כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
חוה יופה לבית ויילר נולדה ב-8 לדצמבר 1925 בסן פרנסיסקו, קליפורניה, בשם אוולין וירג'יניה. בת לאלפרד ואדלין ויילר. סב המשפחה הגיע לארצות הברית בסביבות שנת 1830 מחבל אלזס לורן, והשתקע בקליפורניה. אלפרד ויילר, האב, היה עורך דין וייצג את השגרירות הגרמנית בארצות הברית עד לשנות השלושים, אז סרב להמשיך ולייצגם. האם, אדלין, נפטרה כשחווה הייתה בת עשר (1935). האב נישא בשנית לאישה ממוצא סקוטי, שהייתה בעלת קשרים עם קבוצה של סינים ויפנים. חבריה של חוה היו נוצרים קתולים והמטפלת הייתה מקסיקנית, ובבית שררה אווירה קוסמופוליטית. את לימודי התיכון עשתה חוה בסן פרנסיסקו, ולימודי יהדות רכשה במסגרת "Sunday school". בשנתה הראשונה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי למדה מתמטיקה, אך עזבה לטובת לימודי אנתרופולוגיה ואמנות. במקביל למדה ציור אצל צייר יפני. לאחר סיום הלימודים בשנת 1949 בערך, עבדה באגף הנוער במוזיאון בסן פרנסיסקו. חוה נישאה לראשונה לדוד הדה, עמו עלתה ארצה בשנת 1950. היא עבדה חלקית במחלקת העתיקות בשרטוט ואיור. במסגרת עבודתה זו למדה קורס לשימור ושיפוץ שהתמקד בפסיפסים וציורי קיר. בין חבריה לקורס היו האמנים דודו שנהב, נעמי הנריק ודוד פלומבו. לאחר כשנה נסעה לרוונה שבאיטליה ובשנים 1955--1956 למדה את אמנות הפסיפס ב-Academia de Bella Art. כשסיימה את לימודיה שבה ארצה, ולאחר שהתגרשה השתקעה בירושלים והחלה ליצור פסיפסים בהזמנות פרטיות. בשנים הראשונות לחזרתה, נאלצה להתפרנס במקביל מעבודות נוספות. בשנת 1958 נישאה חוה בשנית לשמעון יופה, יליד דרום אפריקה שעלה לישראל בשנת 1952. הוא עבד כפקיד באוניברסיטה העברית. חוה לימדה את שמעון את מלאכת השימור והוא סייע בידה ואף יצר כאמן בזכות עצמו. הם התגוררו ברחוב הנביאים 27 בירושלים, ונולדו להם שני ילדים: עדי ואורון. בשנת 1961 בקירוב, קיבלה חוה את עבודתה הגדולה הראשונה: פסיפס קיר בגבעת רם. שמעון סיפר על העבודה: "שברנו לה את האבנים. זה לא מה בכך,להכין קופסאות שלמות של אבנים וקוביות, בנות סנטימטר אחד בדיוק. אני הייתי מערבב לה את הבטון. לפעמים גם עשיתי את החלקים הפשוטים". בשנת 1968 החלה חוה ליצור פסיפסים עבור הפטריארכיה הארמנית באזורים שברשות הארמנים בכנסיית הקבר בירושלים. המלאכה, בהכוונתו של הבישוף גיאורך קאפיקיאן, נמשכה כעשרים שנים. לימים עברה לעבוד במוזיאון רוקפלר בשימור ושחזור פסיפסים עתיקים, ועסקה בכך כעשר שנים. חוה עבדה באגף העתיקות והמוזיאונים, ובשנות השמונים התמנתה למנהלת תחום השימור באגף העתיקות. היא עברה הכשרה בשימור פסיפסים מטעם אונסק"ו. בשנים 2000--2001 עבדו חוה ושמעון יחד בהרודיון, משם הוציאו פסיפסים לצורך תיקונם ובסיום השיבו אותם לאתרם. עבודות שימור ויצירות של חוה יופה מוצגות גם בנמל התעופה בן-גוריון, במשכן הנשיא בירושלים ובבתים פרטיים. חוה נפטרה בירושלים ב-23 באפריל 2002, ממחלה קשה. בית המשפחה נמכר ליזמים ובהמשך נהרס, ושמעון יופה מתגורר כיום בכרמיאל (2019). שמעון יופה מסר את התמונות לתיעוד בארכיון התמונות של יד יצחק בן-צבי.האלבום מעניק הצצה למפעליה האמנותיים של חוה יופה בייצור פסיפס, בשחזורו ובשיפוצו, לצד תמונות אישיות. לעיון נוסף: נ' שלו-כליפא, "הקפלה הארמנית על שם גריגורי המאיר הקדוש בכנסיית הקבר", אריאל 185, אוקטובר 2008.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
