שולמית בת חיים ויפה ליכטמן, ילידת וינה, אוסטריה (1934) עלתה ארצה עם הוריה ושני אחיה - נחום ושלמה בשנת 1935, לאחר שהמשפחה קיבלה רישיון עליה ("סרטיפיקט"). המשפחה התגוררה בשכונת עץ חיים בירושלים. דב יליד ברטיסלבה, צ'כובלובקיה (1929). במהלך מלחמת העולם השנייה שהה בגטו בסלובקיה ובמחנה בירקנאו. הוא נלקח למחנה עבודה נידר-אורשל ומשם יצא ל'צעדת המות' לבוכנבלד, אך שוחרר ושב לצ'כוסלובקיה. הוא נדד מערבה לדגנדורף, גרמניה והתכוון להמשיך לכיוון הולנד, אך נתפס על ידי הבריטים וישב עם עוד כארבעים איש במחנה של שבויים גרמנים במשך כארבעה חודשים. לאחר השחרור נסע לאיטליה ומשם ניסה להגיע ארצה בשנת 1947 על האניה 'ארבע חרויות', אך נתפס ונאלץ לשבת במחנה מעצר לפליטים בקפריסין ובעתלית. עם שחרורו מעתלית במסגרת עליית הנוער עבר ללמוד בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. לאחר מכן גר בכמה יישובים, ביניהם קיבוץ ביריה, עין צורים, תל-אביב וירושלים. לאחר נישואיהם התגוררו בני הזוג בבת-ים וכיום הם מתגוררים באלון שבות בגוש עציון. שולמית היתה פקידה במשרד ראש הממשלה ואילו דב היה מורה בתיכון. תצלומי ליאו קאהן, 1912 מקורו של אוסף התמונות של שולמית ודב גולדשטיין בהוצאת 'יודישע פרלעג, וינה' בבעלות מקס יפה. בשנת 1912 שלח בעל ההוצאה מקס יפה צלם צעיר בשם ליאו קאהן להנציח את היישוב החדש והישן בארץ ישראל. קאהן ערך סיור בן מספר חודשים, במהלכם סייר בארץ לאורכה ולרוחבה והנציח במצלמתו קרוב ל-400 תמונות. אלו פורסמו בעיתונות התקופה והופקו כגלויות בגדלים שונים, ששימשו לצורך תעמולה ציונית באירופה וברחבי העולם. איכותם האסתטית והתיעודית של התצלומים הביאה לביקוש רב ולשימושים מגוונים בהם מאז ועד עתה. הוריה של שלומית גולדשטיין רכשו גלויות אלו בשנות השלושים בעת ששהו בוינה. בני הזוג גולדשטיין משתמשים בתמונות לקישוט סוכתם בחג הסוכות.
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית