אוסף קלמן חרמוני (חנצ'ינסקי)

קלמן חנצ'ינסקי (לימים חרמוני) נולד בשנת 1903 בעיר לודז' שבפולין. בהיותו בן תשע עשרה (1922) התגייס לצבא הפולני וכעבור זמן קצר ברח יחד עם חברו והגיעה לארץ ישראל. הוא עבר דרך צ'כוסלובקיה, הונגריה יוגוסלביה ולבנון שם התארח בקהילה היהודית. משם הלך ברגל למטולה דרך הר דב ומשם לטבריה. בטבריה קיבל ארוחת צהריים מגולדה מאיר, לימים ראשת ממשלת ישראל. קלמן הגיע לתל אביב ובה השתקע ועבד למחייתו בבנייה ובסלילת כבישים. בהשראת הר החרמון החליף את שם משפחתו מחנצ'ינסקי לחרמוני. בשנת 1925 הצטרף לגדוד המתנדבים הראשון של מכבי אש בתל אביב שמרכזו היה בשדרות רוטשילד. אבא כהן יחד עם מספר חברים נוספים ייסדו את סניף כבאות האש בתל אביב. בראשיתו מנה גדוד המתנדבים 73 חברים. בגלל חוסר ניסיון בארץ בתחום הכבאות נשלח קלמן חרמוני עם מתנדבים נוספים להשתלם בנושא במצרים. לימים נשא קלמן את יפה לאישה ונולדו להם שני ילדים: אהרל"ה וחנה (לימים בוטבול). בסוף שנות ה- 30 של המאה הקודמת הצטרף לשורות 'ההגנה' והיה לגפיר (נוטר) מספרו היה 548 ושמר על סג'רה (אילניה). באוסף שלפנינו תמונות מטיולים בארץ ישראל בהדרכתו של זאב וילנאי שבהם נטל חלק גם קלמן חרמוני בצעירותו כמו גם תמונות רבות מראשית תחנת גדוד מתנדבי מכבי האש בתל אביב בסוף שנות שנות העשרים וכן תמונות ממצרים בהם השתלם ככבאי אש וכן מזמן היותו גפיר בסוף שנות השלושים בחוות סג'ירה. גדוד מתנדבי מכבי האש תל אביב בשנת 1925 לאחר מספר דליקות שפרצו בתל אביב וביפו הוקם גדוד בהתנדבות של מכבי האש. בין חברי הועדה המארגנת היו אבא כהן ושמואל וילסון שהיו קציני כיבוי ברוסיה עוד לפני עלותם לארץ ישראל, וכן מפקד המשטרה העירונית, חיים הלפרין, דב גפן וחבר מועצת העירייה רוזנפלד. בתחילה הוקמה תחנת כיבוי אש בצריף קטן בצמוד למכון המים ובית הועד בשדרות רוטשילד, ובשנת 1928 נתנה להם מגרש צמוד למגדל המים שבו יכלו להתאמן ולימים עברה תחנת הכיבוי לרחוב בזל שבצפון העיר. בשנה הראשונה הכספים למימון פעילות הגדוד נאספו באמצעות תרומות בבתי הקולנוע ותיאטרון, ובנשפים שנעשו למטרה זו. בשנים 1928-1929 בעקבות המשבר הכלכלי הורע מצבם של מתנדבי מכבאי האש. ממשלת המנדט הבריטי הכירה בהם ועיריית תל אביב הקציבה להם כסף לפעילותם. בשנת 1930 לאחר שתל אביב הוכתה בגל שריפות דיזנגוף, ראש העיר, רכז מכונית כיבוי מחברת אינטרציונל מגרמניה שזכתה לכינוי החיבה 'יעל' ואף חובר צופר לשם הזעקת כוחות כיבוי האש מעל גג בניין מפעל המים. בשנת 1935 נרכשה כבאית נוספת מלונדון ובה כבר הייתה משאבה וגנרטור לקצף. כבאית שזכתה לכינוי 'מאירה' (על שם מאיר דיזנגוף, ראש העיר המכהן דאז). בשנת 1942 לאחר מכת שריפות והפצצת העיר מהאוויר עברה התחנה החדשה לרחוב באזל. בשנת 1948 נשלחה כבאית מהעיר ניו-יורק בארצות הברית לטובת שירות בתל אביב כבאית שכונתה 'האמריקאית'. במחצית הראשונה של שנות השלושים של המאה שעברה תכפה פעילות מכבי האש של תל אביב יפו. כבאי תל אביב. בביקור רשמי של פקידי ממשלה בכירים בבית הכבאים בתל אביב, ביולי 1930, השתתפו גם נציגי העיריות. קהל רב התאסף במקום כדי לצפות בתרגיל של הכבאים. בסוף שנת 1932 פרצה שריפה גדולה בשוק אל-סלאחי בתוך בית חרושת לנסורת וכבאי גדוד מתנדבי מכבי האש של תל אביב הוזעקו לסייע בכיבוי השריפה. קראו עוד