כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אדית וולף לבית בוכנר נולדה בשנת 1922 בברטיסלבה צ'כוסלובקיה להוריה יהושע בוכנר (יליד פולין) ובלומה לבית פרנקל (ילידת הונגריה). משפחת בוכנר התגוררה בעיר ברטיסלבה. אדית למדה עד לגיל ארבע עשרה בבית ספר יהודי בעיר. במקביל למדה לנגן פסנתר מגיל צעיר. לאחר מעבר המשפחה לעיר זגרב, למדה בבית הספר התיכון הלא יהודי בעיר ובאקדמיה למוזיקה. בתקופת מלחמת העולם השנייה, אפריל 1941, משפחת בוכנר ביקשה לצאת מיוגוסלביה. הם הגיעו לעיר בלגרד ממנה היו אמורים לצאת אל מסעם, אך באותו היום הכריזה גרמניה מלחמה על יוגוסלביה. גבולות המדינה נסגרו ובשעות הערב החלו הגרמנים להפיץ את העיר. בתקופת המלחמה, בין השנים 1941 ועד 1945, המשפחה, האב האם, אדית ואחיה מיכאל (זולי), נאלצו לנדוד ולהסתתר בין הכפרים ביוגוסלביה. בתום המלחמה, בשנת 1946, נישאה אדית לאברהם כהן, עורך דין במקצועו, ולימים נולדה בתם - מלכה. לאחר קום המדינה, בשנת 1948, עלתה אדית עם בעלה אברהם ובתה מלכה לישראל באונייה "רדניק". תחילה שהו במחנה העולים בחדרה, וכעבור זמן קצר עברו להתגורר בירושלים. בשנת 1950 נפרדו בני הזוג ואדית נישאה (1951) לשמעון וולף, שהיה אלמן עם בן - יהודה. בשנים הראשונות במדינת ישראל נאלצה אדית לעבוד בעבודות דחק. אט אט החלה לעסוק גם בהוראת נגינה. מכיוון שהשפה העברית לא הייתה שגורה טוב בפיה היא נאלצה גם ללמד בשפת האידייש. ככל שהשנים עברו היא ביססה את מעמדה בהוראת נגינה היחידה לאקורדיון בירושלים. היא הקימה תזמורת אקורדיונים, להם כתבה ועיבדה את היצירות. היא נהגה לרשום את התווים בכתב ידה כאילו הם הודפסו. אדית לימדה נגינה גם בביתה בשכונת מקור ברוך בירושלים. היא לימדה במשך עשרות שנים עד לפרישתה לגמלאות. אדית נפטרה בירושלים בח' באייר תשס"ח, (2007) בת 86 שנים הייתה במותה. ראתה עוד בחייה נכדים ונינים. בספטמבר 2019 ראה אור ספר אוטוביוגרפי ")לך לך מארצך" כרכים א' ו-ב' בהוצאת ספרי צמרת. הוצאה מחודשת) פרי עטה של אדית והמספר את סיפור המשפחה. בכתיבת זיכרונותיה ראתה חובה ושליחות כלפי בני משפחתה בפרט והעם היהודי בכלל. הספר הינו סאגה משפחתית המשתרעת על פני חמישה דורות. תחילתה בסוף המאה ה-19, אחרי הפרעות בפולין וגירוש היהודים משם, דרך השנים שלפני מלחמת העולם הראשונה, משם לימים הקשים של שואת יהודי אירופה, ועד לעלייה למדינת ישראל. נדודיה של אדית וולף בוכנר כנדודיו של העם היהודי באים לסיומם עם העלייה למדינת ישראל, המקום היחיד שבו יהודים מרגישים בית ומולדת טבעית ובו יוכלו להכות שורשים לתמיד. אוסף התצלומים המתעד את עבודת של אדית כמנצחת על תזמורת של אקורדיונסטים נמסר לארכיון התמונות של יד יצחק בן-צבי על ידי נכדתה תרצה רבינוביץ.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
