקומוניסטית והחל עידן בחדש בחייהם של יהודי בולגריה. התצלומים שמוצגים באלבום נאספו על ידי אברהם הטל עובד לשעבר של ספריית יד יצחק בן-צבי.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
