כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אברהם מאיר שלכטר ורעייתו צפורה לבית שדלצקי (shedletzki) נולדו בעיירה סוקולוב (חבל פודלסק podalsk) שבפולין. אברהם מאיר (1/1/1910) היה הבן הרביעי להוריו יהושע צבי ואסתר צפורה לבית פרלמן. יהושע צבי היה מלמד בחדר ורעייתו אסתר ציפורה הייתה עקרת בית. לזוג נולדו שתי בנות (השמות אינם זכורים) ושני בנים; משה דב ואברהם מאיר. אברהם מאיר למד בישיבה בסוקולוב פודלסקי שנוסדה ונוהלה ע"י רבי יצחק זעליג מורגנשטרן (הרבה מסוקולוב), נינו של הרבי מקוצ'ק. הישיבה הייתה מפורסמת ולמדו בה תלמידים מכל רחבי פולין. יהושע צבי, אביו של אברהם מאיר, התנגד להטלת מום גופני כעילה לשחרורו משרות בצבא הפולני והוא גוייס לצבא. בשל שמירת הכשרות נמנע אברהם מאיר במשך שנתיים לאכול אוכל מבושל. לאחר שחרורו מהצבא ביקש לעלות לארץ-ישראל, עקב המידע כי הקפיד על יהדותו בזמן השרות הצבאי, הרבי שהיה פעיל במפלגת צעירי פועלי אגודת ישראל, צרף אותו באחת מנסיעותיו לעיר וורשה ושם הסדיר לו אשרת עלייה. כששב לסוקולוב פודלסקי סיפר לחבריו כי הוא עומד לעלות לארץ ישראל וחברו יהושע שדלצקי סיפר לו על אחותו צפורה המשתוקקת אף היא לעלות לארץ-ישראל. ההכרות בניהם הובילה לנישואיהם. צפורה לבית שדלצקי (1/4/1914) בתם של יעקב שדלצקי בעל נגרייה וחיה לבית סמריק (semrik) ילידת כפר יבלנה (Yablene). צפורה, אחות לחמישה אחים; יצחק אהרון, אריה לייב שמואל, מנחם מנדל, יהושע ושלמה. בבית משפחת שדלצקי התגוררו גם סבתותיה: שרה רבקה (אמה של חיה) סמריק שהיתה לה מחלבה בכפר יבלנה ורחל (אמו של יעקב). בפרוץ מלחמת העולם השנייה (1939) עם פלישת הגרמנים לעיירה כונסו בני העיירה לגטו היהודי . ב- (י"א בתשרי תש"ג ספטמבר 1942). למחרת יום הכיפורים נאספו כל יהודי העיירה ובהם בני שתי המשפחות, שלכטר ושדלצקי והם נשלחו למחנה ההשמדה - טרבלינקה. בנעוריה למדה צפורה במוסד החינוכי 'בית יעקב' שהיה בעיירה סוקולוב פודלסקי. מכיוון שבית הספר התיכון היה בעיר המחוז שדלץ התנגד אביה ליציאתה מהבית והיא חדלה ללמוד. היא השתלבה בחיי הבית כשהיא חולמת לעזוב את המקום האנטישמי שבו היא התגוררה עם בני משפחתה לטובת עלייה לארץ-ישראל. מיד לאחר חתונתם של אברהם מאיר וצפורה (1934), נסע אברהם (מאי 1934) לבדו לארץ ישראל ועם קבלת אשרת העלייה לרעייתו, כשנה לאחר מכן (1935) היא הצטרפה אליו. בארץ ישראל כבר התגורר אחיה אריה (לייפצ'ה) וגיסתה יהודית לבית גרנשטיין וגיסה משה (בר) דב שלכטר, יתר בני המשפחה נשארו בפולין. הזוג החל את חייו בארץ-ישראל במושבה נס ציונה והועסקו בתחילה בקטיף של תפוזים. בהמשך נדדו בין כתובות ועבודות שונות. בשנת 1938-39 אברהם מאיר שלכטר ורעייתו צפורה ביחד עם משפחה נוספת - מירנקר (בני עיירתם סוקולוב פודלסקי) עברו להתגורר בדרומה של העיר תל אביב בדירה שכורה בת שני חדרים ברחוב הקישון 79. בשנת 1943 נולדה בתם רחל חנה שנקראה על שם הסבתות של אברהם וציפורה. בבית זה נולד גם בנם של הזוג מירנקר - יואל (1940). בשנת 1947 בני הזוג שלכטר רכשו דירה בתל אביב, "אי שם" מעבר לפרדסים ליד שכונה ערבית בשם סומיל. הרחוב נקרא בתחילה ע"ש ברכה פולד, הוחלף לשדרות הארזים ואח"כ הוחלף לשדרות יוצ"ר ע"ש המשורר יוסף צבי רימון. עם פרוץ מלחמת העצמאות גויס אברהם מאיר לצה"ל וצפורה עם בתה רחל נשארו בבית. בשנת 1950 נולדה לזוג בתם השנייה אסתר חיה (אתי) שנקראה על שם שתי אימהותיהן של אברהם וצפורה (לימים סנדר). אברהם עבד בחברת סולל בונה וצפורה השתלבה מאוחר יותר בעבודה באולם הבריתות שבבית החולים אסותא ששכן קרוב אליהם ברחוב ז'בוטינסקי. במסגרת חוג עברית במועדון הגמלאים בשנות השבעים לחייה, צפורה העלתה על הכתב את זיכרונותיה מעיירת מולדתה ומתקופת עלייתה לארץ. אברהם מאיר נפטר בשנת 1986 כשהוא בן 76 וצפורה נפטרה בשנת 2005 כשהיא בת 91. לבנותיהם : רחל (לימים סוקולובר) נולדו שלושה ילדים: ניר, עמית ונוגה ותשעה נכדים ולאסתר חיה (לימים סנדר) נולדו שתי בנות: אבישג חנה ודינה מרים ושתי נכדות. רשמה : אסתר חיה (אתי) שלכטר-סנדר, יולי 2017
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
